> 

סטרייט בסטרייט

דוד מרחב מעלה כמה תהיות בנוגע למשמעות האמיתית של "יציאתו מהארון" של הזמר עברי לידר

"יציאתו מהארון", כביכול, של הזמר עברי לידר היתה חגיגה עבור הקהילה ההומו-לסבית. העיתונות, המדיה הטלוויזיונית, הצ'אטים, הפורומים ובעצם כל דבר שרק יכול להעלות גרא את יציאתו של לידר מהארון, הפכו את יציאתו מהארון של עברי לידר ל"שוס אמיתי". איזה יופי לנו, אמרו לעצמם כל מיני הומוסקסואליסטים, עוד זמר יצא מהארון. כיף לנו וטוב לנו והכל בסדר. אך מרוב שהם היו שמחים לעכל את הבשורה הטובה שעברי מודה שהוא הומו (כאילו שלא ידענו את זה לפני) הם לחלוטין לא שמו לב ואולי מרוב עיוורון לא רצו לשים לב על האטימות שחש לידר כלפי ההומוסקסואליות כתופעה חברתית, כלפי אלה שפעילים ונלחמים למען זכויות הגייז, כלפי כל מי שבאמת מנסה להפוך את העולם למקום בו לידר לא יצטרך לחשוב פעמיים אם לצאת או לא לצאת מהארון.

האטימות הזו, האדישות הזו, היא סוג של הומופוביה עצמית. מה אומר לנו עברי היקר? אני הומו. הומו זה נטייה מינית. אני אוהב גברים. נקודה. אין תנועה, אין קהילה, אין מאבק. מה יש? גברים שאוהבים לאהוב ולהזדיין עם גברים. אז בורגני מראיין בורגני, הומו אחד - גל אוחובסקי - שחי לו בספירה אחת מראיין הומו אחר - עברי לידר - שהמסר הראשוני הבסיסי שלו לגבי הביטוי "לצאת מהארון" הוא "אני לא חי דרך המושג הזה". אז דרך מה אתה חי, עברי לידר? דרך איזה עולם מושגים? עברי לידר מתעתע בנו. לא, הוא לא יוצא מהארון. הוא מספר לנו שהוא הזדיין עם גברים וגם יש לו קשר זוגי עם בחור, אבל שלא יטעו הקוראים הוא לא ההומו שיוצא מהארון. הוא משהו אחר. הוא לא "כמונו". הוא "לא מכריז הכרזות". מה אנחנו אמורים להסיק מזה? אז הוא אפילו פעם אחת בכתבה לא קורא לעצמו "הומו", הוא גם לא טוען שהוא "יוצא מהארון" והוא אפילו לא מסכים "להכריז הכרזות".

אז מה הוא כן מסכים? לקשקש עם חברו הטוב, גל אוחובסקי, בשיח בורגני-רכילותי שגם טורח להכיר לנו מיהו חברו לחיים של לידר. עברי לידר טוען שזה אף פעם לא היה לו "פוליטי". עבורו, כל המאבק ההומו-לסבי ממש לא "פוליטי". מה זה משנה זכויות או לא זכויות, מה אכפת לו אם יש כאלה שנלחמים שהוא יוכל לחיות בחופש בלי שירגמו אותו באבנים. בשבילו זה היה מההתחלה "טבעי". אולי מילה טובה על האגודה? אולי איזה עצם קטנה להומואים בארון? אולי אפילו קריאה ממשית לסובלנות? לעברי לא אכפת. מה אכפת לו בעצם ממה שקורה סביבו בקהילה. "קהילה"?! כנראה שבעיניו אין דבר כזה. "מאבק"? מי שמע על זה בכלל?! המיליטריזם הצרוף של "הסיפור על החבר הקצין" הוא הדוגמא הכי ברורה לשיח הבורגני הזה, שמתכחש לא רק להומוסקסואליות כתופעה חברתית ולמאבק למען זכויות הגייז, אלא גם לעובדה שלפחות בעיניי ובעיני רבים אחרים הצבא מדכא הומואים, והחברה אשר מושפעת מהצבא והכיבוש היא ללא גיי-פרנדלי. אבל למי זה אכפת? הסיפורים על החבר המ"פ רק מסעירים את העלילה הרכילותית של "סופשבוע" הצהבהב.

הניסיון הזה לחבור לסטרייטים, להימלט בכל מקרה ומצב מכל הגדרה של "הומו" רחמנא ליצלן מביא את לידר להיחנק קמעה כשגל אוחובסקי מדבר איתו על ה"תא משפחתי" שהקים. "תא משפחתי"?! עברי לידר צועק לנו געוואלד. הוא והחבר שלו הם בסך הכל שני גברים שאוהבים אחד את השני ומזדיינים לפעמים, אבל הם ממש לא תא משפחתי. ירחם השם ממש.

ההתכחשות הזאת של לידר לכל מה שקשור לזהות חברתית הומוסקסואלית, לתנועה פוליטית גאה, למאבק למען זכויות ההומואים ולמלחמה נגד אפליה, דיכוי, קיפוח וגזענות הם ממש לא קשורים ללידר. מבחינתו, עצם העובדה שהוא הומו ממש לא משנה. גם לא משנה שהיום הומואים הם עדיין נרדפים, מקופחים ומופלים. הבועה הבורגנית שיוצר גל אוחובסקי, אליה נכנס בשמחה ובששון עברי לידר, היא אולי הביטוי המכוער לאדישות של לידר כלפינו, כלפי ההומואים והלסביות בכללותם, וגם כלפי מי שבאמת נלחם ונאבק שלנו יהיה עתיד טוב, טוב יותר.

לידר ממחיש לנו בעצם את התופעה שקיימת בצ'אטים מסוימים, כאשר קמים חדרים ואף אנשים שמפרסמים מודעות בנוסח "סטרייט בסטרייט". אז פה זה אולי לא ממש "סטרייט בסטרייט", אלא "גבר שאוהב גבר בגבר שאוהב גבר". לא הומו, לא קהילה, לא זכויות. בעצם, לא כלום. אז על מה הגאווה, חבריי ההומואים וחברותיי הלסביות? על מה כל ההתפעלות הזאת? עברי לידר בעצם לא עשה כלום. הוא לא אמר לנו שום אמירה חברתית חשובה. הוא לא אמר לנו דבר זולת העובדה שיש לו גבר בו הוא מאוהב ועמו הוא שוכב.

לצאת מהארון פירושו לא רק להכיר בכך שאתה נמשך ואוהב גברים, אלא גם מכיר בכך שאתה בעל נטייה מינית מסוימת ושייך לתופעה חברתית ספציפית, שיש לה אויבים וידידים, ועליה להיאבק למען זכויותיה. אך להומואים המתברגנים, אלה שרוצים ליהנות משני העולמות, מהחברה הסטרייטית וההומוסקסואלית, זה ממש לא משנה. הראיון עם עברי לידר היה ביטוי מכוער לכך. מבחינתי, ל"יציאה מהארון" של עברי אין משמעות. כל דבר שאין לו משמעות פוליטית-חברתית אלא משמעות רכילותית בשביל הברנז'ה הקהילתית וכל מיני "ידידים של". אז אל תתלהבו, חברות וחברים, כי עם אלה יהיו הדמויות המייצגות שלנו ושל המאבק שלנו, לא יהיה לנו ממש במה להתגאות.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...