עוד בחדשות ודעות
 >  > 

קרל הקטן התאבד כי קראו לו "הומו"

התאבדותו של קרל וולקר-הובר מסעירה את ארה"ב. "אנחנו מודאגים מהכלכלה ומעיראק, אך הסכנה היא בבתי הספר" אמרה אמו ל-ABC

קרל ג'וזף וולקר-הובר היה בסך הכול בן 11, בקושי בגיל בו ילד מבין מהי הנטייה מינית שלו, אבל הוא עדיין היה מספיק מוטרד על-מנת להתאבד בתליה, בשבוע שעבר, אחרי שבריונים בבית הספר קראו לו שוב, ושוב, ושוב במלה שנשמעה לו נוראית כל-כך, בלי לדעת למה: "הומו". 

קרל, תושב ספרינגפילד שבמסצ'וסטס, שיחק כדורגל והלך לצופים. במקביל, הוא זכה להצקות חוזרות ונשנות. זאת, למרות שאמו פנתה להנהלת בית הספר בו למד, וביקשה כי הבעיה תטופל. האימא, סירדנר וולקר, גם הייתה זו שמצאה את גופתו של קרל תלויה על כבל מאריך בקומה השנייה של ביתם ב-6 באפריל, דקות אחדות לפני שהייתה אמורה לצאת מהבית לעוד פגישה לא נעימה עם ההנהלה.
 
"הלב שלי שבור", היא סיפרה לאתר רשת הטלוויזיה ABC. "אנחנו מודאגים בגלל הכלכלה, ומודאגים בגלל עיראק, אבל אנחנו לא אמורים להיות מודאגים בגלל בתי הספר שלנו". וולקר, שעובדת כמנהלת בתוכנית סיוע לחסרי בית, סיפרה שבנה – ילד עדין שאהב ללמוד – ספג מאות עלבונות מאז תחילת כיתה ו', בחודש ספטמבר האחרון.

קרל היה פעיל בכנסייה ובבית הספר שהפעילה בימי ראשון, ואף שיחק במחזה שהועלה לרגל חג המולד. הוא עזר לנזקקים ולקח חלק בתוכנית לשימור ההיסטוריה השחורה. "כזה ילד הוא היה", אמרה אמו. "יכולת להישען עליו, לסמוך עליו".
 
שותקים נגד הומופוביה
לפני ארבע שנים ניצחה וולקר את סרטן השד. לדבריה, ההטרדות שספג בנה הקטן היו חמורות מזה. במשחק ציני של הגורל, קרל אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-12 ב-17 בחודש – היום בו בתי הספר ברחבי ארצות הברית מציינים את "יום השתיקה" השנתי, שנועד להפנות את הזרקור על התעללות הומופובית וטרנסופובית בבתי הספר.

"לא הייתה לאמא שום סיבה להאמין שקרל הומו", אמר דובר רשת החינוך ההומו-לסבית-סטרייטית, דריל פרסגרייבס. לדבריו, "הסיפור הוא שכמה מבני גילו נטפלו אליו, וקראו לו בכינויים כמו 'ילדונת' ו'הומו'. האמא מספרת שזה חזר על בסיס יומי".

התאבדותו של קרל אירעה שנה אחת בלבד לאחר שתלמיד כיתה ח' בקליפורניה, לורנס קינג, נורה למוות על-ידי חבר לכיתה, בגלל נטייתו המינית. בתגובה, רשת החינוך השיקה קמפיין ארוך-טווח למלחמה בשימוש בשפה הומופובית ובבריונות. "יום השתיקה" צוין לראשונה באוניברסיטת וירג'יניה ב-1996, וכעת הוא מצוין ביותר מ-7,500 חטיבות ביניים ותיכונים ברחבי ארה"ב.

בסקר שנערך בשנת 2005, תחת הכותרת "מהצקה לעינוי: אקלים בית-ספרי באמריקה", תלמידים טענו כי בני גילם נפלו קורבן לבריונות בעיקר בגלל הופעתם, אך הסיבה השנייה הייתה נטייה מינית וביטוי מגדרי, מוכחים או משוערים. מנתוני הדו"ח, שפורסם על-ידי רשת החינוך ומכון האריס, עולה כי תלמידים ומורים כאחד לא נטו להתערב במקרי בריונות הומופובית. הסיבות להתעלמות: בושה או חוסר ידע.

"לא שרדנו את בית הספר" 
מנתוני המרכז הלאומי למניעת אלימות נוער עולה כי 30 אחוזים מבני הנוער האמריקנים נקטו בבריונות, או נפלו לה קורבן. בנוסף, ממחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל היוקרתית, המרכז נתונים מ-13 מדינות, עולה כי ישנו קשר ישיר בין בריונות לבין התאבדות בני נוער. לדברי מנהלת התוכנית למניעת התאבדות, אן הס, אחוזי ההתאבדות בקרב בני גילו של קרל נמוכים מאוד, אך עולים בהתמדה.

תלמידים הומואים דיווחו כי לעתים קרובות הם מפחדים ללכת לבית הספר בגלל התרבות ההומופובית. כך למשל במקרה של קונרד הוניקר מטנסי, שיצא מהארון קצת לפני שנתו הראשונה בתיכון. "ספגתי המון הקנטות, בעיקר מילוליות, אבל פעם אחת זה היה ממש מאיים", אמר לאתר החדשות של ABC. "מישהו זרק עלי אבן גדולה. הוא החטיא, אבל היא נחתה ממש לידי". כתוצאה, הוא הקים בבית ספרו, ולאחר מכן במחוז כולו, קבוצות למלחמה בהומופוביה.

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...