עוד בחדשות ודעות
 >  > 

סטרייט ולמצעד

בגלל היותו אדם, בגלל היותו ירושלמי, מפני שהוא אזרח מדינת ישראל - ומשום שהוא מחויב לחברים שלו. אדם אמוראי מסביר מדוע הוא, כסטרייט, צועד בכל שנה במצעד הגאווה בירושלים

מאז מצעד הגאווה הראשון בירושלים, הקפדתי להגיע לכל המצעדים. המצעד תמיד נראה לי כמו המקום להביא לידי ביטוי את תפיסתי הפוליטית, את זכויותיי כאדם, כאזרח וכירושלמי, וגם את המחויבות שלי לחבריי מהקהילה הגאה. אני רוצה להסביר לכם, בכמה מילים, מדוע אני צועד אתכם כל שנה, וגם השנה.

אני משתתף במצעד הגאווה בירושלים, כי אני אדם. המצעד בירושלים הוא הזדמנות להיות מי שאני ולהכריז זאת בגלוי. אמנם איני הומו, בי או טרנס. אני אפילו לא לסבית (עדיין). אני סטרייט, אבל גם בשבילי המצעד מסמל את האפשרות של כל אחד לומר מיהו או מיהי, להצהיר על הזהות שלו או שלה, לזעוק את מה שבתוכו או בתוכה. גם אם זה מפריע לאחרים, גם אם זה מרתיח את חלק מהתושבים - זוהי ההזדמנות האולטימטיבית להיות מי שאת או אתה, וגם להזכיר לכולם שזאת זכות יסוד.

אני משתתף במצעד הגאווה בירושלים, כי אני ירושלמי. מצעד הגאווה בעיר הזאת הוא יום חג. פתאום העיר מוצפת באנשים שוחרי דמוקרטיה, שוויון, זכויות אדם. זהו אחד הימים הבודדים בשנה שאין ברחובות העיר הזאת אווירה של לאומנות ושנאה, אלא של חופש ואהבה. בירושלים זה בכלל לא מובן מאליו. אפילו ביום המצעד עצמו, לא קל להגיע אל האווירה הזאת. לעיתים מרגיש מסוכן להסתובב ברחוב עם פריטים בצבעי גאווה, כי ללכת ברחוב יפו ולא לקבל הערות פוגעניות רק בשל העובדה שנראה שבאת מהמצעד, זה כמעט בלתי אפשרי. אבל ברגע שאתה שם, התמונה כולה משתנה. כולנו נמצאים שם ביחד. אנחנו כבר לא כמה עוברים ושבים שמצקצקים בלשון כשהם רואים כל מיני מרזלים ובן-גבירים מציפים את העיר שלנו בגזענות ובהומופוביה. אנחנו אלפי אנשים, מאוחדים במאבק למען חופש ושוויון. הם אלה שמסתכלים עלינו במבט של תמיהה, מתפלאים על כל הדיבור הזה על אהבה ללא גבולות, שנשמע להם כל כך מוזר. מצעד הגאווה בירושלים הוא הזדמנות מעולה לצבוע את העיר בצבעים של הצד שלנו, הצבעים של האהבה והדמוקרטיה.

אני משתתף במצעד הגאווה בירושלים, כי אני אזרח מדינת ישראל. כי להגן על הדמוקרטיה זה לא העניין של הקהילה הגאה בלבד. מצעד הגאווה בירושלים הוא מאבק למען חברה שוויונית ולמען חופש הביטוי, וזהו המאבק של כל אדם שחי כאן, בלי קשר לנטייה המינית או הזהות המגדרית שלו. גם היום, ולמעשה יותר מתמיד, קיימים בישראל גורמים המנסים לחתור תחת השוויון ולהתקיף את המרחב הדמוקרטי. כששוטרים מכים אותנו בהפגנות נגד גירוש הפלסטינים משייח' ג'ראח, זוהי אותה אלימות משטרתית כמו זו המופנית כלפי טרנסג'נדרים בתל אביב. כאשר המתנחל ישי שליסל מסתער חמוש בסכין ודוקר צועדים במצעד הגאווה, זוהי אותה אלימות אותה מפנים אנשי הימין הקיצוני גם כלפי פעילי שמאל בירושלים. הניסיונות לאסור בחקיקה את קיום המצעד בירושלים הם חלק מגל חקיקה פאשיסטי שמבקש לסתום את פיות מתנגדי הממשלה. המצעד הוא הזדמנות לומר בקול רם וברור: שנה אחרי הרצח ההומופובי, עמוק בתוך הגל האנטי-דמוקרטי השוטף את ישראל, אנחנו צועדים כדי להגן על המרחב הדמוקרטי, על הזכויות שלנו ועל האופי של החברה שאנחנו חיים בה.

ולבסוף, אני משתתף במצעד הגאווה בירושלים, כי אני מחויב לחברים שלי. אני מחויב לקרובת המשפחה הלסבית, לידיד הטרנסג'נדר, להומו שאני מכיר מהעבודה - אבל אולי יותר מכל, לפעילות ופעילי פורום אדום-ורוד של חד"ש, שאיתנו בכל המאבקים לאורך כל השנה. מצעד הגאווה בירושלים הוא ההזדמנות שלי להוציא מהארון את החולצה האדומה, את המכנסיים האדומים, את הנעליים האדומות ואת הקוקיות האדומות בשיער - כי אני צועד בבלוק האדום של חד"ש, שיצעדו בו אנשים שפעילים במאבקים שונים להגנת הדמוקרטיה ונגד הפאשיזם לאורך השנה כולה, ועושים את החיבורים ביניהם באופן יומיומי. זו הסיבה שעל השלטים שלנו כתוב "ביחד להגנת המרחב הדמוקרטי". זו הסיבה שאנחנו צועדים עם דגל אדום ביד ודגל אדום בלב. כי למרות כל ההבדלים בינינו - לאום, עדה, מגדר, נטייה מינית - לכולנו יש דם אחד, והוא כל כך אדום. וזוהי בעצם תמצית המאבק למען שוויון.

אדם אמוראי הוא יושב ראש סניף ירושלים של חד"ש

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...