עוד בתרבות ובידור
 >  > 

"בנו מתבטא הדוויג!"

אור שמעונוב שוחח עם גיל קרמר ודודו גוטליב, מארגני מסיבת המחווה לסרט "הדוויג והשארית העצבנית", על אג'נדה, מולטיסקסואליות ואניטה פללי

אחת השיחות שאני שומע מדי פעם בשיח החברתי בקהילה היום היא על הקשר בין צדדיה השונים של הקהילה, ככללה – והקשר בין ההומואים והלסביות בפרט. מה משותף בינינו, ישאל אדם כלשהו, אין לנו שום אינטרסים משותפים. אנחנו מחפשים דברים שונים, המאבק שלנו שונה גם אם הוא תחת אותו גג של זכויות מיעוטים, ואין חוט שיחבר. לאדם כזה הייתי מכיר את זוג המארגנים של Wigged – מסיבת מחווה לסרט "הדוויג והשארית העצבנית", שתאריך בשישי (6.3) במועדון המחוגה בתל אביב.

נראה שהזוג המצחיק הזה, המורכב מדודו גוטליב וגיל קרמר, בא באמת במטרה לעשות משהו שיכלול את כל הקהילה תחת אותה מטריה – וזה מחמם את הלב כמעט כמו ההתנהלות המשעשעת שלהם אחד מול השני.

שניכם מתנדבים באיגי, נכון?
דודו: "אנחנו גרים יחד, מתנדבים באיגי יחד..."
גיל: "כמו זוג נשוי – למרות שמישהו בטוח לא ישרוד את שנת השכירות הזאת. אני חושבת שהלסבית תצא עם ידה על העליונה – אבל בעצם, הוא הלסבית ואני ההומו..."
דודו: "נכון!"
גיל: "נועדנו לעשות את המסיבה הזאת. בנו מתבטא הדוויג!"

אז בואו נדבר קצת על המסיבה: יש לכם רשימה מרשימה מאוד של פרפורמרים. איך הצלחתם לגייס את כולם?
גיל: "אנחנו עובדים עם פרפורמרים מדהימים שהתגייסו למסיבה הזו, באמת מהשורה הראשונה – דיווה די, טלולה בונט, גורנישט נייס אס.... זו ההפקה הכי מורכבת מההפקות שעשיתי אי פעם, ומצד שני – היה לי הכי קל לצרף אליה פרפורמרים שמופיעים. חלקם חברים ומכרים, וכולם פשוט אוהבים נורא את הסרט ושמחו להופיע. בשלב כלשהו היו כל כך הרבה אנשים שרצו שאמרנו אוקיי, אי אפשר יותר..."
דודו: "בצער רב, בשלב מסויים אמרנו שמספיק, יש יותר מדי מופיעים. אי אפשר לצרף עוד אנשים, זה יהיה ארוך מדי ויקח מהמסיבה – וזו מסיבה – אבל בסך הכל יש לנו אסופה אקלקטית מנצחת, לדעתי."

אקלקטית מאיזו בחינה?
גיל:
"הם מדברים לקהלים שונים: אם זה גורנישט, אם זו דיווה די, אם אלו התקליטנים... לא סתם בחרנו אנשים ממקומות שונים. רצינו לא ליפול לנישה הקבועה של "האנשים שהולכים לשם".

אתם מתכוונים, לפנות לקהל הרחב ולאו דווקא לקהל הטבעי של "הדוויג"?
דודו:
"זו תהיה מסיבה שפונה לקהל מאוד גדול, לאו דווקא לאנשים שראו את הסרט. אנחנו לא מתכוונים לערוך "מסיבת אג'נדה: – אנחנו לא נפתח שם ספר שירה ונדבר על תרבות מגדרית ודיס מגדרית –"
גיל: "לא הפעם!"
דודו: "...אבל אנחנו כן רוצים להעביר את התחושות שעוברות בסרט דרך ההופעות, דרך המוזיקה, דרך האווירה הכללית. לגרום לאנשים לחוות את החוויה הזו"

אני רוצה להתעקש על הנקודה הזו: איך מושיבים אג'נדה עם מסיבה? זה לא קצת מתנגש?
דודו:
"בתור בן אדם שעובר בחינוך ופעיל חברתי מהיום שהוא הבין מה זה להיות אחד כזה, מעולם לא ראיתי איזשהו חזון שהתנגש עם כיף. העובדה שיש לי אג'נדה מעולם לא סתרה את העובדה שבחמישי אני משתכר, מבלה, צוחק ונהנה. להיפך, אני צריך את שני הצדדים האלו – וזה גם אחד הדברים היותר מיוחדים ב"הדוויג". אם אתה קורא את התסריט תראה שמדובר בדרמה קשה לכל דבר, אבל בסרט – הצד המוזיקלי כל כך חזק, ואתה צוחק עם הדמות ועל הדמות ועל עצמך כשאתה רואה את הדמות, וזה מחבר אותך למסר בקלות".
גיל: "הסרט הוא בדיוק כזה - משלב תוכן לא פשוט באווירה תיאטרלית. השירים שלו מאוד אינטליגנטיים ומורכבים. אני מגיעה ממקום מאוד אחר מדודו - אני "בליינית בעיסוקי" (צוחקת), יצרתי כבר כמה הפקות בחיי ורציתי לעשות את ההפקה הזו בין השאר כי בעיני פוליטיקה מתבטאת במעשים, במה שאתה תכל'ס עושה. עצם האנשים שבחרנו לעבוד איתם, האקלקטיות, המחיר בכניסה – ההפקה עלינו גם כספית, כל זה חלק מהאג'נדה שלנו. גם הסרט הוא דוגמא שמבטאת את שני העניינים האלו – בליינות מצד אחד, ורעיון שמתעסקים איתו מצד שני".

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...