עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

מחלת הקונדילומה

ד"ר דובי מתייחס הפעם לתגובותיכם על המדור הקודם, ומסביר על מחלת ה"קונדילומה" - איך נדבקים, איך להימנע ומהם הטיפולים האפשריים למחלה

שלום חבר'ה,

ראשית ברצוני להתייחס לתגובות שנכתבו עם פרסום הכתבה הקודמת.
רני צודק לחלוטין. "פופרס" מכיל ניטראטים ועל כן אסור בתכלית האיסור להשתמש בויאגרה ובפופרס בו זמנית או אפילו בהפרש זמנים קצר זה מזה. תודה לך על ההערה החשובה.

דרקולה שאל למה לא המלצתי להיעזר בועד למלחמה באיידס. ובכן ידידי, לא היתה לי כל כוונה לא להתייחס לארגון זה או אחר. בכתבתי נתתי רק דוגמא למי אפשר לפנות. מבחינתי זה בסדר גמור ומומלץ לפנות לכל ארגון רציני שיכול לתת תשובות ברורות ועדכניות לגבי איידס ומניעתו. וזו גם תשובתי לשמרית. כפי שכתבתי לפני שבועיים אני אינני בקיא לעומק בכל הפרטים על הסיכונים כאשר מקיימים יחסים עם נשא אפילו אם העומס הוירלי שלו בדם נמוך. (יש עדויות בספרות הרפואית שאפילו אם העומס הוירלי בדם נמוך בגלל התרופות עדיין הוירוס מצוי בנוזל הזרע ונוזלים אחרים והנשא יכול להדביק). ועל כן שמרית ואחרים אני מציע בחום שתפנו ל"ועד למלחמה באיידס", ל"בל"ה דואגת" או כל ארגון רציני אחר ובעיקר להתייעצות במחלקות ומרפאות בבתי חולים המטפלים באיידס, בכל השאלות בנושאים אלו.

וכעת לשאלת היום: אלון שואל שאלות רבות לגבי הקונדילומה. איך נדבקים, איך להימנע, היכן שוכן הוירוס, האם עובר במגע אורלי וכו'.
על כן ארחיב בנושא זה ואני מתנצל מראש על ריבוי שימוש במונחים "מקצועיים" בתשובתי.
אלון ידידי. אכן כפי שציינת הקונדילומה היא מחלה וירלית. בשמה המלא נקראת "קונדילומה אקומינטום" או לשוחרי השפה העברית "יבלת חרוטית". היא מתמקמת באזור אברי המין (זכרי ונקבי) ואזור פי הטבעת. הוירוס הגורם נקרא פפילומה וירוס והיום ידועים למעלה מ-70 זנים שונים של הוירוס שיכולים לגרום למחלה.

הנגעים הם יבלות בצורת בליטות רבות ("כמו כרובית") בקוטר שונה על אבר המין וסביב פי הטבעת והאזור. יש לציין שגם חלק מהיבלות השטוחות שמופיעות לעיתים על אצבעות הידיים נגרמות מזנים של אותו וירוס ובתנאים מסוימים (למשל כשהיבלת "פצועה") בעת החדרת האצבע לפי הטבעת או לנרתיק הוירוס יכול לעבור ולצמוח שם. יש אפשרות, אם כי פחות שכיחה, שבמגע אורלי או ליקוק פי טבעת או נרתיק נגוע, הוירוס יתפשט גם לפה והשפתיים.

שאלת היכן בדיוק הוירוס נמצא, ובכן, הוירוס נמצא בצברים בתאי האפיתל בשכבות העמוקות אך ככל שהתא מתבגר הוירוסים נישאים ועולים לפני השטח וכך מתפזרים לסביבה. הזיהום בוירוס מועבר על ידי מגע העור בעיקר בעקבות פעילות מינית עם חיכוך העור הנגוע. (ועל כן זו נחשבת כאחת מהמחלות המועברות בדרך מינית או בקיצור "מחלת מין").

שיעור ההדבקה במגע עם עור מזוהם גבוה למדי ומוערך בכ-25%-65% באלו המקיימים מגע מיני עם בני זוג נגועים בנגיף. תקופת הדגירה (כלומר מרגע הזיהום ועד הביטוי החיצוני של המחלה) ממושכת ונעה בטווח של 3 שבועות ועד 8 חודשים! כאשר הממוצע הוא 3 חודשים. המקום מדבק במיוחד אם נחבל בצורה כלשהי, למשל ע"י חתך, שפשוף חזק, קילוף חלק משכבות הנגע בטיפולים וכו'.

ישנם טיפולים רבים למחלה. צריבה עם חנקן נוזלי, תרופות צורבות כגון פודופילין, משחות ציטוטוקסיות כגון 5-פלאורואורציל,טיפולים בלייזר יחד עם אינטרפרון (חומר אנטי וירלי שגם הגוף מייצר) ועוד ועוד. העובדה שיש הרבה סוגי טיפול מעידה על כך שאין טיפול אחד "מושלם" ומועדף. בכל מקרה אל תנסה לטפל בזה בעצמך אלא עם זיהוי נגעים חשודים פנה לרופא.

איך להימנע? במידה ולפרטנר/ית יש נגעים על או בתוך אבר המין או סביב פי הטבעת שים קונדום ואל תיתן שיתחכך עם אזור פי הטבעת שלך. המנע ממציצות וליקוקים באזור הנגוע ובעיקר שלח את הפרטנר/ית לטיפול בהקדם. למרבה הצער חלק מהזנים של הוירוס הם עם פוטנציאל להפוך את הנגע לממאיר וזו סיבה נוספת מדוע למהר ולהגיע לאבחון וטיפול בבעיה.

 


 

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...