מדריך אפור. צילום: עיבוד מחשב.
עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

איך מאבחנים איידס / HIV

מהן הבדיקות המשמשות לאיתור וזיהוי של HIV ואיידס, כיצד ומתי כדאי לבצע אותן, מהו אחוז הטעות ואיך מתגברים עליו ועוד שאלות נפוצות בנושא איידס

אבחנה של נשאות ל-HIV מתבססת על בדיקות שונות: גילוי נוגדנים כנגד של הנגיף בדם (השיטה הנפוצה ביותר), נוכחות של החלבון הנגיפי p24 בדם, נוכחות עותקים של הנגיף בדם (זיהוי הנגיף באופן ישיר), ועל-ידי תרבית (שכמעט אינה מבוצעת כיום).

בדיקות HIV אינן מבוצעות מספיק

מחקרים שונים שבדקו באיזה אחוז מהחולים במרפאות ובאשפוז עלה החשד ל-HIV ונלקחו הבדיקות המתאימות, הראו כי בדיקות לגילוי HIV אינן מבוצעות מספיק. במחקר שנעשה בסיאטל, רק לכל 5 מתוך 19 חולים בסיכון עלה החשד ל-HIV.

ישנן כמה סיבות לכך שהאבחנה לא נעשית מספיק: הסימפטומים של המחלה הם לא-ספיציפיים ואינם חד-משמעיים, חוסר-נוחות של הרופאים לשאול שאלות בקשר לתפקוד המיני ולגבי הזרקה תוך-ורידית של סמים, חלק מהחולים אינם מעוניינים לדון עם הרופאים שלהם בנושאים הללו, וחלק מהחולים אינם מחשיבים את עצמם בקבוצת סיכון להדבקות במחלה.

יצירת נוגדנים על-ידי מערכת החיסון

בדרך-כלל הנוגדנים הראשונים שמופיעים הם כנגד החלבון הנגיפי p24. לעתים, יופיעו נוגדנים כנגד החלבון p41 עוד לפני-כן. הנוגדנים מתגלים כ-6 עד 12 שבועות לאחר ההדבקה ב-HIV, וב-95% מהמקרים לאחר 6 חודשים. נדיר ש"תקופת החלון" (התקופה מההדבקה עד להתפתחות נוגדנים) נמשכת יותר משישה חודשים. כאשר הנוגדנים נוצרים הם נותרים בדם לכל החיים.

בדיקות סקר כנגד HIV

בדיקת הנוגדנים מתבצעת בשיטת EIA - Enzyme ImunnoAssay. זוהי בדיקת סקר, בעל רגישות גבוהה ביותר, אך בעלת סיכוי לחיובי-מדומה (כלומר: הבדיקה חיובית, אך למעשה אין הדבקה ב-HIV). כדי להימנע מכך, אבחנה נעשית על-ידי שתי בדיקות EIA חיוביות, ובנוסף ביצוע בדיקת נוגדנים בטכניקה אחרת, הנקראת ווסטרן בלוט (Western Blot).

בשיטת הווסטרן-בלוט נבדקים כמה נוגדנים כנגד חלבונים נגיפים שונים הקיימים בדם. בדיקת ווסטרן-בלוט היא חיובית אם מתגלים לפחות שני נוגדנים כנגד החלבונים האופייניים לנגיף ה-HIV.

בשילוב של הבדיקות הללו הרגישות ומידת הוודאות בבדיקה, מגיעות ללמעלה מ-99%. בשילוב זה מפחיתים את הסיכוי לתוצאה חיובית-מדומה לכ 0.006% .

הסיכוי לשלילי-מדומה (כלומר: הבדיקה היא שלילית, אך למעשה הייתה הדבקה במחלה) יכול להגיע עד ל-0.3% באנשים שנמצאים בקבוצת סיכון להדבקה ב-HIV. הסיבה השכיחה לתוצאה שלילית-מדומה היא בדיקה שנלקחה ב"תקופת החלון", כאשר עדיין לא התפתחו נוגדנים.

סיבות אחרות אפשריות לתוצאה שלילית-מדומה הן: מחלות בהן ישנה ירידה ברמת הנוגדנים בדם, עירוי דם בזמן האחרון, זיהום על-ידי זן נדיר של HIV, ועוד.

לעתים מתקבלת תוצאה שאינה חד-משמעית. במקרים אלו בדיקת EIA חיובית, ובדיקת ווסטרן-בלוט מראה נוכחות של נוגדן כנגד חלבון נגיפי אחד בלבד (במקום לפחות שניים). במקרה שהתוצאה אינה חד-משמעית חשוב להעריך את מידת הסיכון של הנבדק להידבק ב-HIV. בחולים עם סיכון להדבקה ב-HIV יש לחזור על בדיקת ווסטרן-בלוט לאחר חודש. במקרה כזה ניתן גם לבצע בדיקה המאפשרת גילוי ישיר של הנגיף בדם.

מי צריך לעבור בדיקות סקר תקופתיות ל-HIV?

  • אנשים הרואים עצמם בקבוצת סיכון להדבקה ב-HIV ומבקשים להיבדק,
  • אנשים המקיימים יחסי מין לא-מוגנים (במיוחד כאשר מדובר בפרטנרים רבים),
  • עובדי מערכת הבריאות
  • הומוסקסואלים ובי-סקסואלים (עדיין קבוצות אלו נמצאות בסיכון מוגבר להדבקה במחלה),
  • נשים הרות (מכיוון שטיפול אנטי-נגיפי מוריד ב-66% את הסיכוי להדבקת העובר),
  • אנשים שנדבקו במחלת-מין בעבר והפרטנרים המיניים שלהם,
  • חולי המופיליה (בגלל שהם מקבלים תוצרי דם שונים)
  • חולים שקיבלו דם בין השנים 1977-1985,
  • חולים עם שחפת פעילה,
  • אנשים המזריקים סמים אל תוך הוורידים.

בנוסף, יש להיבדק גם במקרים שבהם עולה חשד להתפרצות AIDS (הגדלת בלוטות הלימפה, חום כרוני לא מוסבר, דלקת קרום-המח שאינה-חיידקית, שלשול כרוני, אובדן משקל, לשון לבנה ומחופה, עדות לזיהום אופורטוניסטי שאינו מופיע באנשים עם מערכת חיסונית תקינה, ירידה לא מוסברת בספירות הדם, גידולים שונים כמו לימפומה וקפושי-סרקומה).

מתי צריך לחזור על הבדיקה?

באנשים בקבוצת סיכון להדבקה ב-HIV מומלץ לחזור על הבדיקה כל 6 עד 12 חודשים.

אילו בדיקות נוספות קיימות לגילוי הדבקה ב HIV ?

מבחנים מהירים (rapid tests)

המבחנים המהירים החדשים מבוססים על בדיקת EIA, ובנוסף בדיקת נוכחות ישירה של חלבון נגיפי בדם (חלבון p24). המבחנים המהירים מבוצעים על דגימת דם.

בגלל רגישותם הגבוהה תוצאה שלילית לאחר תקופת החלון נחשבת לשלילית-אמיתית, אך תוצאה חיובית מצריכה בדיקות חוזרות על-ידי EIA ו-ווסטרן-בלוט.

יש להדגיש שגם במבחנים המהירים תתכן תוצאה שלילית-מדומה. עם זאת, בגלל שלא נבדקים רק נוגדנים, אלא גם נוכחות ישירה של חלבון נגיפי בדם, המבחן המהיר מקצר את תקופת החלון לשלושה שבועות בממוצע.

ניתן לנסות לשכנע את הפרטנר שאיתו קיימתם יחסי מין לא-מוגנים לבצע את הבדיקה (סביר להניח שהוא עבר את תקופת החלון, אם נדבק) כך ניתן להעריך את הסיכון להדבקה בצורה טובה יותר.

בהקשר של מערכת הבריאות בדיקות כאלו מבוצעות במקרה של חשיפה לנוזלי גוף שונים (לדוגמא אחות שנדקרה ממחט שאיתה לקחה בדיקות דם לחולה). במקרים אלו הבדיקה מבוצעת על הדם של החולה, וגם על דגימת דם של עובד הבריאות שנחשף. כאמור, בכל מקרה שהבדיקה חיובית יש לחזור ולאשר את הממצא על-ידי בדיקות נוספות.

מבחן לגילוי נוגדנים כנגד הנגיף ברוק

הבדיקה הקיימת כיום נקראת ORASURE. זוהי ערכה המבצעת בדיקת EIA ו-ווסטרן-בלוט על נוזל הרוק, שנאסף מהחלק הפנימי של הלחי על-ידי מקלון עם צמר-גפן בקצהו. שיטה זו היא בעלת רגישות וספציפיות זהות לבדיקות הדם. יתרונותיה בכך שהיא מהירה, ואינה דורשת בדיקת דם (לכן היא "פולשנית" פחות ויש סיכויים טובים לכך שיותר נבדקים יסכימו לבצע את הבדיקה).

בבדיקה זו תקופת החלון דומה לבדיקות סקר הנוגדנים הרגילות (עלולה להגיע ל 6 חודשים). נכון להיום, הבדיקה עדיין לא נכנסה לשימוש רגיל בישראל.

מבחן לגילוי נוגדנים כנגד הנגיף בשתן

זוהי בדיקה יקרה, שדורשת פענוח על-ידי רופא, ולכן בדרך-כלל לא מבצעים אותה. בדיקה זו שוות-ערך לבדיקה יחידה של EIA.

גילוי ישיר של הנגיף

על-ידי טכניקות שונות, ניתן לגלות נוכחות של הנגיף באופן ישיר בדם. לא הוכיחו כי לבדיקות אלו יתרון מבחינת רגישות או ספציפיות על בדיקות הנוגדנים הסטנדרטיות.

ניתן להשתמש בהם במקרים הבאים: חשד ל-HIV בילוד, במקרה של בדיקת ווסטרן-בלוט עם תוצאה שאינה חד-משמעית, ולמטרה של מעקב אחר העומס הנגיפי (viral load) בזמן טיפול.

בבדיקה זו ניתן להשתמש גם כאשר ישנו חשד להדבקה חריפה ב-HIV בזמן שהחולה מופיע עם תסמינים דמויי-שפעת. כמובן שבדיקה זו תבוצע רק באנשים בקבוצת סיכון גבוהה. בדיקה זו עדיין אינה מאושרת על-ידי רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) לאבחנה של הדבקה חריפה ב-HIV.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...