>  > 

בעוד חודש אני מתחתנת!

דקות אחרי שקראתי שבית המשפט בקליפורניה התיר נישואי גייז, מימי הייתה על הקו עם השאלה הגדולה: "את רוצה להתחתן איתי?"

בבוקר שבו ניתנה ההחלטה ההיסטורית הראתה מימי לבועז קטע מתוך הסרט "אוליבר" ובו השירת Im so high, I swear I could fly. כמה שעות אחר כך, למקרא האימייל הנלהב של גיסי אדם, הרגשתי בדיוק אותו דבר: אני מרחפת, אני בקושי נושמת, אני עומדת להתעלף. אדם העביר לנו את המייל של אשתו, סטודנטית למשפטים, והיא, כדרכם של משפטנים, הסבירה את ההחלטה בצורה חדה וברורה: עצם קיומם של "משקי בית משותפים" (domestic partnerships) מנוגד לחוקה הקליפורנית, וזוגות בני אותו מין זכאים לזכות הנישואין.

כדי להפוך החלטה זו יש צורך בשינוי חוקתי, מאמץ גדול הרבה יותר, משהו שהמושל לא יכול להטיל עליו וטו. נשמע איכשהו שהמושל אף הוא שמח איכשהו על ההחלטה, על אף שהטיל כבר פעמיים וטו על החלטה דומה של הפרלמנט. אני מניחה שבהיותו רפובליקן, הוא מחוייב למדיניות חשוכה ומפגרת, אבל לא לגמרי שלם איתה. לא, זה לא נותן לי גרין קארד, כי זה לא פדרלי. לי זה לא משנה, אני בעננים.

רגע, אז מה עושים עכשיו? עוד לפני שהספקתי לשלוח מייל תשובה לאדם, מימי כבר על הקו. היא אומרת שצריך להתחתן קודם אצל מישהו מורשה, ואז לבוא לעיריה או לבית המשפט, או משהו כזה. אז לא נרוץ לבנין העיריה עכשיו עכשיו? אני שואלת, ומנסה לחשוב מה יש לי ללבוש שיוכל להתאים לארוע. מימי מזכירה לי שלואלרי חברתנו יש רשיון לעריכת נישואין, ואני פתאום מהססת. אני אוהבת את ואלרי, אבל זה לא מה שחלמתי. "את רוצה להתחתן איתי או לא", אומרת אשתי בקוצר רוח מהצד השני של האלחוטי, מרגישה בהיסוס שלי. "בטח, בטח שכן. בואי נברר פרטים ונדבר יותר מאוחר".

עדכון בפייסבוק, שליחת מייל המוני לחברים. טלפון לג'ואל וג'רמי, חברנו הטובים, אני הראשונה שמבשרת להם. ג'רמי ואני שיכורים מהתרגשות, לא יכולים לחכות, לא מאמינים. טלפון לאמא שלא ממש מבינה מה ההתרגשות. מומחית בצינון התרגשויות, היא שואלת מה ההבדל לעומת המצב הנוכחי. אני מתבלבלת קצת במלים, מתחילה לנסות להסביר לעצמי מה הענין. מבחינת הזכויות ההבדל כנראה לא גדול. ההבדל הוא בחגיגיות, בהצהרתיות: כן, אנחנו שווים לזוגות הטרוסקסואלים. הזוגיות שלנו שוות ערך. לא, היא לא צננה לי את השמחה, אפילו שלא שמעתי מזל טוב מהצד השני. כן, אני זקוקה לחיזוק החברתי הזה, וזה בסדר גמור, ואני שמחה, שמחה, שמחה.

יקח עוד חודש עד שההחלטה תיכנס לתוקפה, ובינתיים יש לי מלא זמן לתכנן ולחלום.
בקרוב אצלכם!

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...