> 

מין/מגדר: מה בין BDSM לטרנסג'נדריות

לעתים התמודדות עם זהות מגדרית לא נורמטיבית מאפשרת גם לבחון העדפות מיניות לא נורמטיביות ולממש תשוקות באופן מכבד ומעצים / אלישע אלכסנדר

באוקטובר 2006 השתתפתי בכנס בגרמניה שערך הארגון הטרנסג'נדרי TGNB, ובמסגרתו נערכה סדנה על הקשר בין טרנסג'נדריות לבדס"מ (יחסי שליטה, קשירות, סאדו-מזוכיזם). לסדנה הגיעו לפחות 50 אנשים מהקהילה הטרנסג'נדרית שלקחו חלק בבדס"מ במידה זו או אחרת.


כמו ליתר משתתפי הסדנה, גם לי היתה תחושה שבתוך קהילת הבדס"מ קיימת יותר שונות מגדרית מאשר באוכלוסייה הונילית (שאינה בדס"מית), וכן חשנו שבקהילה הטרנסית יש אחוז גבוה בהרבה של אנשי בדס"מ מאשר בכלל האוכלוסייה. במהלך הסדנה ניסינו לחשוב למה, ולברר את הקשר בין הנושאים השונים. כדאי להסתייג ולומר שמדובר בתחושה אישית שלי ושל אחרים, ושלמרות הנאמר לעיל, לא כל הטרנסג'נדרים נמשכים לבדס"מ, בדומה לאנשים שאינם טרנסג'נדרים.

שאלות וקבלה עצמית במהלך המסע המגדרי
אחד הדברים המרכזיים שעלו בדיון היה העובדה שאנשים טרנסג'נדרים (כמו גם הומואים, לסביות וביסקסואלים), נאלצים לעתים קרובות להתמודד עם שאלות על מיניות ומגדר שאנשים סטרייטים לא בהכרח חושבים עליהן, כמו למשל למה ההעדפות שלהם אינן מתאימות למה שמצופה ממי שנולד כגבר וממי שנולדה כאשה. שאילת השאלות הללו – מי אני, מה אני, מה זה גבר ומה זאת אשה – והבחירה בהתמודדות איתן, במקום בהדחקה ובהתאמה לציפיות החברה, מגבירות את הסיכוי להמשיך ולהתמודד עם שאלות כאלו גם בתחומים אחרים. יש סיכוי סביר שטרנסג'נדרים יבחרו לחקור אספקטים שונים של המיניות שלהם במהלך המסע המגדרי, במקום להדחיק תחושות ורצונות שבעיני החברה אינם מקובלים, וחלק מהאספקטים הללו עשויים להיות בדס"מ.

העובדה שחלקים מהחברה מקטלגים טרנסג'נדרים כ"סוטים", ואלה שיוצאים מהארון בפני עצמם נאלצים להתמודד עם דעות קדומות, עשויה לעתים להפוך את היציאה מארונות נוספים שאולי טרנסג'נדרים נמצאים בהם, כמו ארון הבדס"מ, לתהליך קל יותר. ההבנה שחוסר נורמטיביות בהתאמה בין המין למגדר אינה דבר רע יכולה להוביל להבנה דומה בקשר להנאה המינית.

הגבולות שלנו, ההעדפות שלנו, והלגיטימיות להיות סטון
פעמים רבות מיניות טרנסית מובילה למצב שבמקום ליהנות מסקס, אנחנו עסוקים במחשבות טורדניות על מגדר ועל האופן שבו האדם שמולנו תופס אותנו. סטון, אבן באנגלית, הוא מונח המתייחס לאדם שאינו מעוניין שיגעו בגופו. טרנסים וטרנסיות, ובייחוד אלה שמתכננים לעבור שינוי גופני, לעתים קרובות חשים אי נוחות ביחס לגופם ומעדיפים שהפרטנר שלהם לא יגע באזורים מסוימים או לא יתייחס לחלקים מגופם. כל יחס או מגע עשוי לגרום לתחושת דיספוריה. למשל, יש נשים טרנסיות שלא רוצות שיתייחסו לחלקי גוף שנחשבים זכריים, ויש גברים טרנסים לא רוצים שהפרטנר שלהם יתייחס לחלקי גוף שנתפסים כנקביים; ישנם טרנסים שפשוט עושים סקס עם בגדים; ישנם גברים טרנסים שתמיד אקטיביים, ויש כאלה שלא מוכנים שיגעו בהם בכלל.

בסקס ונילה ההתנהגות הזו דורשת הסבר ולפעמים שכנוע. "למה אתה לא רוצה שאגע בך? למה אתה לא רוצה שאני אענג אותך גם?" לעומת זאת בבדס"מ, הדבר מעוגן במה שנקרא "גבולות". הפרקטיקה המינית הבדס"מית כוללת בירור של גבולות הפרטנר מראש, תכנון עקרוני על מה שייעשה דרך סוג של משא ומתן, ווידוא הסכמה של הפרטנר בכל שלב. כמובן שגם בסקס ונילה חשוב לשמור על גבולות ולוודא הסכמה, אך לרוב הגבולות לא מוסדרים באופן חד משמעי בין הפרטנרים. הדבר גורם לאנשים לא פעם לעשות דברים שהם לא מעוניינים בהם, או לחילופין להרגיש שהם חייבים להסביר את עצמם ולשכנע את הפרטנר שה"לא" שלהם לגיטימי מספיק. בבדס"מ, הצבת גבולות ברורים היא חלק מהחוקים.

בבדס"מ, סקס הוא יותר מפעילות של איברי מין, ומגע הוא מושג מורכב וכוללני. סשן שלם יכול להתרחש בלי מה שמוגדר כ"מגע מיני" בסקס ונילי סטרייטי, כלומר בלי כל מגע באיברים שבחברה שלנו מוגדרים כ"איברי מין". בדס"מ כולל הבנה שהנאה מינית יכולה לנבוע ממגע בחלקי גוף אחרים או מחוסר מגע. הצלפות, דגדוגים, דיבורים ואקטים אחרים הם דרך לגיטימית לעשות סקס, בעוד שבסקס ונילה כל הנגיעות שאינן באיברי המין נחשבות ל"משחק מקדים", ולא לסקס.

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.
תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...