עוד בחדשות ודעות
 >  > 

די לביפוביה!

אפילו הפמיניסטיות הרדיקליות והקוויריות נוטות "לשכוח" את הביסקסואליות. איך שוב נדחקה הזהות הביסקסואלית הצידה, אפילו בקהילה הרדיקלית?

לא מזמן התחלתי ללמוד בקורס "תיאוריה קווירית" הידוע לתהילה של עמליה זיו. עמליה, למי שלא יודעת, היא מאושיות הקהילה הקווירית בארץ, ממקימות "הזמן הורוד" (בגרסתו המקורית והפוליטית, לא הנוכחית והפופוליסטית), אקדמאית מכובדת, מרצה נהדרת ורבת תהילה בשלל נושאים פמיניסטים וקווירים, וגם סוג של סמל סקס בינות מעריצותיה (שאני, מן הסתם, נמנית עליהן).

לעומת כל הציפיות הללו, כשהגעתי לקורס, גיליתי שהוא לא כולל אף התייחסות לביסקסואליות. הרשו לי לפרט: עמליה מעבירה את הקורס מזה קרוב לעשר שנים. הקורס כולל 14 שיעורים, שכל אחד מהם דן במאמר. המאמרים כוללים נושאים כמו הומוסקסואליות וחברה, קהילות לסביות, הומוסקסואליות ביהדות, הטרוסקסואליות כפויה, קפיטליזם וזהות גאה, יציאה מהארון, קוויריות מגדרית, טרנסקסואליות והטרונורמטיביות. השיעור, כאמור, הינו שיעור בתיאוריה קווירית, קרי: תיאוריה להט"בית - ועל כן נראה לי קצת עקום כאשר לרביעית מנשואי ראשי תיבות אלה אין כלל התייחסות בקורס.

די לשתיקה!
לא אנוכי אשב ואשתוק אל מול מעשים שכאלה: ניגשתי לעמליה בסוף השיעור ושאלתי אותה מדוע אין התייחסות לביסקסואליות בסילבוס. נתתי לה נאומון קצרצר על ביפוביה בצורתה הפופולרית ביותר: העלמה. עמליה ידעה בדיוק על מה אני מדברת והבינה את התסכול שלי. היא אמרה שהסילבוס עמוס מאוד ,ושהיא תמיד נתקלת בקשיים כאשר היא נדרשת לבחור איזה חומר לכלול ואיזה חומר להשמיט. היא אמרה גם שהיא לא מכירה מספיק מאמרים על ביסקסואליות, ושאם אוכל למצוא לה אחד, היא תשקול להכניס אותו לחומר הקורס.

עמליה אינה ביפובית. עמליה מכירה בעובדה שביסקסואליות קיימת ושהיא ראויה להתייחסות, וגם לא עשתה מאמץ מכוון להסתיר את הביסקסואליות ולהשמיט התייחסות אליה מהסילבוס. אז מה בדיוק הבעיה כאן?

ראשית, התייחסות לביסקסואליות היתה צריכה להיות כלולה מלכתחילה. בתור מרצה שבונה קורס על תיאוריה קווירית, נתונה בידיך הבחירה באילו נושאים להתמקד, למה לתת מקום ואיזה חומר להשמיט. לעיתים, דבר זה כרוך גם בחיפוש אחר חומרים עבור הקורס (שהרי מחקר הוא חלק בלתי נפרד מהאקדמיה). העובדה שעמליה לא קראה מספיק מאמרים על ביסקסואליות (ולכן לא היה לה מאמר להכניס לקורס) מצביעה על כך שהיא לא ניסתה לחפש אותם מלכתחילה. היא לא ניסתה לחפש אותם כי הביסקסואליות כנושא  נמוכה בסדר העדיפויות.

שנית, אני לא הסטודנטית הראשונה שמעירה בשיעור על החוסר בהתייחסות לביסקסואליות: האם אני וחברותי הסטודנטיות שוליות עד כדי כך – והאם נושא הביסקסואליות שולי עד כדי כך – שהמרצה לא תיקח את הזמן לתקן את סילבוס הקורס? מדוע צריך זה להיות התפקיד שלי ואחריותי למצוא מאמר בשביל מרצה, עבור נושא שהיה צריך להיות כלול בקורס מלכתחילה? ומדוע אמרה לי מרצה שהיא "תשקול" להוסיף אותו לקורס, ודיברה על הקושי שבבניית סילבוס? האם ביסקסואליות חשובה פחות, ולכן לא מגיע לה מקום בשיעור? האם משקלם של הומואים, לסביות וטרנסים – ואפילו של דיון בהטרונורמטיביות – כבד יותר ממשקלה של הביסקסואליות? כנראה שכן.

אין ברצוני לתקוף את עמליה זיו. כמו שכתבתי בהתחלה, אני מעריצה להוטה למדי שלה. השיעורים שלה מעניינים, חשובים, רדיקליים ומהנים. אני מסתכלת על המקרה בצורה לא נקודתית, אלא כדוגמא וכאינדיקטור לסיטואציה שאני נתקלת בה פעמים רבות מדי בקהילה הקווירית: הסיטואציה בה שכחה תוקפת לפתע-פתאום את כל הפמיניסטיות הקוויריות הרדיקליות כאשר מדובר בביסקסואליות.

שכחה?
בית נשים פמיניסטי הוציא ביוני האחרון חוברת בשם "פותחות את הפה", שכללה ראיונות עם נשים לגבי הואגינה שלהן. בצד האחורי של החוברת נכתב כי "בהשראת המחזה "מונולוגים מהוגינה" תיעדנו סיפורים של נשים ישראליות רבות, בנות גילאים שונים, מרקעים מגוונים, לסביות והטרוסקסואליות, אמהות, רווקות, צעירות ומבוגרות". קרה המקרה, ואני הייתי אחת מהמרואיינות. למעשה, יצירת אמנות שאני ציירתי הופיעה על אותו עמוד אחורי זה כחלק מהחוברת. אופס.

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...