> 

למרות הכל - אופטימי

חצי שנה אחרי הפיגוע באגודה, רז מישקין, אחד הפצועים, מנסה לראות מבעד לשיתוק ולכאב הנפשי את הטוב במה שהיה. "אני מנסה להבין מה הפיגוע הזה נותן לי. בכל דבר שקורה יש מתנה"

כבר חצי שנה שרז מישקין "מבלה" את ימיו בין טיפול אחד למשנהו, מנסה להחזיר לעצמו משהו מהחיים שהיו לו, לחוות דברים שצעירים ישראלים רגילים חווים. ב-1 באוגוסט, בדיוק לפני שישה חודשים, היה רז בבית האגודה בזמן שנכנס אליו אותו רוצח שפל - ופגע גם בו. הוא נפצע קשה, ואושפז תקופה ארוכה בבית החולים. רז אמנם כבר שוחרר, אבל נדרש תכופות לחזור למחלקה כדי לקבל טיפולים שונים.

הפציעה שעבר גרמה לו לאבד את היכולת לבצע פעולות בסיסיות, שנראות כל כך טריוויאליות. עד כדי כך שלא העליתי בדעתי שכשאשאל אותו אילו דברים שעשה לפני הפיגוע הוא רוצה לחזור ולעשות, הוא יענה לי: "אני מתגעגע להשתין לבד ומהר, להיכנס לשירותים בצורה הכי פשוטה שיש, להטיל את מימיי בטבע בלי לדפוק חשבון. חסר לי גם להתקלח לבד, לשטוף כלים, לקפל כביסה. מאוד כואב לי שאני רואה מישהו שוטף בשבילי את הכלים, מטפל ועושה לי כל מיני דברים".

ככלל, רז עובר בימים אלה, לפי דבריו, תהליך ארוך וקשה, לא רק פיזית. הוא מעדיף להגדיר אותו "מטורף". "אני מתמודד עם רגשות מודחקים, כעסים, שנאה עצמית, כל מיני דברים שעלו לי בעקבות מה שקרה, ובעקבות עוד אירועים. פתאום אני צריך לצאת מהארון, כשעדיין לא הגעתי למקום שלם עם עצמי, למקום נקי מכעס ומפחד. כרגע אני מנסה להוציא אותם, אני מבטא רגשות".

"אני גם נמצא עכשיו בתקופה של התבודדות, של להתמקד בעצמי, להתרחק. מה שקרה הביא אותי לחשוב לאן אני הולך, מה אני רוצה מהחיים שלי, הרבה דברים. אני עדיין לא יודע מה אני רוצה להשיג".

המצב הנפשי שלך הורע לעומת מה שהיה לפני הפיגוע?
"לפני מה שהיה, לא הייתי בן אדם מאושר במיוחד, הייתי די במצב לא טוב מבחינה נפשית. אני לא יכול להגיד לך שעכשיו אני כן, אבל אני מתחיל לגלות את עצמי ולגלות דברים אחרים. יש לי זמן לחשוב".

"כשאתה משותק פיזית", הוא ממשיך, "אתה חושב על דברים בצורה אחרת. אני בן אדם שמאוד מעניין אותו לחשוב על דברים ולמצוא בהם עומק, ועכשיו יש לי זמן לעשות את זה. אני לא רץ לשום מקום, לא דוחקים בי".

אתה בעצם לוקח דבר כל כך רע ורואה בו את הטוב...
"תראה, זה לא וואלה, איזה כיף לי, אבל אני חושב שבכל משהו שקורה יש מתנה. אני בהחלט מנסה למצוא את הדברים הטובים, להבין מה זה כן נותן לי. לפעמים אני לא מצליח להבין את זה, ואז אני נכנס לדיכאון, אבל לאט לאט אני מצליח".

עוד דרך של רז לשמור על אופטימיות היא למצוא תכלית מסוימת בחיים. "אני תמיד מכוון את עצמי למצוא מטרה ולהיאחז בה וברגע שאני מוצא מטרה משמעותית מבחינתי, אמיתית כלפיי ויותר חיצונית - זה נותן לי משהו ללכת עליו, למשוך אותך".

אתה מעדיף לשכוח את מה שהיה?
"לא. אי אפשר לשכוח, וזה גם לא נכון לעשות".

"הנטייה המינית עזרה לי להתמודד עם הפיגוע"
ככלל, אומר רז, להומואים קל יותר להתמודד עם דברים קשים בחיים. "היציאה מהארון היא תהליך מטורף. כל הקטע של התמודדות עם ההומוסקסואליות מחשל ברמות מטורפות. היציאה מהארון נורא מפתחת, ואסור לך לפחד להתמודד עם ההומוסקסואליות שלך".

הנטייה המינית שלך עזרה לך להתמודד עם מה שעברת?
"כן. אני מסתכל על זה בצורה אחרת ממה שאחרים אולי היו מסתכלים. אני לא בורח מהתמודדות, זה מפתח חוסן נפשי מאוד חזק ודברים שלאנשים אחרים אין אותם. ללא ספק, היא גרמה לי להתמודד יותר טוב עם הפיגוע".

אחרי הפיגוע הייתה בקהילה תחושה של עכשיו אנשים יזדעזעו ויפסיקו להיות להט"בפובים, או לפחות יצמצמו אותה למינימום...
"הלהט"בפוביה תמיד תהיה קיימת. מיגור שלה זה כמו שתגיד שהעולם יפסיק להתקיים. להט"בפוביה היא פחד, ופחד תמיד מעורר תגובה אלימה. בן אדם שגורם סבל לאחרים הוא בן אדם שסובל בעצמו. המפגע בא מתוך הרבה מאוד שנאה עצמית וחוסר ביטחון. מצד שני, אני שם לב שיש יותר פתיחות להומוסקסואליות, פתאום יותר קל לי לבוא ולהציג את הנטייה המינית שלי. זה עדיין לא קל לחלוטין, אבל יותר קל מפעם".

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...