עוד בארכיון טורים
 >  >  > 

שיעור לשון

יעל על השילוש הקדוש: אוראלי, אנאלי ובנאלי

פול גז בניוטרל
(שיעור מס' 1: לפלרטט איפה שצריך)

שבת בצהרים. אני וי' סועדים יחד במסעדה שהסטנדרטים הפיננסיים שלה גורמים לחשבון הבנק שלי
להראות כמו קופת חיסכון של ילד במוסקבה. שבת אחרי שבת אנחנו מרוקנים שם את כיסנו, ועם הזמן הפכתי להיות מנוכרת לגמרי למציאות. אני מעמידה פנים שיש לי עדיין מקום עבודה, שעונת המבחנים לא תתקיים השנה בגלל אילוצים, ושלטרשת העורקים שאני עומדת להזמין למנה עיקרית יש ערך תזונתי של אפונה ועדשים.
אחרי כמה דקות שבהן אנחנו מבטיחים לעצמנו שזו הפעם האחרונה שננהג בחוסר אחריות שכזה, ניגש אלינו המלצר ושואל אם החלטנו לגבי ההזמנה. "אני אקח את היען" אני עונה בהחלטיות שלא מאפשרת לו לחשוב על האופציה (הלא מציאותית בעליל) שביליתי את כל הבוקר בהיסוסים גסטרונומיים. המלצר אומר שאין יען. אני אומרת שחבל ושאם כך, אני אצטרך לכנס שוב את הפרלמנט.
"אפשר להצטרף לשורות הפרלמנט?" הוא שואל בחן ונענה בחיוב.
בתור מלצר ותיק ושרמנטי הוא מוזמן להיות יועץ מקצועי בפרלמנט שלי. בתור חבר ותיק, י' יודע שהוא כבר מיותר. עשרים דקות של דיונים נוקבים על ראשונות וקינוחים, ולא רק. במשך כל הארוחה אני מודעת לדמותו, ששבה ומופיעה לא אחת. "מצאת חן בעיניו", אני טופחת לעצמי על השכם.
למה בעצם?

מורמת מכל צורותיה האחרות של התקשורת החברתית, מיומנות הפלרטוט היא זאת שמפליאה אותי יותר מכולן. השיח האוורירי שמשלב חן, אומץ, חכמה ורגישות, הוא כזה שנרקח במינונים כה עדינים, שחריגה קטנה מהם עלולה להסתיים באסון. מספיק כשל זעיר בשיפוט לגבי החכמה למשל, כדי להפוך את הסיטואציה למביכה ומבישה. מעברו השני של הפיאסקו, רגישות לקויה או אומץ מופרז, יכולים למצוא את עצמם משוחזרים לפרטי פרטים בבית המשפט.
אבל הסיכונים כולם מתבררים כשווים ברגע שהיא מתגלה במלוא הדרה. מיומנות סקסית ואלגנטית, של צחקוקים קלי דעת שמבהירים בצורה חד משמעית (שתמיד משתמעת לשני פנים), בדיוק מה את רוצה.
לצורכי העלילה, אני אוסיף את הברור מאליו ואמר שאותם צחקוקים, לא רק שהם אמורים להבהיר מה את רוצה, הם גם אלו שמציינים מפורשות ממי את רוצה את זה. באופן עקבי ומטריד, חדוות המשחק משכיחה ממני את הפרט הלא שולי הזה שוב ושוב. בעוד שאין מלצר אחד בתל-אביב שלא השחזתי אתו את חרבות הפלרטוט בהזדמנות כזאת או אחרת, עם בנות אני לא מתעסקת.

פעם אחת ידיד שלי חלק איתי את לבטיו בנוגע לאופן שעליו להתנהג עם חברו לחיים. הוא שקל להביא לו פרחים בערב חגיגי שאני לא זוכרת כרגע מה הייתה תכליתו. אני סברתי שאין דבר יפה יותר מפרחים, וכך גם הצהרתי בפניו.
"אני לא יודע. גבר שמביא פרחים לגבר... משהו מרגיש לי פה מוזר."
בוטות מעולם לא הייתה ממני והלאה. שיתפתי אותו במחשבתי האותנטית: "אני לא מבינה. אין לך בעיה לתקוע את הז*ן שלך בת*ת שלו, אבל להביא לו פרחים מרגיש לך מוזר?"
הוא פשוט ענה כן.

"את לא חושבת שזה קצת מיותר לפלרטט ככה עם המלצר שעה וחצי? לא עדיף לנסות קצת עם בנות?"
י' שאל אותי כשיצאנו מהמסעדה.
"אני לא יודעת... משהו מרגיש לי פה מוזר"


הזורעים בדמעה לא בהכרח יקצורו
(שיעור מס' 2: לפלרטט כמה שצריך)

אני לומדת מהר.
ערב שבת, שבוע מאוחר יותר. אני בתור לגלידה (על בסיס סויה, הייתי רוצה לומר, אבל זה יהיה שקר), שואלת את המוכרת אם יש סיכוי שאני אקבל את הפקאן שמקשט את השוקולד מלמעלה. היא עונה ב"לא" מחויך, "יש הוראות. לא מוציאים את הפקאן עד שמגיעים אליו". אני מתעשתת מהר, "זו הרי לא בעיה", אני מסבירה לה. "אני פשוט אבקש ממך עוד ועוד כדורים עד שאני אגיע לפקאן". היא מצחקקת. חמודה כזאת. בסוף היא נכנסת למטבח ומביאה לי פקאנים סינים חינם-אין-כסף. "רק בגלל שאת חמודה ומצחיקה" היא אומרת לי. אולי מצאתי חן בעיניה? והלכתי.

כמה ימים אחרי אני בספרייה, מצלמת חצי ספר באדיבות אגודת הסטודנטים והילד ממוסקבה. היא (חדשה) עומדת ליד המכונה הסמוכה. מגלגלת שיחה. היה ברור שהיא מפלרטטת. נתתי לה כמה טיפים על צילום יעיל. "בתור אחת שיום אחד תכתוב ספר 'איך קיבלתי תואר בלי להיכנס לאף הרצאה' אני מתייחדת עם מכונות הצילום על בסיס דו-שבועי". אני נכנסת לעניינים. היא צוחקת. אני מצטרפת. אולי מצאתי חן בעיניה? בסוף סתם הלכתי.

אחת המתרגלות שלי באוניברסיטה (בתרגולים תעודת הזהות שלי חייבת להראות נוכחות, אלוהים ישמור) - היא ממש לא שמה עלי, אבל נורא רציתי להכניס אותה לטור. כל תרגול אני מתנהגת כמו ילד בן שלוש-עשרה עם יותר מידי טסטוסטרון. היא לא יפה אבל העיניים שלי אוהבות אותה. היא גם אף פעם לא אומרת דברים מעניינים, אני חייבת לציין ממעמקי חוסר הידע שלי בחומר הנלמד, אבל היא נבונה שכזאת. סטרייטית כנראה, אבל מה זה משנה. אני יושבת בשקט רוב התרגול, וכשאני מחויבת לפתוח את הפה, אני מתחמקת באלגנטיות מתשובה עניינית ומחייכת. "את החומר אני יודעת רק ביום המבחן, זה מן עיקרון כזה שיש לי" אני מסבירה בשיא חוצפתי. והיא מאסטרנטית מאוד אחראית שמזדעזעת עד עמקי נשמתה, אבל כושלת בהסתרת חיוך מקסים. השיעור נמשך. אני חוזרת להעניק שמות לכל העטים בקלמר שלי. השיעור נגמר. אני הולכת.

השיא היה באותו היום שבו סגרתי מעגל.
לאחר שנתבדו תקוותי לגבי קיש בטטות בלתי מושג, הזמנתי מלצרית חביבה להצטרף לשורות הפרלמנט המורחב שלי. היא הצטרפה בחדווה, והכנס היה פורה ומענג.
לרגע נדמה היה לי שאני אוזרת אומץ ומתעלה על עצמי. טעיתי. בסוף מובן שסתם הלכתי.

יגעת? מצאת? תזיין!
(שיעור מס' 3: העשרה למצטייני שלב שני, ורק להם)

- "תגידי, מה זה רימינג?"
שתיקה.
עלית פה על משהו מעניין. ילדה טובה. אוקיי, אז זה לא משחק קלפים. זה בטח קשור לסקס.
- "איפה שמעת את זה?"
- "מה? זה כאילו משהו מיני כזה?" סופרקאליפרג'ליסטיקסאקספיאלידו...
- "כן, אבל אני לא מתכוונת לענות לך על זה עכשיו. יאללה, לכי לישון, אני אשלח לך מייל עם לינק שיסביר לך."
- "זה משהו שגם אנחנו עושות?" כן. אלוהים תעשה שהיא תגיד כן, גם אני רוצה לעשות רימינג.
- "אנחנו יכולות, אם כי זה יותר של הבנים."
- "זה קשור בפי הטבעת?" שונאת בנים. מוות לבנים. הייתי צריכה להיות הומו.
- "אני אשלח לך לינק מחר."
- "אוף, אבל אני לא אירדם. בבקשה תגידי לי. בבקשה." בבקשה בבקשה.
יכולתי לשבור אותה, אבל אז הבנתי שאם אני אשמע על זה ממקור אחר, אני אוכל לנטור טינה לנצח.
ויתרתי, אמרתי לילה טוב והחזרתי את השפופרת למקום. משם לפה, מפה לשם, בסוף נרדמתי.

- "תגיד, מה זה רימינג?"
- "זה מהמילה rim. זה שילוב של אנאלי ואוראלי."
- "אה."
ניסיתי לשמור על ארשת נורמלית. לא כל-כך הלך.
- "הו, הנה התפנו השירותים. שנייה חוזרת."
נכנסתי לשירותים והדבקתי את כף היד לפה.
- "אני שומע אותך צוחקת..."
- "אני לא."
- "את יכולה לכתוב על זה טור. תספרי לשבעת הפראיירים שמוכנים לקרוא אותך כמה את סתומה."
- "יו בט איי וויל, אני אקרא לטור 'כשהלשון פגשה את האנוס' ואקדיש אותו לך."
אמרתי ויצאתי מהשירותים, לא ממש שמחה לראות שיחד עם י', עמדו בתור חמשה עד ששה פיות פעורים, מסטיק בחללם, ושארית גוף של בנות ארבע-עשרה מוזרות בצלם.

- "את יוצאת?"
שאלה אותי אחת הילדות שחששה שההתנחלות עוד תהפוך לאסטרטגיה של תושבי תל-אביב.
- "כן. סליחה."
נשארתי במקום.
- "היא יוצאת" (תמיד אפשר לסמוך על י') "היא יוצאת, אני יצאתי, כל מה שצריך היה לצאת, גם כן יצא. עכשיו תורכן בנות. לכו על זה. תוציאו."
- "אני לא מאמינה עלייך, אלוהים יודע איזה נזק עשינו להן. יש להן מבחן במולדת מחר."
- "אני מתערב אתך שאין שם אחת שלא ידעה מה זה רימינג עוד לפנייך."

אז כנראה שיש לי עוד מה ללמוד.
פיסטינג, רימינג, בי.די.אס.אם, טופ, בוטום, פלרטוטים.
"מתי נתנשק?" זה מה שהטריד אותי עד לפני כמה שבועות, ועכשיו אני כותבת פרוזה על תום ימי התום.
קודם כל תלמדי לפלרטט, אחרי כמה שבועות תחזיקו ידיים, קצת יותר מאוחר נשיקה. עוד שנה תוכלי לפענח את המכניזם של רימינג. ובכלל, מה זאת השפה הזאת? תשמרי על הפה שלך (ועל פי הטבעת גם).
קשה לומר שאני תמימה. גם קשה לומר שאני שקטה וביישנית. לא ברור איך קרה שעברתי חיים שלמים בלי לדעת מה זה רימינג. זה מצלצל כל-כך סקסי, אלוהים ישמור. רימינג. תודה אלוהים, שנתת לי...

אמרו לכם פעם שאתם נורא חמודים כשאתם קוראים? ;-)
יעל.


כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...