עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

שוב סילבסטר - ושוב אני לא אתנשק

לא היה ולו סילבסטר אחד במהלך חיי שהתנשקתי בו את נשיקת חצות המפורסמת. ורציתי. לכן, התקופה הזו היא, עבורי, אולי הכי מבאסת בשנה

או-טו-טו מגיע לו ה-31 לדצמבר, שקרוי אצלנו בטעות הסילבסטר (למה? זה אולי בפעם אחרת), ואתו הנשיקה המפורסמת של חצות. היום הזה, הימים שלפניו (בעיקר) וגם קצת הימים שאחריו הם תקופה לא הכי סימפטית עבורי. נכון, מצד אחד אני חוגג את סיומה של השנה ותחילתה של זו שלאחר מכן, עם תקווה שהשנה שנפתחת תהיה הרבה יותר טובה מקודמתה. אני גם סתם חוגג כי זו סיבה למסיבה, וכי יש מסיבות טובות. מצד שני, התקופה הזו היא, עבורי, אולי התקופה הכי מבאסת במהלך השנה.

לקראת ראש השנה החדשה, אנשים רבים מצטיידים להם בבני זוג להתנשק אתם את נשיקת חצות המפורסמת, או שעושים את זה עם בני זוג משכבר. לפי מה שאני רואה או חושב, אצל רובם, לפחות ההומואים שביניהם, זה בא במין נון שלנטיות - קל להם לחפש וקל להם למצוא. מצד שני, אני יודע שזה לא בהכרח ככה אצל הרוב.

הבאסה שלי היא שאצלי זה אף פעם לא קורה. כן, רבותיי וגבירותיי, לא היה ולו סילבסטר אחד במהלך חיי שהתנשקתי בו את נשיקת חצות המפורסמת. מקסימום נשיקות על הלחיים עם ידידים. ואני כבר בן 28.

חלום שלא מתגשם

המצב גרוע עד כדי כך שאני מגדיר את הרצון להתנשק בסילבסטר כאחד החלומות של החיים שלי. אני רוצה שבהגיע חצות שבין ה-31 לדצמבר ל-1 לינואר, אני אצמיד את שפתותיי לשפתותיו של בחור אחר, נהדק את הלשונות שלנו אחת בתוך השנייה, נתנשק נשיקה צרפתית לוהטת ונחייך מאושרים. רצוי שזה יהיה עם בן זוג.

אבל זה אף פעם לא קרה, לא עם בן זוג (כזה לא היה לי מאודי) ולא עם אף אחד אחר. מאז בגרותי, בכל שנה (כמעט) יצאתי, בכל שנה חגגתי, ספרתי לאחור את הספירה המפורסמת, אבל כשזה הגיע ל-0 - רק צהלתי ושמחתי (לפחות כלפי חוץ), שתיתי קצת שמפניה והקשבתי למוזיקה. לא התנשקתי.

בכל שנה אני חושב שאולי בכל זאת, אולי השנה, אולי אני אמצא בימים שלפני הסילבסטר, אולי אני אלך למסיבה יחסית מוקדם, אחפש ואפילו אני אמצא, אולי ואולי ואולי. אבל זה אף פעם לא קורה.

אולי זה משהו בי?

כמובן שהנשיקה בסילבסטר היא לא רק עניין בפני עצמו, אלא גם סימפטום למשהו אחר, הרבה יותר גדול - לכך שאני רוצה שיהיה לי בן זוג, מישהו לבלות אתו את שארית חיי, או לפחות תקופה מסוימת בהם, לאהוב אותו, להפרות אחד את השני וכן - גם להתנשק אתו בסילבסטר.

אגב, לפעמים אני תוהה למה אף פעם לא היה לי בן זוג, ושואל את עצמי האם זה משהו בי, או אולי אפילו יותר מדבר אחד, שלא בסדר. מה... אני עד כדי כך מכוער? (גם ככה אני חושב על עצמי שאני לא ממש יפה). יש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך? אולי זה משהו במה שאני משדר? הרי מגעיל לאחרים אני לא - אני מנומס, מסביר פנים ואנושי. אז אולי זה בגלל אחד מאלה?

ואולי בכל זאת, השנה זה יקרה?

בימים האחרונים חשבתי לעצמי שאם וכאשר החלום שלי להתנשק בסילבסטר יתגשם (ואני כותב אם וכאשר כי אני כבר לא כל כך אופטימי), אני אהיה מאוד מאושר, וארגיש שההישג הזה מצטרף לרשימת הדברים שהשגתי בחיים שלי. פאתטי, אבל אמיתי.

ואולי בכל זאת, אולי השנה אני אלך למסיבה, אדלק על איזה מישהו והוא יידלק עליי בחזרה, או לפחות יסכים להתנשק אתי את נשיקת הסילבסטר. ואז אני אהיה מאושר, ואולי באמת תתחיל לי שנה טובה. ממש...

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...