עוד בתרבות ובידור
 >  > 

המינרווה שלי

דנה ג. פלג ויערה שחם כותבות על זיכרונותיהן מהבאר הלסבי היחיד בארץ, שייסגר בסוף החודש. דנה הייתה במינרווה כשהוא נפתח, יערה גילתה לפני שנה צד אחר שלו

על המינרווה / דנה ג. פלג
ב-2 לספטמבר 1997 עברתי מירושלים לתל אביב. עוד באותו הערב מצאתי את עצמי ממהרת, בצעדים גדולים, אל בר ה-HeShe זצ"ל, ששכן מהצד השני של אלנבי.

ה-HeShe, יותר משינקין או בזל, סימל את המעבר שלי לעיר החופשית תל אביב. גיי באר ממש, רק להומואים ולסביות, לא רק ערב באמצע השבוע, ובמרחק הליכה מדירת השותפים שלי בטשרניחובסקי.

בערך חצי שנה אחר כך נפתח המינרווה. באר לנשים בלבד. כששמעתי על זה, הייתי בשמיים.

בערב הפתיחה הצטופפנו בחלל הצר והארוך, ואני הייתי מהופנטת לציור הגדול של המכשפות: כמה מתוחכם, כמה לסבי-פמיניסטי מצידן. ריח החופש של תל אביב היה משכר, אבל מצבי הכלכלי לא אפשר לי יותר מבילוי של ערב פעם, אולי פעמיים בחודש, לרוב על קולה או סיידר בתולי, יחד עם איזה סלט קצוץ דק או איזה קינוח מהמם עם שם מתוחכם.

פעם החלטתי לנסות עראק, כי אמרו לי שזה בטעם של אניס. אחרי שתי לגימות צפתי בתוך ענן מצד אחד, שומעת את קולה של חברתי מתחת למים, מצד שני.

פעם אחת ניסיתי להתחיל עם מלצרית, אחרי עידוד מסיבי מצד חברים, שראו כמה קשה לי. לא, היא לא היתה סטרייטית, אבל כמעט כמו כל מי שרציתי, גם היא הייתה כבר תפוסה.

לפגוש את אהבת חיי בגלריה
היה לי כיף במינרווה. רומנטית אולי לא הצלחתי במיוחד, אבל תמיד אפשר היה לראות שם חברים, אם לא ליד השולחנות - בחזית, אם לא שם - בחצר האחורית או בגלריה, למטה. באותה גלריה היו אז גם הרצאות מעניינות, ותמיד דמיינתי ששם אפגוש את אהבת חיי: לסבית אינטלקטואלית עם משקפיים מתוחכמים שתלמד אותי דברים שלא ידעתי ושרציתי ללמוד.

היא כנראה אף פעם לא הגיעה לשם, אבל פעם פגשתי בגלריה חברים סטרייטים שבאו להאזין להרצאה של הסופר יוסי אבני. הסתבר שהם הכירו מעבודה משותפת במשרד החוץ.

פעם אפילו הבאתי לשם סטרייטים בעצמי. ניסיתי לשדך את חברתי הטובה לאקס המיתולוגי שלי. זה לא הלך, אבל שניהם אהבו את המקום של הלסביות. ומתישהו בנובמבר 1999, חברה טובה שלי הגיעה לביקור מסנטה קרוז, קליפורניה, והשותפה שלה לנסיעה, בוצ'ית גדולה, הזמינה אותי לצאת איתה.

כיוון שהרופאה שלה ציוותה ללכת ברגל במשך 45 דקות מדי יום, הסתובבנו ברוטשילד, ושם פגשנו במקרה ידיד הומו (מהידידים שהכרתי ב-HeShe). היא הזמינה אותו להצטרף אלינו, וחרדת הדייטים שלי מייד עברה: אם כך, זה לא שהיא באמת רוצה בי.

ישבנו שלושתנו במינרווה. היה כיף, וכשנפרדנו מהידיד הייתי הרבה יותר נינוחה. בערב למחרת נפגשנו שוב. זו האישה שהביאה אותי לסנטה קרוז, זו שמספרת עכשיו סיפור אמבטיה לבן שלנו.

אני לא זוכרת למה בדיוק הפסקתי ללכת למינרווה. היו מקומות חדשים בתל אביב, אבל לא זו הייתה הסיבה. כך או כך, אני זוכרת במעומעם את הערב האחרון שלי שם, שהיה הרבה לפני שנסעתי לקליפורניה: ישבנו לא רחוק מהבאר, היה המון המון רעש, של אנשים שלא הכרתי ושל מוזיקה שלא אהבתי, והמקום היה כל כך חנוק מעשן עד כדי שהעיניים שלי דמעו. אז, פתאום, פג בעיניי הקסם של המקום הזה. אולי כי בדיוק בשלב הזה נגמרה תקופה בחיים שלי והתחילה אחרת, ביתית יותר. נגמרה תקופת השותפויות, המסיבות הגדולות, נגמרה תקופת המינרווה. התחילה תקופת מימי.

זיכרונותיי מהמינרווה / יערה שחם
מינרווה, אפריל 2007, יום שישי, ערב מלכי הדראג.

נכנסתי באומץ למקום כשמטרה אחת נחושה בליבי: להתחיל עם שוקי הרזה. לצערי, שוקי לא היה שם, לא בא להופיע ואפילו לא לעודד מהקהל, פשוט כי באותו הערב הוא היה חולה. במקומו פגשתי שם את סמי סבבה, גולי גוליית ועוד שני מלכים שגרמו לפי הפעור לפלוט מלמולים חסרי פשר. בהמשך למדתי שקוראים להם גורנישט נייס אס ומאסטר בייט.

מאותו רגע, ועל אחת כמה וכמה אחרי אותו הערב, נחתם הסכם ביני לבין עצמי. ממקום שנוי במחלוקת שמשמש אחת לכמה חודשים כזירה לבליינדייטס הזויים במיוחד, הפך המינרווה למקום לדייט קבוע, אחת לשבועיים, עם מלכי הדראג.

תחילה עשיתי זאת כקהל מצווח ובהמשך כמופיעה מן המניין. כך או כך, התחלתי, בהדרגה, להרגיש במקום יותר ויותר בבית.

אני אזכור מהמינרווה את הריח הטחוב בגלריה - חדר ההלבשה הגדול שהכרתי, הכתם החום באסלה הימנית, שעם הזמן למדתי שמדובר רק בקילוף צבע סתמי, הספות על הבמה, שיש לפנות מהן באסרטיביות נמרצת לסביות ממוזמזות שכן ההופעה מייד מתחילה, את המיקרופון עם הווליום הבלתי צפוי ואת הקהל, אוח, הקהל. חברות, אחיות, אקסיות ומאהבות, שבתמיכתן הרגשתי בטוחה על הבמה גם בסיטואציות חשופות ביותר.

אז מה אומרים על מקום שנסגר? על רומן קצר שנגמר? לא נורא חבר, יהיה מקום אחר. / ובעזרת הפאקינג, הביינדר והשפם / יימשך ליין מלכי הדראג, אם לא פה - שם.

ליין הדראג קינגז ייפרד מהמינרווה ביום שישי הקרוב, 28/03/2008, מ-23:30.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...