עוד בחדשות ודעות
 >  > 

שיטת הפניקס

"הפניקס ידעה שהברנוער לא של איגי, אבל פשוט הודיעה שאין לה עניין בחידוש הפוליסה, באווירת נראה לי שלא בא לי. כאילו זה מסטיק. עכשיו אני מסביר למי שצריך למה אסור להתקרב אליה" (גל אוחובסקי, TimeOut)

מול קניון עזריאלי מתנוסס השבוע שלט ענק של חברת הביטוח הפניקס. זה השלט הכי ארוך בארץ, נדמה לי, והוא בטח עלה מיליונים. חברת הפניקס לא חסכה כסף כדי להסביר לקהל הלקוחות הפוטנציאליים את השיטה החדשה והמעולה שלה. יש שם תמונות של סוכנים שאמורים להיות אמינים. יש שם כל מיני סיסמאות על "סוכן בטוח" (מנוקד בקמץ, יעני סוכן שאפשר לסמוך עליו) והצעות להשקיע בשיטה חדשה של הפניקס ולהגיע עם מקסימום כסף לפנסיה. מה שלא כתוב על הקיר הזה הוא שהפניקס היא חברת ביטוח שאני בחיים לא אהיה לקוח שלה. ושהגיע הזמן לארגן נגדה חרם צרכנים קיצוני.

הנה הסיפור המלא: במשך שלוש השנים האחרונות ביטחה חברת הפניקס את פעילותו של איגי - ארגון הנוער הגאה. הארגון, שאינו עשיר בלשון המעטה, שילם עשרות אלפי שקלים לחברה. לשמחת כולם, הארגון מעולם לא נאלץ לבקש מחברת הפניקס דבר.

באוגוסט האחרון התרחש הרצח בברנוער. אנשי הפניקס יודעים שהברנוער, שהופעל על ידי גוף המכונה "האגודה", כלל אינו באחריותו של איגי. אם כבר נכנסים לפרטים, הרי שאיגי מטפל ברוב פעילות הנוער בארץ. בראשיתו היה הארגון חלק מהאגודה, אחר כך פרש לדרך עצמאית. האגודה, בראשותו של מייק המל, הייתה מעוניינת לשמר לעצמה איזושהי פעילות נוער, ונוצר איזשהו סטטוס-קוו שגם לאחר שאיגי הפך לארגון עצמאי, המשיכה האגודה, במקביל, עם הברנוער.

לא שזה אמור לעניין מישהו, אבל חברת הפניקס יודעת את הפרטים האלה. חברת הפניקס לא עשתה שום מחקר לקראת חידוש הפוליסה. היא לא שלחה מישהו לדבר עם ראשי איגי. לא שלחה דף שאלות, בקשות הבהרה, כלום. היא פשוט הודיעה לקראת המועד שאין לה עניין לחדש אותה, באווירת נראה לי שלא בא לי. כאילו מדובר בלעיסת מסטיק.

שאלה של מזל

במשך שבועות ארוכים ניסה מנכ"ל הארגון, אבנר דפני, לשנות את רוע הגזירה, ולא הצליח. הוא פנה לחברות אחרות - מנורה, מגדל ואיילון - אבל בעולם הביטוח הישראלי, כשחברה זורקת אותך - הלך עליך. האם חברות הביטוח בישראל יכולות סתם כך לזרוק לקוחות כשבא להן? לזה עוד נגיע. כשהרגיש שהוא נקלע למבוי סתום, העלה דפני את הבעיה בפני הנהלת העמותה המפעילה את איגי, ואז החלטנו, יניב ויצמן ואני, לשנס מותניים.

צלצלתי ללשכתו של מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות, וביקשתי לשוחח אתו. לפידות לא חזר אליי גם אחרי שהשארתי כמה הודעות. במקום זה הוא שלח את העוזר האישי שלו. הוא הסביר לי, בשפה מכובסת, שהוא לא רואה אותי ממטר. הוא היה אדיב ומנומס ונאמן לארגון שלו, ופרש בפניי את קשיי חברות הביטוח ואת העובדה שמדי שנה הן נאלצות, בצער רב, להודיע ללקוחות מסוימים שאי אפשר לבטח אותם יותר. הוא גם הדגיש שאין לפניקס כלום נגד הקהילה. להפך, הם אפילו מפרסמים ב-GoGay. ניסיתי להסביר לו שזה מגוחך לפרסם באתר להט"בי ולזרוק את ארגון הנוער לפח אשפה, שזה כביכול מה שרצה מי שרצח בקיץ הומואים. אבל זה לא עזר.

באותו זמן חבר הזכיר לי שהריק הכי טוב בספר הוא ידיעה בעיתון. אופס, איך שכחתי. למחרת התפרסמה ידיעה מדויקת לגמרי ב-"כלכליסט". תוך יום הצטרפו פוליטיקאים שהתנדבו לעזור, וטלפונים הורמו לממונה על הביטוח ולשר האוצר. לא שזה הפריע לפניקס. העוזר שהבטיח לחזור אליי כמובן לא חזר.

לפעמים לא צריך שכל, אלא רק מזל. כשהידיעה על הביטוח התפשטה בעיר, שמע אותה גם עומר גרשון, בדרך כלל איש חיי לילה מצטיין. גרשון הוא חבר ילדות של בני משפחת המבורגר, הבעלים של חברת הביטוח הראל. הוא הרים טלפון, הסביר להם את המצב והצליח לרתום את יאיר המבורגר, יושב ראש קבוצת הביטוח הרביעית בגודלה בארץ, לתקן את העוול. תוך ימים ספורים התחיל משא ומתן, שהסתיים השבוע בכך שאיגי, ארגון הנוער הגאה, מבוטח באופן רשמי ומלא בחברת הראל.

הפניקס שייכת לעבר

בדרך קרו לא מעט דברים. למשל, לאחר הפרסום חזרה בה חברת איילון, שבתחילת הדרך לא רצתה לבטח את איגי, והציעה הצעה. ההצעה הייתה הוגנת וסבירה, ואלמלא יעילותם ונדיבותם של אנשי הראל - היא הייתה מתממשת. אני במקביל פרסמתי בפייסבוק שלי משהו נגד הפניקס, שאיכשהו מצא את מקומו במדור הרכילות של "ידיעות אחרונות", "העלוקה".

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...