עוד בחדשות ודעות
 >  > 

גם טרנסג'נדרים רוצים ילדים

התקשורת העולמית דיווחה בהרחבה על הלידה של תומס בייטי, והטוקבקיסטים, אפילו כאן ב-GoGay, זעמו. מדוע הכמיהה לילד לא לגיטימית כשמדובר באדם טרנסקסואל?

הכמיהה לילד היא אחד הגורמים הקשים ביותר לאדם הטרנסג'נדר כשהוא או היא ניצבים בפני השינוי האדיר שעליהם לחולל בגופם על מנת שיוכלו לחיות בשקט ושלווה עם נפשם. מכל מה שיצא לי לשמוע מטרנסים וטרנסיות ששיתפו אותי במחשבות הללו, זוהי התלבטות עמוקה וקשה ביותר. היא נובעת מן האינסטינקט שלנו, כבני אדם, כמין האנושי הקורא אל המשפחה. העולם שלנו עדיין מתקיים ברובו במשפחות שונות ומשונות, והכמיהה של רובנו היא בדיוק למקום הבטוח והשקט הזה המכונה בית. לא כולם חייבים, זה ברור. לא כולם רוצים, אבל בחברה מתוקנת וקהילה חופשית אמיתית - כולם יכולים.

אחד הדברים שהכי קל לי להבין זו הכמיהה הזו. מאז שאני זוכרת את עצמי אני רוצה להיות אמא, והחלום על כך הוא חלק ממני לא פחות מן הכתיבה עצמה. אני יודעת שבמידה ולא אוכל ללדת (חס וחלילה טפו טפו טפו) אאמץ או אמצא פתרון אחר שבו אוכל לגדל ילדים יפים ומוצלחים. זה מבחינתי לא תלוי בזוגיות, לא תלוי בתמיכה של איש מלבדי - ואני עובדת קשה כדי לחסוך לשם כך די כסף ולהתבסס כלכלית מספיק כדי להיות מסוגלת לתת לו כל מה שרק ירצה ויצטרך.

תומס ביטי בן ה-34 ובת זוגו כמהים לילד כבר כמה שנים. אשתו עקרה, ואני רק יכולה לדמיין את הכאב שכרוך בלרצות ילדים כל כך ושגופך לא יוכל, מסיבה כלשהי, לשאת הריון. זה אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי. במקרה של ביטי, אשתו עברה כריתת רחם. אבל הם החליטו שלמרות זאת, הם רוצים ילד ביולוגי. אז ביטי החליט לא לתת לאם פונדקאית לשאת את ילדתו, ונשא את ההריון בעצמו, כאב אמיץ וגאה.

גבר רציני
לא שמישהו מלבדו יכול להחליט אם הוא גבר או איזה מין גבר הוא תומס ביטי, אבל שצריך להיות גבר רציני מאוד כדי להיות מסוגל לעבור את מה שנשים עוברות, אומר אבא שלי, איש חכם ואב לארבעה. הריון ולידה אינם סיפור פשוט, לא פעם. הם רצופים דאגה אינסופית, ובמקרה של ביטי, גם בויתור מסויים לחודשים ארוכים על חלק קריטי בזהות שלו. כנראה שתומס ביטי חש בנוח מספיק עם גבריותו כדי לעבור את התהליך הזה, ועוד בחשיפה שכזו, כפי שהוא בחר לעשות, למען יראה העולם כי יש גברים כאלה, למען זה שהבושה לא תלווה את ההריון האמיץ הזה.

והנה, נולדה לו בת, ואני בטוחה שהיה לו מאוד מאוד קשה לעבור לידה רגילה, אבל הוא ילד בת בריאה, במזל טוב. איני יכולה להעלות על דעתי איך דבר שכזה מרגיש לאדם טרנסג'נדר, בייחוד כשלי עצמי, כאישה בכל רמ"ח איבריי ונפשי, קשה עם הרעיון של לידה על שלל סיפורי הזוועה ששמעתי מכל חברותיי האמהות.

מה שהדהים אותי במהלך היממה האחרונה הן התגובות הנזעמות שבצדקנות הכל כך אופיינית לקהילה שלנו ביטלו מכל וכל את זהותו של ביטי כגבר, בשל הבחירה שעשה בכדי להביא ילד לעולם או בשל החשיפה בה בחר ואפילו נשמעו מתחת לאותה כתבה משמחת לב דאגות בדבר עתידה של הילדה שנולדה מבטן אביה.

ובכן, לו הייתי חברה או קרובה, הייתי מציעה לביטי לקרוא לה אתינה, על שם האלה שנולדה מראשו של אביה. אחת האלות החזקות ביותר בפנתיאון, כיוון שאין לי ספק שנולדה לו ילדה מיוחדת מאוד, מתוך הגאווה, הפתיחות והכמיהה האדירה שהביאה אותה לעולם.

שלא כמו מה שנטען בתגובות, תומס ביטי אינו תאב פרסום או חשיפה והוא הוזמן למקומות בהם התראיין בכדי לספר את סיפורו, בכדי שאולי, לחבריו ולחברותיו לקהילה יהיה קל יותר. כשמדברים על הורות להט"בית ישנם קולות כה רבים הקוראים לנו, בני ובנות הקהילה, להימנע מלהביא ילדים לעולם, מתוך "דאגה" לשלום אותם ילדים, ומתוך התפיסה הסטרייטית כי ילד צריך אבא ואמא. ילד צריך אהבה, חום, אכפתיות וחינוך. יש בוודאי עוד כמה דברים שילדים זקוקים להם, אבל אלה העיקריים. שמעתי כל כך הרבה סיפורים על אמהות ואבות שעדיף היה לילדיהם שלא יהיו תחת חסותם בשל היותם לא אוהבים, לא אכפתיים, קרים ואדישים שאני נדהמת לשמוע את הטענות כנגד תומס ביטי שרצה בבתו כל כך שהיה מוכן ללדת אותה. רצה אלוהים, תומס ביטי נולד נקבה ביולוגית, והוא יכול היה לעשות זאת. הוא גם בחר לספר לעולם על הבחירה שקיבל, ולהיות גאה לא רק בבתו, אלא גם בהריונו ובלידה שעבר. הילדה, אני סמוכה ובטוחה שנולדה לתוך משפחה אוהבת שרצתה בה כל כך.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...