עוד בחדשות ודעות
 >  > 

ייצוג מפלגתי כן, מפלגה גאה לא

מפלגה גאה לא באה בחשבון בנוף התרבות ההומו-לסבית במדינת ישראל, משום שהקהילה לא מעוניינת בייצוג כל כך צר וממוקד. הפתרון טמון בהשתלבות וייצוג בגופים פוליטיים קיימים בשמאל - אך בעתיד גם בימין - ומיקוד במספר מצומצם למדי של נושאים בתוכם

שיטת הבחירות המונהגת כיום בישראל הובילה להשתנות המפה הפוליטית והחברתית במדינת ישראל, בכך שלחלוקה מגזרית-סקטוריאלית יש היום חשיבות עליונה בקביעת דפוסי הצבעה ובעקבות כך במצען של מפלגות רבות. נוצר מצב בלתי נסבל, שבו לכל סקטור כמעט במדינת ישראל יש היום מפלגה המשרתת את האינטרסים והצרכים המיוחדים לו. יש את מפלגות העולים החדשים (ישראל בעליה, ישראל ביתנו), יש את מפלגות הערבים (חד"ש, בל"ד, רע"מ), יש את מפלגות הדתיים (ש"ס, יהדות התורה). יש מפלגות שעיקרן נשים, יש מפלגות שעיקרן נושאי איכות הסביבה. יש אפילו מפלגה שעוסקת בדבר אחד התרת השימוש במריחואנה (עלה ירוק).

הסיבות להצלחתן של מפלגות סקטוריאליות הן בעיקר בשל שיטת הבחירות החדשה המאפשרת פיצול קולות לראש הממשלה ולכנסת, אך גם הסגירות של האכלוסיה אותה המפלגה מייצגת. לדוגמא, מפלגות שעיקרן נושאי דת (כדוגמת ש"ס, יהדות התורה) מתבססות על כך שהאכלוסיה הדתית תבחר בהן משום סגירותה והעובדה שעניינים אחרים שעל הפרק המדיני מעניינים אותה פחות מאשר נושאי אינטרסים תרבותיים וכמובן גם כלכליים. ככל שהקהילה סגורה יותר ואינה פתוחה לעולם החיצון ולנושאי תרבות ומדינה אחרים מלבד אלו הקשורים במישרין אליה, המפלגה הפונה אליה היא "אטרקטיבית" יותר.

מצביעי ש"ס, לדוגמא, יתעניינו יותר במוסדות החינוך שש"ס מבטיחה להקים (ואכן מקיימת), ולא במצב התיאטרון והתרבות במדינת ישראל. אם נידון לגופו של עניין, לאור המצב הפוליטי והחברתי במדינה, הרי שבמפה הפוליטית של ישראל יש מקום למפלגה שעיקר תכניה הומוסקסואלים, מפלגה שתתבסס על השוני בנטיות המינית של הסקטור אותה היא מייצגת ותציב דרישות בגין אופיו וגודלו של הסקטור. העובדות היבשות מראות כי היום יש בהחלט מקום להקים מפלגה שתעסוק בנושאי "הדגל הוורוד" ותניף את דגל הגאווה על ראש המצע הפוליטי והחברתי שלה. אנחנו, כהומואים, כלסביות, כביסקסואלים, כטרנס וכיוצ"ב, יכולים היום להקים ולבחור מפלגה שתייצג את האינטרסים הפרטיים והמיוחדים שלנו.

למרות שכביכול קיים המצע הרעיוני והכלכלי לייסודה של מפלגה הומו-לסבית בישראל, קיומה של מפלגה זו איננו מתאפשר בפרק הזמן והמציאות המוכתבת לאזרחי המדינה ותושביה. דווקא משום שמדובר בחברה פתוחה ומשכילה יותר, הרי שהחברה ההומו-לסבית לא מסוגלת לסבול היום קיומה של מפלגה המתבססת על תכנים הומו-לסביים בלבד. המודעות החברתית של אנשי הקהילה והמציאות הפוליטית, צבאית-בטחונית והחברתית במדינת ישראל לא מאפשרת התמקדות בנושאים חד ערכיים כל כך כמו הומוסקסואליות. קיימים תחומים רבים, כמו מצב בטחוני רעוע, בעיות חברתיות של קיפוח ואפליה, בעיות קליטה וחברות במדינה תחומים אלו חייבים לבוא על סדר יומה ועניינה של כל מפלגה בישראל, שרואה את האינטרס הלאומי כעליון על אינטרסים מידיים של קהל בוחריה.

על כן, מפלגה פוליטית היא כמעט ולא באה בחשבון בנוף ההומוסקסואלי במדינת ישראל משום פתיחותו ואופיו החברתי. חרף העובדה שאין היום אפשרות או צורך להקים מפלגה חד-חד-תוכנית שתעסוק בהומוסקסואליות כתחום פעילותה, הרי שחשיבותה של הפעילות לקידום מעמד ההומוסקסואליים והלסביות בישראל, הן במישור הפוליטי והן במישור החברתי, היא רבה ביותר. קיימות בעיות רבות בקהילה ומחוצה לה, בעיות שעניינן מעמדה של הקהילה ותפיסת החברה הסובבת אותה, וכן בעיות שעניינן חקיקה בלתי שוויונית ושגרות התנהגות שמקורן בחוקים ישנים שלא עודכנו מאז מהפיכת התרבות הגאה ושינוי תפיסת העולם החברתית שחלה בעולם כולו כמו גם בישראל בראשית שנות השמונים. מעבר לבורות ולאי השוויון בעניני החקיקה (בעיקר בתחום החקיקה הסוציאלית), קיימים פערים רבים בתחומי הוראה והדרכה, הקצאת משאבים תרבותיים ויוזמות חברתיות וכן במעמדה החברתי של הקהילה ההומו-לסבית בקרב אזרחי המדינה וכלל תושביה.

הפעילות החשובה שעלינו, כהומוסקסואלים וכלסביות לבצע היא בעיקר במישור החברתי והפוליטי. עלינו להקים, לקדם ולטפח התארגנויות חברותיות שתפעלנה במסגרת ועדים, עמותות או במסגרת מפלגה/מפלגות קיימות, ולהקצות את זמננו לשיפור תחומים שהם בעייתיים היום במדינת ישראל. להלן מקצת התחומים החברתיים-כלכליים ופוליטיים שיש לטפל בהם במסגרת פוליטית-חברתית במדינת ישראל. חשוב לשים לב שמדובר בעיקרי הדברים ובראשי פרקים כמובן:

בתחום המשפחה והפרט במדינת ישראל
1. טיפול במשפחות חד-מיניות ומתן אפשרות אימוץ לזוגות חד-מיניים. הקמת מרכזי אימוץ לזוגות הומוסקסואליים ולסביות שיביעו רצון ויכלת לאמץ ילדים ולהקים בית חם.
2. מתן אפשרות לנישואין אזרחיים במסגרת מדינת ישראל והכרה בהקלות מס לזוגות חד-מיניים.
3. השוואת תנאי המשכנתאות לזוגות חד-מיניים. הורדת הגיל המינימלי לקבלת משכנתא לגברים ונשים החיים בגפם לגיל 24 על מנת לאפשר גם ליחידים הומוסקסואלים שאינם חיים עם בן/בת זוג קבועים לרכוש דירה.

ההכרה בהומוסקסואליות במסגרת גופים ציבוריים ומדיניים
1. מאבק על הכרה בתרבות הומו-לסבית כלגיטימית להוראת פרקי בחירה או/וחובה במערכת החינוך התיכונית.
2. מודעות הומוסקסואלית בצה"ל - הכנסת נושא ההומוסקסואליות לסדר היום החינוכי במסגרת מקח"ר בצה"ל ושיפור העמדות בנושא יחסים חד-מיניים בצבא. מתן כלים חינוכיים בידי המפקדות הממונות ואנשי הסגל הבכיר והזוטר להתמודדות עם הומוסקסואלים. הכנסת נושאי ההומוסקסואליות להנחיות ממד"ה שהן בבחינת המלצות חובה לקורסי פיקוד והדרכה ומסלולי הכשרת מפקדים וקצינים.
3. הכנסת נושאי הומוסקסואליות והשונות החברתית לתכני ההוראה הפסיכולוגית של בתי הספר (יועצות בית הספר, מחנכים).
4. סיוע סוציאלי לנוער במצוקה על רקע שוני מיני. הקמת מערכי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. הקמת בית פתוח לנוער במצוקה, הכוונת צעירים למוקדי עזרה וסיוע בכל רשות מוניציפלית.
5. הקצאת משאבים להסברים והרחבת ידיעותיהם של העוסקים בתחומי נוער ומשפחות בנושא הקמת מרכזי הסברה והדרכה לנוער הומו-לסבי ובני משפחותיהם בכל מרכז סוציאלי עירוני / איזורי.

בתחום הפרט והחברה
1. המלחמה באידס: שיפור מצב ההוסטלים לחולי אידס, הגדלת המלחמה באיידס בקרב הקהילה ההומוסקסואלית כמו גם בשאר האכלוסיות במדינה. הקצאת משאבים לחקר האידס. הכנסת תרופות למלחמה במחלה לסל התרופות הנורמלי של משרד הבריאות. הקמת עמדות תמיכה בכל מרכז סוציאלי עירוני / אזורי להסברה.
2. שיפור התודעה הציבורית למאבק הזכויות ההומו-לסביות בישראל ושיפור מעמדם של הטרנסג'נדרים באכלוסיה. הקמת מערך הסברתי בנוגע לשונות מינית ושיפור התדמית החברתית של ההומואים, הלסביות וכל אנשי המעגל הוורוד בישראל.

בתחום התרבות והיצירה
1. שיפור התפוצה של מגזינים ועיתונים קהילתיים, עידוד פרסום של חברות מסחריות באמצעי תקשורת הפונים להומוסקסואלים.
2. עידוד יצירה הומוסקסואלית ולסבית בישראל בתחום השירה, הפרוזה, התיאטרון, המחול והקולנוע (ועוד..). הקמת קבוצת תאטרון לנושא ההומו-לסבי.
3. עידוד של תכניות טלוויזיה וסדרות מקור העוסקים בהסברה ומהות הומוסקסואלית בפן החברתי המיוחד לישראל.
4. הכנסת מסלול לימודי מגדר ולימודי נשים קלאסיים כמקובל באירופה וארה"ב לאוניברסיטאות בארץ, ובכללן לאוניברסיטה הפתוחה. הרחבת הקורסים העוסקים בנושא "יחיד מול חברה" המתמקדים במיניות האדם ובשונות המינית.

אין ספק שהרשימה עודנה ארוכה, ושרבים הם התחומים בהם עלינו לקחת חלק. עיקר הבעיתיות של הקהילה היום בעולם בכלל ובישראל בפרט, היא העובדה שהומוסקסואלית הייתה ועודנה שונות. שונות מינית, שונות חברתית, לטוב ולרע ועל כל המשתמע מכך. מעטים הם אנשי הבמה, האמנים, היוצרים ואנשי התרבות המובילים היום בישראל המבליטים את היותם הומוסקסואלים ומקדמים את ענייני הקהילה. עדיין לא בא היום בו יקום לו זמר ויקדם את ענייני הקהילה כפי שעושה הרב אורי זוהר.

אנו עדיין מתביישים. גם אלו מאתנו החיים מחוץ לארון בסגנון חיים חופשי, פרטני ואישי, עדיין מתביישים ומפחדים להלחם על דעותינו, שלא נצטייר החוצה כ"שונים".

להיות הומו פרושו להיות בן אדם רגיל לכל דבר. יש בנו ערבים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, בלונדינים, שחורי שיער, בהירים, שחומים, רזים, שמנים, חלקים, שעירים, שריריים... יש בינינו אנשי תרבות וספרות, יש בינינו אנשי מחשבים וטכנולוגיה. יש בנו אנשי צבא, כמו גם מעצבי אופנה, זמרים, ספרים, ציירים, פסלים, מורים, מנהלי חברות, מדענים... הומוסקסואליות היא תכונת אופי אחת נוספת למכלול הגדול והנפלא הנקרא "אדם".

על כן, עלינו לפעול למען האינטרסים שלנו, למען עצמנו ולמען העתיד לבוא. זה הזמן להוביל קדימה את השינוי, בדרך של פעילות חברתית, פעילות פוליטית במסגרת מפלגות קיימות, במסגרת האגודה להומוסקסואלים ולסביות. זה הזמן לא רק לצאת מהארון זה הזמן לשרוף אותו בכיכר העיר ולומר הנה אנחנו אנחנו גאים, אנחנו ורודים ויותר מהכל אנחנו כאן.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...