עוד בראשי
 > 

דיון הלכתי: ארגוני גייז דתיים - לגיטימיים?

האם לגיטימי לקיים ארגונים של גייז דתיים שמקבלים את נטיותיהם, או שעליהם להילחם בהן כדי "לרפא" אותן? אתר "חברותא" קיים דיון בעניין בין שני רבנים משתי גישות דתיות שונות

אתר האינטרנט של הארגון הדתי הגאה "חברותא" עורך מדי פעם פולמוסים בין רבנים בשאלות הנוגעות לדת והומוסקסואליות, ובעיקר בשאלה האם על החברה הדתית לקבל להט"בים או לא. עיקר החשיבות של הפולמוסים האלה הוא בעצם קיומם, שכן עד לפני שנים אחדות כלל לא היה בחברה הדתית שיח על הומוסקסואליות. אף אחד מהרבנים לא קורא לתת לגיטימציה למעבר על האיסור ההלכתי לקיים "משכב זכר" - יחסים הומוסקסואליים. עם זאת, חלק מהם קורא לסובלנות כלפי להט"בים ולמיגור ההומופוביה.

הפולמוס האחרון התקיים באתר לפני ימים אחדים, במלאות שנתיים להקמתו, ועסק בשאלת הלגיטימיות של עצם קיומו של הארגון. השתתפו בו הרב ארל'ה הראל, ראש ישיבת שילה, שטען שהארגון "מחטיא את הרבים", והרב מרדכי ורדי, רב ההתנחלות ראש צורים שבגוש עציון, שטען שהארגון "עונה על הצורך ההכרחי בשותפות גורל ושיח". כל אחד מהם כתב מאמר, ואלה לוו במאמרי הקדמה ותגובה של חברים ב-"חברותא". יש להניח שהתשובות של הרבנים נכונות לדעותיהם גם לגבי הארגונים הדתיים הגאים האחרים - בת קול והו"ד.

הרב אראל כתב במאמרו, כי התלבט האם בכלל לכתוב אותו, שכן "מקנן בלבי החשש הבסיסי שעצם פרסומו של המאמר יכול להתפרש, חס וחלילה, כמתן #בוקסה1#לגיטימציה הלכתית כלשהי לקיומו של הגוף העצוב הזה. ולא היא! כאן המקום להצהיר שלא אני הדל, ולא אף אחד מרבותיי, באים לתת הכשר לקיומו של חברותא; ואני אף סבור שקיומו כרוך בהכשלת הרבים באיסורים חמורים. מצד שני, אין בי כוח לידום מול המציאות".

לדבריו, "במבט ראשון, אולי טוב ליהודים שחברותא קיימת. יש הומואים דתיים, זו עובדה. קשה להם, והם נמצאים במלכוד בלתי פתיר - הם מבקשים את שאהבה נפשם, אך תורתנו הקדושה אינה מאפשרת להם לממש את אהבתם, וללא כל ספק - חייהם קשים מנשוא. קושי זה מביא רבים מהם אל עברי פי פחת, מחשבות אובדניות (ואף מימוש שלהן), דיכאון קליני, עצבות מתמדת".

"אם כן", המשיך, "אולי טוב שקיימת עבורם מסגרת כלשהי, המאגדת אותם ונותנת להם מענה בסיסי של קשר וחום, של הבנה והתחשבות? אלא שזוהי כמובן טעות, לפחות לגבי היישום הנוכחי (חברותא). כאשר אדם שרוי בבעיה, אשר לדעת אנשי מקצוע רבים ניתן לטפל בה, הוא יעשה ככל יכולתו כדי להצליח בטיפול זה. למשל, לא יעלה על הדעת שקבוצת חולי סרטן, אשר מצבם מאפשר טיפול, תקיים קבוצת תמיכה של חולי סרטן שאינם מטפלים בעצמם. זוהי, בעצם, קבוצת מתאבדים, וכל קבוצת תמיכה של חולים - מטרתה קידום החולים אל עבר שיפור מקסימלי במצבם, בהתחשב באפשריות".

"חברותא לא בנויה כך", כתב, "אלא על תקיעות, על הנחת היסוד ש-'כזה אני, וכזה אשאר'. זהו הנזק הראשון והעיקרי בקיומה של חברותא - היא מאפשרת הקלה בהתמודדות, אך בה בעת 'מרדימה' את המתמודד ונותנת לו להרגיש שניתן להישאר במצבו הבעייתי. זה תוקע אותו, לא מקדם אותו, ואנחנו באנו לעולם הזה כדי להתקדם, לא כדי לעמוד במקום". לדבריו, קבוצת תמיכה "אמיתית" ללהט"בים דתיים צריכה להיות בעלת "מחויבות מלאה להלכה, על כל פרטיה, ונכונות מלאה למאמץ בלתי פוסק להתמודדות עם הנטייה".

הרב אראל הוסיף, כי במקום זאת, "חברותא יוצרת אווירה של לגיטימציה תורנית לזוגיות גברית קבועה. והרי כל בר דעת יודע שאין לכך מקום כלל בעולמה של הלכה, שכן זו באה להחליף את התא המשפחתי היהודי ולהעניק אופציה בת מימוש למודלים אחרים של זוגיות".

"להיות הומו דתי - מצוקה שאין שנייה לה"
הרב ורדי הפגין גישה מקבלת יותר וכתב, כי "ממגעיי עם הומואים דתיים אני מקבל את התחושה ששאלת הזהות המינית איננה רק עניין מיני, אלא משהו הרבה יותר עמוק, הנוגע בשאלות הזהות הקיומית והדתית. ברור לי שבעמידה מול אלוהים, ההומו הדתי איננו יכול להימנע מלשים על השולחן את הניסיון שהטיל עליו בורא עולם. להיות הומו דתי זו מצוקה שאינני מכיר דומה לה, מבחינת עוצמת הקונפליקט הפנימי ועומק הכאב של האדם העומד מול עצמו, מול החברה ומול אלוהים".

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...