עוד בתרבות ובידור
 >  > 

הו, סנדי!

נועה רז ישבה לשיחה עם סנדי דובובסקי, האיש מאחורי הסרט התיעודי "לפנייך ברעדה", ושמעה ממנו על הדנה שהוא מעביר ועל פרוייקט חדש

מדי פעם נופלת בחלקך הזדמנות לפגוש מישהו באמת מיוחד. כך היה לי עם סנדי (שמחה) דובובסקי, הומו יהודי מניו יורק, האיש שעומד מאחורי הסרט התיעודי "לפניך ברעדה".

הסרט עשה גלים בעולם מאז שהוקרן לראשונה - הוא פתח צוהר אל עולמם הלא מוכר עד אז של ההומואים והלסביות בחברה הדתית והחרדית, והיה בדיעבר אחד הסרטים שבזכותם הנושא נמצא על פני השטח כעת ולא נחבא, כמו שהיה.

סנדי הגיע השבוע לארץ על-מנת להעביר סדנה בהפצת סרטים למשתתפי "דוקאביב", פסטיבל הסרטים הדוקומנטרים בסינמטק תל-אביב. הוא התיישב לספר לי על הסדנה , על ההדים העצומים של "לפניך ברעדה" וגם על הפרויקט האחרון שלו, הפעם כמפיק, שעוסק אף הוא בהומוסקסואליות - אבל לא ביהדות, אלא דווקא באיסלאם.

אז סנדי, למה אתה פה?
"הגעתי להעביר סדנה של יומיים על הפצה, גיוס כספים וכל הצדדים האלו בעשיית סרט. זה צעד שמאפשר ליוצרים את העצמאות המלאה ליצירתיות שלהם. הם בדרך כלל מתעסקים בצדדים של כתיבה, צילום ועריכה, אבל לא מוצאים את ידיהם ורגליהם בכל השלבים האחרים, שהם מאוד חשובים. מאוד חשוב שעושי סרטים בתעשייה העצמאית יוכלו לקחת לידיהם את האחריות המלאה על הסרטים האלה. ב"לפנייך ברעדה" נעזרתי במפיצים, עם "גי'האד לאהבה" קצת פחות".

איך היה להפיץ את "לפניך ברעדה?"
"זו עבודה שנמשכת עד היום. ניסינו המון שיטות, כמו למשל לארגן קבלת שבת באמצע פסטיבל סרטים. יצרנו קשרים עם רשתות טלוויזיה, ארגונים קהילתיים, זוגות שמורכבים מכל מיני דתות ואמונות עברו בבתי ספר כדי להציג את הסרט - עבדנו, כמובן, גם עם השיטות המסורתיות, אבל לא רק איתן. הסרט הזה נסע בכל העולם, וההשפעה שלו הייתה עצומה - זו כבר לא הייתה רק אומנות, אלא ממש חינוך, שינוי חברתי.
השינוי הכי גדול חל, כמובן, בחיים של האנשים המצולמים בסרט, אבל לא רק. בדרום אפריקה, למשל, קם ארגון הומו-לסבי יהודי בעקבות ההקרנה, וכך גם בקהילה הדתית בניו-יורק. באחת ההקרנות, הייתה אישה שקפצה ואמרה "אני כל כך גאה שאני רפורמית", ויצאה.
אי-אפשר היה לצפות תגובות של אנשים, והן מגיעות עד היום. באחד המקומות אפילו סיפרו לי שכשמישהו יצא מהארון למשפחה שלו, משפחה דתית, אחד מבני המשפחה הגיב ב"הוא רועד" – הסרט הפך לפועל, למונח שגור. זה הדבר הכי מדהים שיכול לקרות ליוצר".

ואיך הסרט השפיע עלייך?
"המעורבות היא עצומה. אני לא יכול להגיד שאני אורתודוכסי במובן הדתי של המילה, אבל אני בהחלט יהודי מאמין, זו הרוחניות שלי. במהלך העבודה על הסרט מצאתי את עצמי בסרטים ממש, התקשרתי לאחת המצולמות, אישה חרדית, וסיפרתי לה שאני מרגיש שלמרות שאני הומו, לא תהיה קדושה בחיי אם לא אתחתן עם אישה. אני כמובן לא במקום הזה, אבל ההשפעה קיימת. אלא חומרים שנכנסים לך ללב, לנשמה".

אפשר להגיד את אותו דבר גם על "ג'יהאד באהבה"?
"זה סרט אחר לגמרי. קודם כל, אני לא הבמאי שלו - פרבז שרמה הוא הבמאי, והוא מוסלמי. אותו, אגב, פגשתי באחד ממסעות ההפצה של "לפניך ברעדה". הוא ניגש אלי אחרי ההקרנה של הסרט, ואמר שיש לו רעיון לסרט על הומוסקסואלים באיסלאם. קבענו לקפה ומשם התחיל המסע. גם העבודה על "ג'יהאד" הייתה מרתקת, ותרמה המון לניסיון שלי להביא להבנה ודיאלוג בין הדתות השונות.
כמובן שהיו לי החששות שלי. לשמחתי לא הוציאו עלינו פטווה (פסק דין הלכתי-מוסלמי - נ.ר), כי פרבז היה מספיק חכם כדי לעשות את הסרט ככה שלא יפגע באיסלאם. זו גם לא הייתה המטרה, לא ניסינו להראות איך הדת פוגעת בהומואים או בלסביות, ניסינו להראות איך הומואים ולסביות דתיים חיים. זה היה נכון ב"לפניך ברעדה", וזה נכון גם ב"ג'יהאד".

הוא יוקרן בארץ?
"זה נושא שנמצא בשיחות תמידיות. הייתי מאוד רוצה כמובן, אני חושב שתהיה לו השפעה נהדרת גם על היהודים וגם על המוסלמים פה, אבל זה בעייתי. זה סרט שמדבר על חופש ועל בחירה, וקצת קשה לפרבז להקרין אותו פה עם המצב הפוליטי. קבענו שהחלטות כאלו מתקבלות רק פה אחד, ואני לא יכול להכריח אותו, אבל אני בהחלט מקווה שזה ישתנה. 

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...