עוד בתרבות ובידור
 >  > 

יש לה זמן

גלית בן שמחון סוגרת את ה"מינרווה", וחושבת על פתיחת מקום בילוי אחר. "החלטנו למכור כי לא היה לנו זמן", היא אומרת. "בקהילה אין מקום ליותר ממקום בילוי אחד"

השבוע האחרון היה אחד השבועות הסוערים, ואולי גם המשמעותיים, בחייה של גלית בן שמחון. לאחר תהליך ארוך ומחשבה ארוכה, היא הודיעה על מכירת ה"מינרווה" המקום שאותו ניהלה בשנים האחרונות ביחד עם דליה שלף.

רבות מהמבלות הקבועות ב"מינרווה" קיבלו בעצב את הידיעה על סגירתו. לא רק שהמקום הוא הפאב ומקום הבילוי היחיד לקהילה הלסבית בארץ, הוא גם שימש לרבות מבאותיו כמעין בית שני, ולו כי היה קיים 11 שנים. ה"מינרווה" גם שימש רקע לאירועים רבים בקהילה ולליינים חדשניים בהם ליין ג'אז לגייז וליין מלכי הדראג הראשון מסוגו בארץ. היה לו גם ניסיון כושל, שנתקל בהתנגדות רבה, להעלות ליין חשפנות ללסביות.

בנוסף לתפקידה כמנהלת ה"מינרווה", בן שמחון משמשת גם כבעלים של חברה לשיווק וייעוץ עסקי. "זאת העבודה שלי והאהבה הגדולה שלי", היא מעידה. "עכשיו, אחרי סגירת המינרווה, אני אמשיך להתעסק בה". "החלום שלי מעולם לא היה חיי הלילה", היא מוסיפה. "אני עושה את זה בשביל הכיף, מעין תחביב. החלומות שלי להמשך קשורים בעיסוק המרכזי שלי. אני רוצה להקים חברה לייעוץ בין לאומי".

הרצון למכור את ה"מינרווה" עלה כבר לפני מספר חודשים. בהתחלה, רצו בן שמחון ושלף למכור את ה"מינרווה" יחד עם שמו, כדי שימשיך להיות פאב גאה ולשאת את שם המותג "מינרווה". בסופו של דבר, זה לא הסתייע, ובמקום ה"מינרווה" יהיה במקום החדש, שיקום על חורבותיו, פאב הופעות סטרייטי.

"החלטנו למכור את המקום כי לא היה לנו זמן להיות שם", אמרה. "שתינו עובדות בעבודות מלאות, בבקרים, והדבר לא אפשר לנו להיות במקום. בר לא יכול להתנהל ללא שהות במקום". בן שמחון ושלף רצו לשמור על השם של המקום כי "חשבנו שיהיה לנו יותר קל לפתוח מקום חדש עם שותפים פעילים יותר".

למה הכי תתגעגעי ב"מינרווה"?
"אני מניחה שאם הייתי אדם אחר, כנראה שהייתי מזילה דמעה על הסגירה. אבל אני לא אדם אחר. בכל מקרה, אני אתגעגע לנשים במקום, לריח של האלכוהול שנמצא איתו כבר 11 שנה, לעיצוב הנשי והאינטימי שנראה כמו חזיית תחרה ולחברות שאיתן הייתי מבלה שם. מה שכן, אני לא אתגעגע לתביעות שהיו נגד ה'מינרווה' בכל הנוגע לעישון. מותר להגיד על ה'מינרווה' הכול, והיו הרבה תלונות וביקורת, חלקן מתוך דאגה ואכפתיות. אבל לתביעות האלה אני ממש לא אתגעגע, ואשמח לפנות את המקום שלי במרכז הבמה למישהו אחר".

בן שמחון מוסיפה ש"אני אשמח לא להיות דגל, כי גם לא רציתי להיות דגל, שהרי האג'נדה שלי עומדת לביקורת פעמים רבות מכיוון שהיא לא אג'נדה פמיניסטית רגילה".

בסופו של דבר, לחוק העישון יש חלק בסגירת המקום?
"תראה... כשרוצים לפתוח בר, עושים את זה בשביל הכיף - וחלק מהכיף זה לשבת עם אלכוהול וסיגריות, עם החבר'ה, וליהנות. אם לא מתאים לך פאב שמעשנים בו - אל תבוא אליו. אבל לא, זאת לא הסיבה, אלא חוסר זמן, אם כי הדבר תרם לעייפות ולשחיקה".

האם המכירה של המינרווה היא סוף פסוק מבחינתכן בנוגע לחיי הלילה הגאים?
"לא. עדיין לא החלטנו מה יהיה הקונספט, אבל אנחנו רוצות לפתוח מקום שיפנה לקהילה, עם אוריינטציה חזקה וברורה לנשים, אבל, כמובן, גם לגברים, בדומה ל'מינרווה'. אנחנו כרגע מחפשות וחושבות. המכירה קרתה מאוד מהר, תוך שבוע בערך, ואנחנו עדיין מעכלות, ובו בזמן פותחות עיניים, אוזניים ולב".

"כך או כך, חיי הלילה הם רק תחביב שלי, ואני אחפש לי תחביב אחר שקשור בזה. בזמן הפנוי שכן יהיה לי עכשיו אני אחרוש את חיי הלילה. עד עכשיו הייתי יושבת בעיקר ב"מינרווה", כי זה המקום שלי, אבל עכשיו אני אוכל להסתובב ולהכיר עוד מקומות".

"כל דבר הוא התחלה של משהו חדש וטוב יותר", היא מסיימת. "אני מאמינה ומקווה שהסגירה של ה'מינרווה' תפתח אפשרויות למקומות חדשים. בקהילה שלנו בדרך כלל אין מקום ליותר ממקום אחד, בטח שלא ללסביות, וצריך גם לגוון לפעמים. אני חושבת שזה ממש טוב".

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...