> 

תומר 6 מול קסאם 2

בצל הפיגועים בירושלים, חגי אלעד נאלץ להתמודד עם בית קפה שלא מאפשר ישיבה, מאבטחים שלא שומרים על היגיינה ומלצר אחד מוצלח בעל השם הצפוי תומר

בחודש האחרון השתררה שלווה במרכז ירושלים, תחושה של רגיעה וביטחון. הכל בזכות רשת בתי הקפה "ארומה" והאבטחה האיכותית שהיא העניקה לתושביה היגעים של בירת הנצח. כן כן, בחסות המצב היה אפילו נעים עוד יותר ללכת לארומה, להתעכב בכניסה ולבחון מקרוב את מי שבחן לי את הנרתיק, סליחה, את התיק, בדרך פנימה, לחזית, לעימות הכוחני עם הסלט הגדול מדי עם החסה ועגבניות השרי הנפיצות כל כך.

אבל חסדים קטנים אינם שורדים וירושלים חזרה לשגרה, כלומר למציאות האפרורית של מאבטחים חסרי חן, לא אטרקטיביים, כאלה שאפילו לא זוכרים לחייך אליך בקשיחות רגע לפני שהם מעבירים על גופך נטול הקפאין (בוקר, זוכרים?) את הגלאי שלהם...בקיצור: לא כמו המאבטחים של ארומה. כי היום בבוקר צץ בארומה, בבית הקפה בו השקעתי את מיטב הוני בכוסות שוקו שוקולדיות מידי, שלט חדש שבניסוח אסרטיבי מסביר שהבעלים לא ממש יכולים להבטיח, אפילו לא עם הטובים שבדוגמנים, סליחה, שבמאבטחים, את שלום לוגמי ההפוך. לפיכך, אין יותר בישיבה רק בעמידה, חפוז ולקחת. עגבניות נפיצות: מעכשיו, רק ב-TA; והשלט האסרטיבי הוא לא רק גזל ממני את האבטחה האיכותית אלא גם בישר על כללי המשחק החדשים: גולני כבשו את דהיישה? התנט'ים במהלך אסטרטגי מבריק נוקמים בסנדוויץ' טונה בישיבה; צה"ל נותר פעור פה, ורון בן ישי מסביר לנו שככה זה בלוחמת גרילה אמיתית.

אז זהו זה, ישראל מתעוררת למציאות חדשה, ואנו שואלים: עוד כמה המצב יתדרדר? המאבטחים של בנק דיסקונט מכוערים ממש, אבל עדיין יש תקווה שהפסימיות וחוסר התקווה שהם משרים על הציבור לא יהפכו לנורמה. כידוע, מעולם לא הובס עם שמאבטחיו ידעו להקפיד על דיאודורנט בקיץ. האם כביסה שחורה יפגינו על מנת לתמוך בסרבנים האמיתיים, באלו שלא מוכנים להיות לקוחות של בנק שכך פוגע בסביבה? אבל בל נאמר נואש: כי ליד הפיגוע שעומד בכניסה לדיסקונט, שוכן קפה הלל. כמו מעוז שלא נפל ביום כיפור, כמו לוחמיה של נגבה בתש"ח, קפה הלל פתוח. במרכז העיר. עם אבטחה סבירה בהחלט, אפילו סבירה פלוס. עם אפשרות לשבת, אפילו לסנדוויץ' טונה אסטרטגי. ומאחורי הבר, כמובן, התשובה הציונית לקסאם 2: תומר 6.

אני אסביר: כמו כל הומו שהספיק להעביר, נגיד, חודש בקהילה, גם אני סובל מריבוי תומרים בחיי. במקום לתת בהם סימנים (דצ"ך, אשך וכאלה) אני נותן בהם מספרים ותומר שלהלן הוא, אם אינני טועה, תומר 6. תמיר יותר מתומר 1, מחוטב יותר מתומר 2, מאובזר יותר מתומר 3, בדוק יותר מתומר 4 וגמיש אפילו יותר מתומר 5, תומר 6 משנה את כללי המשחק במזרח התיכון. ישראל לא היססה לפרוס אותו במערב ירושלים: עוד עליית מדרגה בעימות, ועכשיו נראה את הפלסטינים.

אנחנו מכירים כבר חודשים, תומר 6 ואני. אבל איכשהו, למרות כל חודשי ההיכרות, הוא לא נראה לי טיפוס של קרבי. כלומר, לדעת להבדיל בין מקיאטו וקפה לטה זה אמנם מאתגר יותר מלהטיס F-16 כל הדרך עד ג'נין, אבל בכל זאת, לא ציפיתי שהוא יהפוך ללוחם, שיגיע כל בוקר ברכב לא ממוגן למוצב שלו עם חלונות הזכוכית הגדולים והבר הידידותי. הוא משרת על אזרחי, במדים של הלל (שחור עם שחור, בלי כומתה), ולמרות שצבא ומדים זה קצת מפחיד, מתנהל בינינו דו שיח של מבטים צולבים מעבר לדלפק, הבזקים ללא רתע של חיבה והערכה הדדית כי חוץ משנינו, האמת, די ריק כאן כרגע.

הקופאית קצת מתעכבת עם החשבון, ובינתיים האפשרויות של שנינו הולכות ומצטמצמות: אין כמעט לקוחות, עוד מעט ייגמר גם הקפה...ואם יום אחד הוא יגיח מעבר לדלפק? איך יקראו לסרט אהבה בצל המלחמה או אולי גאווה בצל התאווה? האם גם בסרט הוא ילבש שחור? האם המבקרים יכתבו שמשחקי המלים בתסריט על המלים "מתהפך" ו"הפוך" הם חסרי טעם? האם ההפוך עצמו יהיה חסר טעם? אני בוחן את האפשרויות ומגיע למסקנה שהתסריט לא מגובש עדיין: עדיף לשלם שישה שקלים, לעזוב את אזור הסכנה וללכת.

                                                                                    * * *

רשת סטארבקס הודיעה שהיא נסוגה מכוונתה לפתוח בית קפה במדרחוב בן יהודה. חבל הם בטח היו מביאים מאבטחים אמריקאיים; אולי המארינס היו מתפרסים, קצוצי שיער ורפי שכל, במרחב הלא מוגן שבין קפה טריו (שנסגר גם כן) לגלעד לזכר הרוגי הפיגוע המשולש. לא נורא: תומר 6 עוד כאן, קטן (מה לעשות) וחכם. אני ארצה שהוא יקציף לי גם מחר בתנאי ששלט אסרטיבי מסוג אחר לא יפריד בינינו.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...