עוד בתרבות ובידור
 >  > 

המרקיז דה סאד - לא מה שחשבתם

אורי שרון צפה בסרט המרקיז דה סאד, והופתע - לטובה

שחקנים: דניאל אוטיי, מריאן דניקורט, איזילד לה בסקו וגרגואר קולין במאי: בנואה ז'אקו, צרפת 2000 ביציאה מהסרט "המרקיז דה סאד", אחד הסרטים הטובים והמרתקים שראיתי בזמן האחרון, הקהל נראה מעט מאוכזב. "לא היה שום אקשן", אמר בחור אחד לחברה שלו בתור ליציאה, לידי. הבחור התאכזב משום שציפה לסרט על סאדו-מאזוכיזם, לפי תפיסתו. הוא ציפה לראות בגדי עור, שוטים, מכות, אולי אפילו דם. הוא ציפה לצווחות, מרתפים חשוכים, כאב והשפלה. ואת כל אלה בהחלט לא ניתן למצוא בסרט. במקום זאת, המרקיז דה סאד הוא סרט איטי ועדין מאוד. הסרט נפתח כשהמרקיז דה סאד, בן כ- 50, מועבר כאסיר לאחוזה שהפכה להיות מעין בית כלא לאצולה צרפתית בזמן המהפכה. בהתחלה הוא נתקל בעוינות מצד האסירים האחרים, משום שהוא ידוע לשמצה. אלא שהמרקיז מתעקש להתנהג באצילות לאורך כל הסרט, ואינו נוקט במעשים יוצאי דופן. הוא מפתח במהלך הסרט שתי מערכות יחסים: אחת עם נערה, בת למשפחת אצילים שנמשכת אליו משיכה מסתורית, ושניה עם נער לוויה צעיר של אחד האצילים. אף אחת משתי מערכות היחסים האלו אינה מתפתחת לכדי מערכת יחסים שמעורבים בה מין או אלימות. רק לקראת סוף הסרט הבנתי שהסרט עסק, לכל אורכו ובכל רגע ורגע שלו, ביחסי שליטה. בכוונה תחילה לא היו מעורבים בסרט סצינות מיניות או אלימות. "המרקיז דה סאד" מנסה לומר לנו שהתפיסה שלנו לגבי יחסי שליטה היא מעוותת. הסרט מנסה לומר לנו שמערכת יחסי שליטה, כמו כל מערכת יחסים, מתרחשת ברמתה העמוקה ביותר בקשר הרגשי שבין שני אנשים, ולא בקשר הפיזי ביניהם. במקביל, כל מערכות היחסים בסרט הן מערכות של כוח ושליטה. המרקיז לוקח במערכות היחסים שהוא מעורב בהן את תפקיד השולט, הדום (dominant), ובני ובנות זוגו את תפקיד הסאב (subordinate). כך במערכת היחסים שלו עם האצילה הצעירה, אמילי דה לנקרי, בה הוא שולט לחלוטין עד שהוא מוביל לאיבוד בתוליה לגנן האחוזה. כך במערכת היחסים שלו עם נער הליווי, שבעקבותיה עוזב הנער את פטרונו העשיר והמבוגר, מאוכזב ממערכת יחסים שאינה יכולה עוד לספק אותו אחרי שטעם את טעמה של שליטה אמיתית. כך במערכת היחסים שלו עם בת זוגו שמחוץ לכלא, מארי קונסטנס קווסנה, לה הוא מספר בנונשלנטיות על מערכות היחסים האחרות שלו בזמן שהיא שוכבת עם פורנייה, ממנהיגי המהפכה הצרפתית, כדי שיתערב לטובת המרקיז במקרים של סכנה.

"המרקיז דה סאד" אינו סרט ביוגרפי. הוא אינו מתאר באמת את חייו או את כתביו של המרקיז, שהיה כנראה פושע לא קטן גם לפי אמות המידה המודרניות שלנו, ושבילה את מרבית חייו בבתי כלא ובבריחה מהחוק. אבל הסרט מתאר מערכת יחסים כוחנית בצורה אידיאליסטית, כפי שהתסריטאי או הבמאי טוענים שהיא צריכה ויכולה להיות, והם בחרו במרקיז דה סאד כדי לייצג את ה"דום" האולטימטיבי, מודל לחיקוי, לדעתם, במערכות שליטה.

ומה היא בעצם מערכת שליטה לפי הסרט? זוהי מערכת יחסים בה הסאב נמצא בשליטתו המוחלטת של האדון. זוהי כמובן במובן מסוים שליטה מרצון, כי הסאב בוחר בה, אבל היא מערכת של תלות, כי הסאב אינו יכול בלי האדון שלו. האדון, מצדו, אינו מנצל את עמדת הכוח המוחלט שלו כדי לפגוע בסאב, אלא כדי לדאוג לו ולספק את צרכיו. הצורך הזה יכול להיות גם צורך בכאב או בהשפלה, אבל הוא בהחלט לא חייב להיות צורך כזה, כפי שמערכות היחסים בסרט אינן מגיעות למקום כזה. מארי, בת הזוג הקבועה של המרקיז, אפילו מספרת לפורנייה במפורש שהמרקיז מעולם לא הכה אותה. מערכת כזו יכולה להתרחש בין כל זוג, גברים ו/או נשים, לפי נטייתם המינית של הנוגעים בדבר. היא יכולה להיות מערכת מונוגמית או פוליגמית, ובעצם לקחת הרבה מאוד פנים וצורות שונים.

אחת ממערכות היחסים המרתקות בסרט היא בין מארי, בת זוגו של המרקיז, שנמצאת מחוץ לכלא, לבין פורנייה, ממנהיגי המהפכה הצרפתית. פורנייה מאוהב במארי אהבה עזה, והיא משתמשת באהבה זו כדי לשלוט בו, ולהשתמש בו כדי להציל את המרקיז כשנשקפת לו סכנה. פורנייה מודע לכך ולמערכת היחסים שלה עם המרקיז. הוא מודע גם לכך שהיא אינה אוהבת אותו, את פורנייה, אלא רק את המרקיז. אף על פי כן הוא נמצא לחלוטין תחת שליטתה ונענה לכל דרישותיה. הסרט מרמז כי הוא בעל קווי אישיות של "סאב". מארי, לעומתו, גם היא "סאבית" של המרקיז, ועמדת השליטה שלה מול פורנייה אינה מספקת אותה רגשית. גם כשפורנייה מנסה לקחת את היד העליונה במערכת היחסים, צועק על מארי ואפילו מכה אותה, הוא אינו מצליח למרבה תסכולו לזכות ממנה לגילויי חיבה. מארי אינה מגיבה לאלימות, אלא רק לעוצמה. במערכת היחסים ביניהם ברור שפורנייה הוא החלש, וכשהוא מרים עליה יד זה רק מדגיש את אוזלת ידו. מארי אינה מסוגלת על כן לאהוב אותו.

"המרקיז דה סאד" חובק גם אמירות חברתיות ופוליטיות מרתקות. הן מוסתרות בדיעות האפיקורסיות של המרקיז, בחופש המוחלט שהוא לוקח לעצמו וכופה על הסובבים אותו, ובעקרונות ה"חופש, שוויון ואחווה" של המהפכה הצרפתית, שהופכים נלעגים מול החופש, השוויון והאחווה שמגלה המרקיז כלפי עצמו וסביבתו.

המרקיז דה סאד הוא סרט מצוין. מסובך, איטי, מרומז, אבל מצוין. אין בו אף סצינה, מחווה או משפט שאינם תורמים לאמירה הכללית ולתמונה השלמה שרוקמים באומנות התסריטאי והבמאי. הוא חושף את העולם המרתק של ה- BDSM גם לאנשים כמוני, שאינם מכירים עולם זה, בחמלה ובהבנה אנושית מרגשת. אם בכוונתכם לראות במהלך חייכם ולו סרט אחד בנושא יחסי שליטה, "המרקיז דה סאד" הוא בהחלט בחירה מצוינת.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...