עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

המדריך לגיי המתחיל: חלק ב'

צעירים? מבולבלים? לא יודעים מה לעשות? אורי שרון ממשיך להביא לכם את כל התשובות לכל השאלות

אוקיי, אז הסברנו בחלק א' מה זה בעצם הומוסקסואליות. ראינו שזה לא בהכרח מה שמקובל לחשוב, ראינו שאין רק דבר אחד מסוים שהוא הומוסקסואליות, או רק דרך אחת להיות הומוסקסואל. ראינו שיש המון הומוסקסואלים בארץ ובעולם שחיים כגייז באושר ובשלמות. אבל האם זו הדרך היחידה, או שאפשר גם לשנות את זה? ובכל מקרה, איך מגיעים לזה? מה צריך לעשות בשלבים הראשונים? איך ולמי צריך לספר?

6. ואם אני לא רוצה להיות גיי?

יש אנשים שמרגישים שההומוסקסואליות "נכפתה" עליהם, ושאם הייתה להם אפשרות בחירה הם היו מעדיפים להיות הטרוסקסואלים, כמו רוב האוכלוסייה. המדע עדיין לא בטוח האם הומוסקסואליות היא תופעה מולדת או שהיא נטבעת בגיל צעיר מאוד, אבל היום ברור לחלוטין שזהו מצב שאינו ניתן לשינוי.

כמעט כל הפסיכולוגים ממליצים היום להומוסקסואלים לאמץ את זהותם המינית וללמוד לחיות אתה חיים מלאים ומאושרים, ולא לנסות להילחם במה שממילא לא ניתן לשנות. ברוב המקרים, בסופו של תהליך קבלה כזה, הומואים ולסביות אינם מתוסכלים עוד מזהותם הרגשית-מינית, ואינם מרגישים שהיו ממהרים להחליף אותה לו הייתה אפשרות כזו. אני מקווה שזו גם דעתכם בנושא, אבל אם לא, דעו לכם שהיא בהחלט עשויה להגיע (וגם סביר שתגיע) לשם במרוצת הזמן, אפילו אם זה לא נראה סביר כרגע.

למרבה הצער, יש לא מעט מטפלים ושרלטנים, חלקם אפילו פסיכולוגים מוסמכים, שטוענים שהומוסקסואלים יכולים להשתנות ולהפוך להטרוסקסואלים. הטענה הזו היא לחלוטין, אף פעם, בשום מקרה, לא נכונה. אל תתפתו לחשוב אחרת, אין שום יוצאים מן הכלל.

מה שכן אפשר ללמוד, זה לחיות אורח חיים הטרוסקסואלי. גם אם אתה הומו, זה לא אומר שאתה לא יכול לחיות את כל חייך עם בחורה. גם אם את לסבית, זה לא אומר שאת לא יכולה לחיות את כל חייך עם גבר. גיי יכול לתפקד תפקוד מלא לאורך זמן במערכת יחסים הטרוסקסואלית שכוללת מין, רגש, נישואין, ילדים, וכל השאר. יהיו מי שיגידו אחרת, אבל לדעתי אפשר גם לעשות את זה ולהיות מאושרים. אבל אל תטעו לחשוב שאם תעשו את זה לא תהיו יותר הומואים או לסביות. המשיכה לבני מינכם לא תעלם.

למעשה, הומוסקסואלים רבים ולסביות רבות בוחרים לחיות את חייהם בצורה כזאת. חלקם בגלל שהם באים מסביבות דתיות או שמרניות, שם קשה להם לממש את ההומוסקסואליות שלהם, חלקם בגלל שהם עצמם מפחדים מהאפשרות שהם הומוסקסואלים ועל כן לא מממשים את החלק הזה בזהותם. לפעמים הם "משלימים" את המערכת הזוגית שלהם במין מזדמן או קבוע עם פרטנרים בני אותו המין, לפעמים לא. חלקם מצליחים לחיות ככה חיים שלמים, ואחרים "מתעוררים" בגיל כלשהו, מפרקים את מערכת הנישואים, ועוברים לחיות אורח חיים הומוסקסואלי. חלקם מצליחים לעשות זאת ולהיות מאושרים, ואחרים חיים בתסכול ובהדחקה.

אישית אני חושב שעדיף להפנות את כל המאמצים לכיוון אחד ולא לכמה כיוונים. אני חושב גם שעדיף להתמקד במערכת יחסים אחת מאשר בכמה מערכות יחסים. ואני חושב שעדיף להתמקד במה שאתה או במה שאת, ולא במה שאתה או את משום מה מדמיינים שאתה מעדיפים להיות, או במה שהחברה לוחצת עליכם להיות. ברגע שמנטרלים את אלמנט הפחד, שום דבר נוסף לא מונע ממכם להיות אתם עצמכם וללכת עם הנטיות וההעדפות הטבעיות שלכם.

7. איזה מין עתיד מחכה לי?

יכול להיות שאתם חושבים שאם תחיו כגייז תזכו לעתיד פחות טוב משל סטרייטים. אולי נדמה לכם שלא תהיה לכם משפחה. אולי נדמה לכם שלא יהיו לכם ילדים. אולי נדמה לכם שבצבא כולם יגלו עליכם ויצחקו ממכם. הרבה אנשים חושבים ככה. למעשה זה לחלוטין לא נכון. העתיד שלכם יראה בדיוק איך שתגרמו לו להיראות.

הצבא הוא הרבה פעמים גורם מפחיד, במיוחד לבנים. סיטואציות בהן אתה נמצא עם עוד הרבה גברים לאורך תקופה ארוכה ובתנאי אינטימיות צפופים, כולל שינה משותפת, מקלחות משותפות, ועוד, יכול להיראות מביך. הרבה אנשים סיפרו לי שהם מפחדים שיעמוד להם כשהם מתקלחים במקלחות משותפות או עם מישהו שהם נמשכים אליו, ואז זהותם תתגלה. למעשה זה לא קורה.

אל תשאלו אותי למה, אבל איכשהו הסיטואציות האלו הן יומיומיות ומאוד לא מיניות. הומואים משרתים וימשיכו לשרת בצבא, ביחידות קרביות וביחידות עורפיות, וכל מי שרוצה לשמור את זהותו בסוד יכול לעשות את זה בלי בעיה. דרך אגב, יותר ויותר חיילים בוחרים שלא לשמור את זהותם בסוד ולצאת מהארון בפני חבריהם ליחידה. רבים גם חווים קשרים רומנטיים עם חיילים אחרים במסגרת שירותם הצבאי. אבל זה כבר עניין של בחירה.

לגבי חתונה וילדים, כבר כתבתי קודם ואני אכתוב שוב, שיש כמות מאוד גדולה של זוגות חד-מיניים שמקיימים קשרים ארוכי שנים, גם לאורך חיים שלמים. ללסביות אין בעיה עם ילדים כי אפשר לקבל תרומת זרע. לגברים זה קצת יותר מסובך, אבל עדיין יש הרבה מאוד פתרונות, כמו לאמץ ילד (בינתיים אפשרי לאמץ רק בחו"ל אבל אפשר להביא ילד מאומץ כזה לארץ), לעשות ילד עם בחורה רווקה, לעשות ילד עם זוג לסביות, להשתמש באם פונדקאית, ועוד ועוד. השאלה היא רק מה אתם תרצו. מי שרוצה משפחה וילדים, מצליח בדרך כלל להגשים את זה. יש מספר גופים בארץ שמסייעים בעניין הילדים, ויש אינספור הומואים ולסביות שמגדלים ילדים. יש גם רבים שלא רוצים להביא ילדים, וזו כמובן זכותם המלאה.


8. אז מה לעשות עם זה?

יש הרבה צעירים שממהרים לממש את הזהות ההומוסקסואלית באמצעות קיום יחסי מין עם בני מינם. הדבר בעיקר נפוץ אצל גברים הומוסקסואלים, שם המין זמין יחסית. לדעתי אין מה למהר. אתם עוד צעירים, ולקפוץ למיטה זה לא בהכרח הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות. יש עוד הרבה דרכים להתקדם: אתם יכולים להיכנס לאינטרנט ולהכיר אנשים דווקא לצורכי שיחה בשלב ראשון, אתם יכול ללכת לקבוצות נוער שפועלות היום בכל רחבי הארץ, או להכיר ידידים שיהוו סביבה תומכת לצעדים הראשונים בעולם הגייז. אפשר גם לא לעשות כלום בשלב ראשון, ולהתקדם לאט לפי ההרגשה והצורך.

אם אתם דווקא להוטים להתנסות ביחסי מין, או שכבר הגעתם לשלב שאתם רוצים, אני ממליץ להתקדם צעד צעד. הרבה מהאנשים שתפגשו באינטרנט או במקומות ההיכרות לא מחפשים משהו מעבר למין מזדמן, וזה יכול להיות מאוד מתסכל כאשר מישהו ששכבת אתו אתמול לא רוצה לדבר אתך למחרת. אני לא אומר שאי אפשר גם לקיים סקס לשם סקס, ואני לא אומר שאין אנשים נפלאים ורגישים, רק תבדקו טוב מראש למה אתם נכנסים, ותהיו בטוחים שזה מה שאתם רוצים לפני שאתם הולכים עם זה. אני אישית חושב שהרבה יותר כיף להגיע לחוויות המיניות הראשונות דרך מערכת רגשית. בכל מקרה, אף פעם, אף פעם, אף פעם, אל תקיימו יחסי מין לא בטוחים. ושוב: אף פעם אל תקיימו יחסי מין לא בטוחים. אני רציני לגמרי בעניין הזה. איידס זה לא בדיחה, ואפשר להידבק גם בלילה אחד, וגם בסיטואציות שנדמה לכם שלא נדבקים מהן. תמיד תמיד תמיד רק עם קונדום!

9. למי לספר ואיך?

באופן עקרוני, אין ספק שהחיים מחוץ לארון הרבה יותר טובים מהחיים בתוך הארון. האפשרות לחיות את חייך בצורה גלויה ובראש מורם עוזרת גם לך לקבל את עצמך וחוסכת פחדים, לבטים ועכבות מיותרים. עובדה, הרבה אנשים בוחרים לצאת מהארון, ולא שמעתי על אף אחד שמתחרט על זה או רוצה לחזור חזרה פנימה.

למרות זאת, זה רק באופן עקרוני. בחיים הדברים לפעמים קצת יותר מורכבים, ואני בהחלט לא חושב שצריך לספר מיד או לכל אחד. למשל, אם את גדלה בסביבה דתית, אולי עדיף שלא תרוצי לספר מיד בבית הכנסת שאת מתה לשכב עם בחורה. אם אבא שלך שונא הומואים, אולי יותר טוב לכולם אם תחכה קצת עד שתהיה יותר בטוח בזהות שלך ופחות תלוי בו כלכלית לפני שתספר לו.

עם כל זאת אני חושב שכדאי לספר, לפחות לאנשים שברור שאפשר לבטוח בהם. כדאי לכם לבחור בקפידה את האדם הראשון שאתם מספרים לו, מישהו כמו חברה טובה או אח קרוב שאתם בטוחים שיקבלו אתכם בלי היסוס, ולא משנה מה. חשוב שהחוויה הראשונה של יציאה מהארון תהיה חוויה של קבלה. האדם הראשון שידע יוכל גם להוות רשת ביטחון שתקל עליכם לספר לאנשים נוספים.

יש הרבה דרכים לספר. אתם יכולים פשוט להגיד את זה, או שאתם יכולים לפזר רמזים, או לספר שעל מישהו מאותו המין שאתם נמשכים אליו, או "לשכוח" על המיטה גיליון של הזמן הורוד, או להשאיר את המחשב בבית דולק כשאתר GoGay ממלא את המסך. בכל מקרה תתכוננו להרבה שאלות, ואל תצפו מאנשים שיקבלו אתכם מיד. לפעמים לוקח לאנשים זמן להבין ולהפנים, כמו שבטח לקח לכם לפני שהחלטתם לספר. גם ההורים שלכם עשויים להצליח לקבל את הנטייה המינית-רגשית שלכם רק אחרי זמן. אל תמהרו להיעלב או לכעוס. תנו להם את הזמן. גם להם מגיעה תקופת הסתגלות.

יש אנשים שמעדיפים לחכות עד שיהיה להם חבר או חברה לפני שהם מספרים להורים. אישית אני חושב שזו שיטה פחות מוצלחת. במקרים בהם ההורים לא מקבלים את העניין, הם עשויים לכעוס על החבר ולחשוב שהוא פיתה אתכם או איזו שטות כזו. חוץ מזה, הזהות שלכם היא עניין שלכם, והיא לא קשורה לעניין אם יש או אין לכם בן או בת זוג.

10. ואם כל זה עדיין לא עוזר?

העיצות ה"תיאורטיות" לא תמיד עוזרות. זה יכול להיות מאוד מפחיד לגלות על עצמך שאתה גיי, שאת לסבית, שאתם לא כמו כולם. זה יכול להיראות מצב שאין ממנו מוצא, כאילו שאתם לכודים בתוך מצב שלא אתם בחרתם להיות בו.

כל מה שאני יכול להגיד במצב כזה, זה לא להתייאש. דברים שכעת נראים כמו סוף העולם יראו לא כל כך חשובים עוד כמה שנים. כשהזמן עובר, הפרספקטיבה משתנה. תאמינו לי, הרבה כבר עברו את זה לפניכם. הרבה גם עוברים את זה כעת, בדיוק כרגע.

הדבר הכי מפחיד בלהיות גיי זה לא מה יגידו החברים, או בעבודה, או בבית הספר, או בצבא. זה גם לא מה תגיד המשפחה, או אפילו מה יגיד אלוהים. וזה גם לא איזה עתיד יהיה או לא יהיה לכם. הדבר הכי מפחיד בלהיות גיי זה מה שאתם חושבים על עצמכם.

אז תעזבו את השיפוטיות, ואת הסטריאוטיפים, ואת הפחדים. תעזבו את מה שכולם יגידו או לא יגידו. זה שאתה הומו, זה שאת לסבית, לא משנה שום דבר. זה לא הופך אתכם למישהו אחר. כל מה שאתם יודעים על עצמכם, כל מה שגיליתם על עצמכם עד היום הכל עדיין נכון. אז לכו עם זה. תהיה אתה. תהיי את. יש לכם במה להתגאות.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...