עוד בתרבות ובידור
 >  > 

הכי קהילתי שיש

התיאטרון הקהילתי מחזיר את המושכות לידיו של השחקן. קבוצה ייחודית ומרתקת נפתחה במרכז הקהילתי הגאה ובה יוצרים תיאטרון שלנו ומאיתנו

פאה מזהב, צעיפי נוצות בצבעים שונים, משקפי שמש, כ-10 סוגי כובעים שונים, חולצות סיקטיז מהממות, חתול פרוותי ועוד חפצים הונחו על הבמה. כל שחקן בתורו עלה הבמה ובחר לעצמו אביזר והתחיל להציג דמות, כאשר כל פעם מישהו מהאחרים הוסיף לו עוד ועוד אביזרים. המשימה שעמדה בפני השחקן על הבמה כל פעם הייתה לדעת להתאים את עצמו לדמות החדשה שנוצרה. ככה יוצרים תיאטרון ששייך בדיוק למי שעושה אותו - לשחקן עצמו, לקהילה ממנה הוא בא. בשקט בשקט פתחו באגודה קבוצה ייחודית של תיאטרון - תיאטרון קהילתי.

שני רון, שחקנית יוצרת המנחה את הקבוצה, מספרת כי התחילה לעסוק בתיאטרון הקהילתי בעקבות השנים באוניברסיטה בהם, לדבריה, חיפשה משהו שיזיז לה גם את הישבן והגוף בנוסף למוח המתאמץ. שני שיחקה במשך תקופה ארוכה במופעים המלווים את סרט הפולחן "מופע הקולנוע של רוקי" ולמדה שנים רבות תיאטרון ודרמה במסגרות שונות. את התיאטרון הקהילתי גילתה באוניברסיטה, שם למדה והתמחתה בו, ובעקבות זאת החליטה לפתוח קבוצה קהילתית במרכז הקהילתי הגאה, בחסות האגודה.

התיאטרון הקהילתי, אומרת רון, שונה לחלוטין מהתיאטרון ה"רגיל". "הבמה היא אותה במה זה נכון, והרבה פעמים גם החומרים שמועלים יכולים להיות דומים מאוד, גם באיכות שלהם, אבל הדרך להגיע לשם היא שונה מאוד", היא אומרת. "בניגוד למשחק שבו השחקן נאלץ, בעבודה שהיא בעיקר אישית מאוד, ללמוד איך לגלם דמויות וקטעים שאחרים בחרו והחליטו בשבילו, בתיאטרון קהילתי העבודה היא מאוד עבודת צוות. אנו לומדים ביחד מה מעניין אותנו לעשות יותר ומה פחות ואיך מעניין אותנו לעשות את זה. זוהי עבודה של קהילה שהופכת קבוצת אנשים שעובדים יחד ושיש ביניהם הרבה דברים משותפים והרבה שונים לשחקנים שאחר-כך יכולים בשל המפגש שנוצר להוות מעין ייצוג של הקהילה שלהם על כל גווניה באופן שאדם מבחוץ לעולם לא יוכל לייצג ולא משנה כמה הוא שחקן מוכשר". 



לדברי רון, הקבוצה פועלת במתכונת חופשית מאוד, תחת הנחיה שתפקידה בעיקר ליצור טריגרים לדרמה, ולא לייצר את העלילה, הסוף או להכתיב משהו מתוך העשייה התיאטרונית של השחקן. התוצאה הסופית היא של השחקן ומתוך השחקן. בסיום הפגישה יושבים כדי לקבל פידבק על מה שהתפתח על הבמה, ללמוד ולהגיב זה לזה. 

"אין משהו יותר קהילתי ומשפחתי מזה. הרי אנו סומכים על האנשים הקרובים אלינו באמת להגיד לנו מתי אנו נהדרים אבל גם מתי אנחנו עושים פדיחות שאנחנו לא רוצים שמישהו אחר יראה", היא אומרת. "כל אחד פה נותן ומקבל ביקורת הן חיובית והן שלילית ואני לא יכולה לחשוב על משהו מקרב יותר. אנשים לומדים באמת להאמין לדברים הטובים שהם אומרים אחד לשני דווקא כי הם יודעים שלא יפחדו גם להגיד להם כשלא היו הכי טובים שהם יכולים להיות".

האווירה בקבוצה היא קהילתית, תומכת ואינטימית, ואף תיסגר לקבלת חברים חדשים בהמשך, על מנת לשמר אווירה מתאימה ליצירה בקבוצה. התיאטרון הקהילתי הוא ז'אנר כיפי במיוחד, שאינו מצריך ניסיון ומאפשר גם לאנשים שלא הספיקו לעבור ב"בית צבי" בחייהם, להגיע אל הבמה ולהנות ממנה.

הקבוצה נפגשת בכל יום שני, בשעה 19:00, בבית האגודה, רח' נחמני 28 ת"א, והיא עדיין פתוחה (לזמן מוגבל) לקבלת חברות וחברים חדשים וחדשות. שני אומרת שנורא כיף שם, ואני מאמינה מכל הלב. לפרטים: office@glbt.org.il . הקבוצה כרוכה בתשלום סמלי של 100 ש"ח לחודש לכיסוי עלויות.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...