עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

ההומו והעיר הגדולה - 2

ניר ממשיך לחקור את עולם הגייז הפרוע של ברלין ובכל פינה הוא מוצא פטיש שעוד לא הכיר, או צורת לבוש צעקנית, ואתרי אינטרנט שעוזרים לברלינאים למצוא פרטנרים חדשים

ראשית נציין כי כותב שורות אלו, או כפי שהוא נוהג לכנות את עצמו "האנתרופולוג- ילד טוב ישראל- שיצא לחקור את עולם הגייז של ברלין", לא התכוון להתחיל בהתייחסות כלשהי לתגובות מהפרק הקודם בעלילות "ההומו והעיר הגדולה, ברלין". הכוונה הראשונית הייתה ליצור המשכיות חלקה. אולם לאור נחרצות חלק מהתגובות החליט אותו כותב לחרוג מכוונתו זו, וזאת נוכח ההכרה שהישראלי הממוצע אינו בעל תכונה הנקראת סבלנות, ועל כן יש להבהיר נקודה או שתיים לפני שנמשיך במסע.

בעיקרון ניתן לחלק את התגובות לשלוש קטגוריות ראשיות. האחת בסגנון "אחלה, סבבה, הנה עיר בלי סקסופוביה כבמחוזותינו הלבנטינים, מה אתה רוצה ולמה יש נימה כלשהי של שיפוטיות בדבריך? תתבייש לך. לך תחגוג ותשתגל לך עד אור הבוקר, כל עוד אתה יכול". מנגד, היו אלו שהרימו ידיהם השמיימה וזעקו "גוועלד, נשמע נורא, הנה, עוד הוכחה למכאניזם הגרמני הידוע לנו מזה כמה עשרות שנים טובות. הזהר, הישמר, ובכלל, תחזור הביתה, מהר. שמענו שיש עוד מקום בטיסה של אל על ביום חמישי". והיו אלו שהניפו אצבע מאשימה ובמבט זועף משהו טענו כי "יש לפטר לאלתר את האנתרופולוג הלא מוכשר הנ"ל מאחר והוא מציג את העיר בזווית ראייה חדגונית, לא ממצה, לא מדויקת ויוצר תמונה מעוותת של המציאות".

התשובה לכולם מאד פשוטה:
אכן, יש בברלין כמה מקומות פחות זימתיים ואפילו סטנדרטיים משהו. עוד נגיע אליהם. הנקודה הבסיסית היא מהי האווירה השלטת בקהילה, מהי דרך החיים, מהן המוסכמות (אם יש כאלו בכלל) ואיך נראים החיים בעיר בה נשחטו כל הפרות הקדושות. אם כותב שורות אלו חטא ופשע והעביר נימה שיפוטית כלשהי בדבריו, הוא מרכין ראש בצער וכבר עומד בפינה בעונש. הבטחה: בקרוב יובאו גם ראיונות עם מקומיים, במטרה להביא את הדברים מנקודת מבט פחות פרובנציאלית. ובכל הקשור לקישור בין המקום להיסטוריה: יש אכן קשר כלשהו, לדעת האנתרופולוג המתחיל, ועוד נגיע לקישור הנ"ל . אבל ייתכן מאד שמדובר בקישור הפוך. בקיצור, לכולם: תזדיינו בסבלנות. הזמן בברלין הוא מושג הרבה יותר נינוח.

וכעת לענייננו.

כפי שניתן להבין, להיות גיי בברלין זה כמעט כמו להיות יהודי בתל אביב, בלי להתחיל בוויכוח על מהות המושג יהודי. אמנם ההערכה היא כי מדובר רק בכ- 15 אחוז מהאוכלוסיה (כחצי מיליון איש מתוך שלושה וחצי מיליון ברלינאים), אולם הפתיחות חסרת הגבולות מביאה לכך כי במחוזות העיר, ובעיקר ברבעיה המרכזיים, הגאווה חוגגת. והזימה מצטרפת בחדווה. וכשאדם אומר זימה למה הוא מתכוון? הבה נאמר זאת כך: בעיר שחוברה לה יחדיו במרכז אירופה קמה לה קהילת הגייז והחליטה כי כל סוג של גבול, כל סוג של נורמה, אינם רלוונטים עוד. ומבחינה מינית עוד פחות. ולא, לא מדובר רק בגנים ציבוריים מסוימים, ממש במרכז העיר, בהם אפשר לראות אורגיות חסרות תקדים. (ואגב, בחלקם אין עצים או שיחים, רק לידע כללי. בקושי איזו נדנדה לילדים שאין להם מושג מה מתרחש על הנדנדה האהובה עליהם בלילות). ולא, לא מדובר רק באינספור חדרי החושך הפזורים ברחבי העיר, למרות שיש להם חלק לא מבוטל בתחושת האדם הפשוט מן היישוב כי משהו שונה מתרחש כאן. מדובר בהוויה כללית שלטת, שמיד תובהר.

ברלין בנויה רבעים רבעים. מקומות לקהילת הגייז המקומית והתיירותית לא חסרים בשום מקום. יש כאלו קרוב למאתיים. לא פלא אפוא שמשרד התיירות המקומי מכין חוברות ותוכניות מיוחדות לגייז המגיעים לכאן. המגמה השלטת, כך נראה, היא להעביר היטב את המסר שהעיר שבשנות העשרים של המאה הקודמת כבר הייתה לאגדה בכל הנוגע לחגיגות חד מיניות, חוזרת, ובגדול. האורגיה הגדולה של אירופה ממש מתחת לאף. והכוונה היא של כלל אירופה. תזכרו את המושג סנקס קלאב. עוד נגיע אליו.

ברוב הרבעים המרכזיים של העיר ניתן למצוא מקומות בילוי, אולם קיימים שני מוקדים מרכזיים: רובע שוננברג במערב, שעשרות שנים נחשב לרובע האלטרנטיבי של הגייז, ומנגד, המתחרה מהמזרח רובע פנצלאוור ברג. בשניהם ניתן לראות את דגל הגאווה היכן שרק תירקו. ובשניהם כל מקום שני מיועד לחברי הקהילה (וזה במקרה הרע, ישנם רחובות שכל מקום שתכנסו אליו הומוגני ביסודו).

מחזה נפוץ הוא באזורים אלו לראות את חברי הקהילה שבוחרים בקפידה את מלבושיהם. החל מסתם ביגוד זועק, דרך מכנסי עור עם חור אחורי נרחב ובולט לקילומטרים, וכלה בחליפות שלמות עם כל הציוד הנדרש. ואף אחד לא מניד עפעף. גם לא באותו היום שלתחנת הרכבת התחתית הגיעו זוג שלילד טוב ישראל נראו חריגים מעט. שניהם בחליפות עור מכף רגל ועד ראש, כמובן מלאות בחורים במקומות הנכונים, האחד עם מסיכת אב"כ, ידיו קשורות בשלשלאות מאחורי גבו, ורגליו קשורות בשלשלאות גם הן, כשאת קצותיהן אוחז אדונו, החובש מסכת עור ולא מפסיק לקלל ולהשפיל את הקשור. נכנסו לרכבת, הגיעו לשוננברג ונכנסו להם למקום הנקרא ניו אקשן (כן, עקבתי אחריהם). אולי הילד טוב ישראל באמת קצת יותר מדי פרובנציאלי, אבל מחזה שכזה נראה לו חריג משהו. הנקודה המעניינת היא שרק לו. עבור כל האחרים סביבו מדובר בתופעה משמימה כמעט. חלק מההוויה.

כדי לקבל מושג על ההוויה הסקסואלית בעיר אין צורך בכלל להגיע לכאן. אפשר פשוט לגלוש. אמנם אין כמו מראה עיניים, כפי שיתואר בהמשך, ובכל זאת. קחו אתר כמו גיידאר. ברוב המדינות והארצות מדובר באתר שימושי למדי עבור חברי הקהילה, שבדרך כלל מחפשים סקס, ברמה זו או אחרת. על פי רוב מכניסים גם תמונות, לעיתים גם חושפניות למדי. הכל בפרופורציה כלשהי. הרוב מחפשים סקס פשוט, חלק קצת פטיש, איש איש והעדפתו. אולם כשנכנסים לקטגוריה של ברלין אפשר להתחיל ולחוש, בדרך כלל, כי משהו כאן קצת שונה. נכון, יש כאלו עם פרופילים סטנדרטיים. יש. מעטים. ברוב המקרים רוב החברים מחפשים מימוש סוגים שונים של פטיש , ועל פי רוב את כולם. דפים על דפים שמלאים בקיצורים לסוגי פטיש, שעל חלקם עבדכם הנאמן, בבורותו הפרובנציאלית, כלל לא שמע.

מחזה נפוץ עבור אותו ילד טוב ישראל הוא להביט בדף ולחוש כי קיימת שפה חדשה שעליו ללמוד, אחרת אין לו כל סיכוי לנסות אפילו ולהשתלב בהוויה המקומית. והנה פרופיל לדוגמה, שהועתק מהאתר:
looking 4 tall, muscular. Xl,
Ff .dd. tt. ns. am. rub. elc. bnd. pss. cbt. ws. pp. bld. Bb

לקח לו, לאותו ילד טוב, זמן רב לפצח את הקוד של חלק מהקיצורים. ולא תמיד הוא חש בשמחה גואה בקרבו כשהוא הצליח לפצח. והאמינו לכותב שורות אלו (או בדקו בעצמכם) לא מדובר במקרה חריג כלל וכלל. נורמה מקומית. אולי היוצא מהכלל יוכל להעיד על הכלל הנה ציטוט מפרופיל של אדם אחר, שונה. מאוד שונה. חריג ממש, שמנימתו הצינית ניתן לקבל רושם כללי על ההוויה המקומית:

I live in berlin, therefore I prefer a ten inch dick to great conversation
my life is one big fetish party in a state of chemically altered awareness and I shag anything with a pulse


וזה לפני שהתחלנו לדבר אפילו על הלהיט המקומי החדש, אתר הקרוי 6pack ובו קיימת גם סלקציה של בעלי האתר, מי יוכל לפרסם את מרכולתו ומי לא. בשבועות האחרונים, כך נראה, קיימת תחרותיות לא מועטה בכל הנוגע להצטרפות לאתר. בחזקת אם אתה שם, אתה קיים, וכמות הסקס שתצרוך מעתה לא תשאיר לך זמן רב לשינה, אם היה לך זמן עד עתה. ועל פי חוויותיהם של כמה שעברו מגיידאר לאתר המקומי, אכן מדובר בעולם חדש. סקס כפי יכולתך. קשה ללבנטיני שכמוני לתאר את פרצופי כשחבריי מיכאל וכריסטיאן, זוג החי יחד כבר כחמש שנים, הראו לי את ערמת הפתקיות של מספרי טלפון שהם אספו מחוויות האתר שהגיעו למיטתם בחודש האחרון. מדובר ברשימה מכובדת שיכולה למלא פנקס טלפונים סטנדרטי עד תום. וכמו גרמנים מסודרים הרשימה מחולקת לשתיים: אלו ששווים פגישה נוספת, ואלו שנשמרים רק למקרה חירום אמיתי....

לפני שנתחיל להיכנס ממש לחיי הלילה והיום של הקהילה, נביא ציטוט מפיה של אולגה, לשעבר עורכת מגאזין פורנו ומארגנת מסיבות הומו-לסביות: "כן, יש משהו בקהילה בברלין, בעיקר בקהילת הגייז. הלסביות איכשהו שומרות על אותו כיוון כבר שנים, ויש שינוי קטן יותר. בקרב הגייז נראה שחקירת הגבולות נמשכת כל הזמן. בברלין הפתיחות והחופש מוחלטים, ובשנים האחרונות הדבר רק הולך וצובר עוד ועוד תאוצה. נפתחים יותר ויותר מקומות מוגדרים, לאוכלוסיות מיוחדות, לסוגי פטיש ספציפיים, ואם זה ימשיך כך בקרוב באמת נוכל לראות מקומות מיוחדים לחובבי עור, מגולחי ראש, בעלי שפם, חלקים והסולדים מסניקרס. אבל הנקודה המעניינת היא שגם המקומות המיוחדים האלו הופכים לנחלת הכלל. באופן עקרוני המקומות הללו פונים לאוכלוסיות ספציפיות. אבל מה שקורה בברלין שגם המקומות האלו הופכים יותר ויותר מיין סטרים. מעין זרם מרכזי של פריצת הגבולות. גם אלו הנחשבים נורמטיביים יותר נראים במקומות סליזיים ומיניים בהווייתם, במסיבות סקס, ובמסיבות סקס קשות, שבעבר אפשר היה לראות בהם רק קבוצה מסויימת של אנשים. המרדף אחר הסקס, גם בקרב המיין סטרים, מתחיל לכבוש פינות חדשות".

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...