עוד בחדשות ודעות
 >  > 

גיי - כן; חלק מקהילה - לא

אורי שרון בודק מדוע ישנם רבים שמוכנים לקבל את נטייתם המינית, אך אינם מוכנים לראות עצמם כחלק מהקהילה ההומו-לסבית

תהליך ההשלמה וההטמעה של זהות הומוסקסואלית הוא במקרים רבים תהליך ארוך וקשה. הוא כולל בתוכו מרכיבים רבים, ביניהם קבלה עצמית שלי כגיי, ויציאה מהארון מול המשפחה, החברים, העבודה ולפעמים החברה כולה לגבי זהותי כגיי. לתהליך ההשלמה והקבלה העצמית ישנו גם מרכיב נוסף, והוא קבלה של עצמי, לא רק כגיי, אלא כחלק מהקהילה הגאה. אצל אנשים רבים דווקא ההשתייכות לקהילה נתפסת כמאיימת יותר מקבלת הזהות המינית הגאה שלהם. אנשים רבים מוצאים את עצמם במצב בו לא השלימו את תהליך הקבלה העצמית משום שאינם מסוגלים לתפוס את עצמם כחלק מהקהילה. על פניו, נראה כי לא הכרחי שיהיה קשר בין קבלה עצמית ויציאה מהארון, לבין היטמעות בקהילה. על פניו, אדם יכול לקבל באופן מלא את זהותו הרגשית והמינית כגיי, לצאת מהארון בפני הקרובים אליו, ולא להתחבר לקהילה הגאה. אדם יכול לשמור על קשר מינימלי עם גייז אחרים רק למטרת היכרויות, ולהימנע מכל אינטראקציה קהילתית אחרת. אבל לאמירה "אני לא שייך" יש מחיר. הומואים ולסביות, בייחוד אלו שחיו או שחיים בהסתרה או בפחד, הם במקרים רבים אנשים שגדלו מראש בהרגשה שאינם שייכים לחברה בה גדלו. הקהילה הגאה היא מקום שבו ניתן להתגבר על תקופת ההתבגרות, למצוא קבלה חברתית, לשאוב כוח, לבנות קבלה עצמית, ו"לצאת לעולם" מצויד לחיים טובים יותר. בנוסף, הקהילה הגאה הובילה במשך שנים את המאבק למען זכויות ההומוסקסואלים, מאבק שמתוצאותיו נהנים כולנו היום. היכולת להתחבר להיסטוריה של המאבק הזה ולהמשיך להלחם בו תורמת גם היא רבות לשלמות העצמית ולחופש האישי של כל אחד מאיתנו. הסיבות לחוסר היכולת להרגיש כחלק מהקהילה הן רבות ומגוונות, אך במקרים רבים עומדת ביסודן הפחד להפוך "יותר מדי" לחבר בקהילה. לפי תפיסה זו, אם אני חבר בקהילה מסוימת, הרי שזה אומר עלי שאני דומה לחברים בה. ומי שמחזיק בדעה שלילית על הקהילה ההומוסקסואלית כקהילה, יעדיף לעתים קרובות לתפוס את עצמו כמישהו שונה, שאינו נגוע ב"נגעיה" של אותה קהילה.

מנקודות מבט מסוימות, הקהילה ההומוסקסואלית היא אכן קהילה שקשה לקבלה. ההתנהגות המקובלת בקהילה נתפסת כפרובוקטיבית ובלתי מקובלת במסגרות אחרות. למשל, דרכי לבוש צבעוניות ונועזות. למשל, גברים בעלי דפוסי התנהגות נשיים ונשים בעלות דפוסי התנהגות גבריים. למשל, עודף במגע פיזי בין אנשים שאין ביניהם קשר רומנטי. למשל, יחס טכני ונטול רגש לסקס.

כמובן שלא כל מי ששיך לקהילה הגאה מתנהג לפי הסטריאוטיפים שלמעלה. אלא שההתנהגויות האלו מוחצנות ותופסות את העין יותר מהתנהגויות אחרות. הן "מצטלמות" יותר טוב. מי שהיה במצעד הגאווה יודע שהאנשים שצועדים במצעד, אנשים מן השורה ברובם, אינם דומים כלל לצילומי המצעד בטלוויזיה שתופסים בעיקר את הרקדנים המעורטלים על הבמות. כך גם בחיים. האנשים המוחצנים יוצאים יותר, נראים יותר, ותופסים יותר את העין. למחפשי הסטוצים, שצדים סטוץ מדי ערב בצ'אטים, תמיד תהיה יותר נוכחות מאשר למחפשי הקשר, שצריכים למצוא קשר חדש רק אחת לכמה חודשים או שנים, וכו'. בנוסף, התחושה ש"כולם" מתנהגים בצורה מסוימת מעודדת גם אחרים להתנהג בצורה דומה, והאבחנה הסטריאוטיפית הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה.

ישנם אנשים שמרגישים שייכים לקהילה ברגע שהם מתוודעים אליה, ולפעמים גם מאמצים בשמחה את דפוסי ההתנהגות שלה. ישנם אחרים שחשים רתיעה ברגע שהם נחשפים להתנהגויות כאלו. רק רגע, הם אומרים לעצמם. אני לא כזה. אני גבר שמרגיש גברי. אני אשה שמרגישה נשית. אני לא מתלבש ככה, אני לא נוגע בידידים שלי ככה. סקס בשבילי הוא מעשה טעון רגשית ולא רק אקט טכני. אני לא מוצא באנשים האלו חברים. אני לא שייך.

מה ניתן אם כן לעשות?

ברמה האישית, צריך להבין שהקהילה הגאה, כמו כל קהילה אחרת ואולי אף יותר, היא מגוונת. יש בה מוחצנים, ויש מופנמים. יש אנשים שמחפשים סקס, ויש כאלו שמחפשים חיי זוגיות. יש נוטים לגבריות, ויש לנשיות. יותר מזה, מן הסתם רובנו לא נמצאים על קצה זה או אחר של הסקאלה, אלא מכילים מעט מכל דבר.

העובדה שיש בינינו שוני, אינה צריכה להיות מאיימת. כפי שאנו מצפים מהחברה ההטרוסקסואלית שתקבל את השוני שלנו מבחינה מינית, כך אנחנו צריכים לצפות מעצמנו לקבל את השוני בינינו מכל בחינה אחרת. זה שמישהו מחפש רק סקס, לא אומר שכולנו מחפשים רק סקס. זה שמישהו מעדיף ללבוש בגדי נשים, לא אומר שכולנו מעדיפים ללבוש בגדי נשים. זה שאחד מאיתנו מתנהג בצורה מאצ'ואיסטית, לא משליך על אף אחד אחר. אבל למרות כל השוני, יש בינינו גם הרבה מן המשותף. בזהות ובהעדפה המינית, במאבק הפוליטי והחברתי, בצורך להכיר ולהתרועע זה עם זה, ועוד. ואת המשותף הזה צריך למנף ולבנות עליו.

ברמה הקהילתית, חשוב להדגיש ולהחצין שהקהילה מורכבת מאנשים שונים ומטעמים שונים, ושיש מקום בתוך הקהילה גם לאלה וגם לאלה. חשוב לתת במה גם לקולות שבאופן טבעי נשמעים פחות. הבחנות כאלו כבר מתחילות להיווצר. כפי שקהילת גאווה של איי.או.אל הפרידה בין היכרויות לקשר רציני והיכרויות לסטוצים, כפי שקמות היום קבוצות שונות שמתאחדות סביב נושאי עניין משותפים ולא רק סביב זהות מינית, כך יש לעודד רבגוניות בתוך הקהילה. לא כאמצעי מפלג, אלא להפך, כאמצעי מאחד.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...