עוד בתרבות ובידור
 >  > 

מסיבות נשים - התדרדרות הולכת ונמשכת

מסיבות הנשים בארץ הן כבר מזמן לא נחלתן הבלעדית של שירזי וברוכי. אך למרות הגידול המאסיבי בשוק, המסיבות עצמן רק ממשיכות ומתדרדרות. נועה רז סוקרת את מה שטוב ובעיקר מה שרע במסיבות הקיימות, ורואה גם נקודת אור בתוך כל החושך הזה.

בראשית ברא אלוהים את שירזי ואת דיגי, והארץ שקטה 40 שנה.
ואחרי שהיא שקטה קמו בנות ישראל העולזות ודרשו עוד. עוד מוזיקה, עוד אירועים, עוד מסיבות.

וקמו להן דניאלה ואלינור ושירלי ויעל וגלית וענת ואמרו - יאללה, עוד.

בדרך כלל נהוג בעולם שכשאר יש תחרות בשוק מסוים, מתוקף התחרות השוק משתבח. ככה נהיו מחשבים יותר טובים, נעלים יותר יפות, מוזיקה יותר טובה ולמרבית ההפתעה מסיבות נשים הרבה, אבל הרבה יותר גרועות.

כמה אלמנטים ישנם שהופכים מסיבה מסתם התגודדות עם מוזיקה לאירוע ששווה אזכור והם מוזיקה, נוף, באר ואווירה. בואו נעבור עליהם אחד לאחד ונראה בדיוק איפה נופלות כל המסיבות הקיימות.

אני אתחיל כהרגלי, מהסוף:

אווירה
אווירה היא אחד המרכיבים הכי חשובים במסיבה. היא יכולה להיות מעוררת, היא יכולה להיות מפילה. מסיבה לא תצליח בלי אווירה נכונה, היא תהפוך לסתם מפגש חברתי חסר תועלת.
האווירה במסיבות נשים היא לא חיובית והיא לא שלילית. אפשר להגדיר אותה במילה אחת: ביצתית.

הביצה, קווים לדמותה
כולן מכירות את כולן, כולן היו אקסיות של כולן, או לפחות של החברה הכי טובה של כולן. לאן שלא תביטי, לא משנה באיזו מסיבה את, תמיד אותם פרצופים.

באר
חשוב כמו המוזיקה ולפעמים אף יותר - לא משנה כמה המסיבה גרועה, אם אפשר להשתכר יהיה בסדר.
בתחום הזה אני רוצה לציין לטובה את רשפון עם האלכוהול חינם ואת ענת מהפרידום עם הקוקטילים חינם בכניסה. אצל שירזי, אגב, לא רק שהשתייה נורא יקרה, הברמניות גם מרשות לעצמן לספח את הטיפ בלי לשאול.

נוף
והכוונה היא כמובן לא לעצים ולפרחים (למרות שבקטגוריה הזו הבנות של רשפון מנצחות את כולן), אלא לנוף האנושי מסביב.
לא משנה אם יש או אין לך חברה, למסיבות בנות באות בין השאר כדי לראות ולהיראות.
אלמנט הנוף חשוב מאין כמוהו, אם אין במסיבות בנות שימשכו את עינכן מסיבה זו או אחרת, אתן תשקעו עמוק עמוק במחוזות השעמום, וחבל.

גם בקטגוריה הזו מובילות בענק המסיבות ברשפון, והסיבה לכך פשוטה. הבנות, אותן בנות, אבל הסביבה אחרת. כשמישהי יכולה לרקוד בחופשיות ולא בצפיפות איומה, היא תחייך יותר, היא תשמח יותר, היא תיראה יותר נהנית ולכן לנו יהיה הרבה יותר נחמד להסתכל עליה.

מוזיקה
האלמנט המכריע. הדבר שעושה את המסיבה למה שהיא. ופה תסלחנה לי אם אעבור מסיבה מסיבה, כי אחרת אין תועלת.

נתחיל ממסיבות שירזי - אין לי מושג מה גורם להן לחשוב שבנות רוצות לרקוד את זורבה היווני או את שירי הגבעטרון. אין לי מושג מאיפה יש להן את החוצפה לחזור על אותה מוזיקה פעם אחר פעם, באותו סדר שירים ולחשוב שנהנה מזה גם בפעם האלף.
אני לא חושבת שמימי ראיתי כזה זלזול בקהל המנסות לרקוד, וזה נמאס.

רשפון - אני מצטערת, אבל את נעמה יוגב אני מקטלגת בתוך קטגורית הנוף ולא בקטגורית המוזיקה. מה עוד שבמסיבה הלפני אחרונה כיבו לנו את המוזיקה לפנות בוקר ככה סתם, בלי התראה מוקדמת ואת זה אני לא יכולה לסבול.

המסיבות בתמונע - אלינור ושירלי, ע"ע מסיבות רשפון.

ובסוף, המסיבות בפרידום - פה סוף סוף בא לציון גואל ולנועה נחמה. שחר אריאל היא תקליטנית בחסד. לא משופשפת מספיק, זה נכון, אבל יש לה פוטנציאל לא מבוטל. היא היחידה שמעיזה לפרוץ קצת את הגבולות המאוד ברורים של מוזיקת מסיבות נשים ולתת לנו בראש, כמו שצריך, עם האוס אמיתי ומלטף.

לסיכום, ענף מסיבות הנשים הולך ומתדרדר וחבל, כי הביקוש לו הולך וגדל. ההמלצה שלי לכל מארגנות המסיבות היא להפסיק לזלזל בקהל. אנחנו לא מטומטמות, אנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, אנחנו יודעות איפה הדום וה-TLV והדינמו אם לא תהיה לנו ברירה אחרת.

תתחילו להשקיע בנו, תתחילו לעצב את המסיבות, תתחילו לתת לנו מוזיקה אמיתית, חדשנית, מעודכנת.
"It's raining men" זה שיר נחמד בתור אטרקציה, אבל שמסיבה שלמה תהיה מבוססת עליו ועל שכמותו?
מבחיל.

קהל הבנות שבאות למסיבה ואני בתוכו, רוצה להתפרק, לצעוק, לרקוד - אנחנו רוצות "עליות" בלשון העם. אל תפחדו לתת לנו אותן.

ולסיום, אל פחד ואל דאגה, יש עתיד למסיבות הנשים בארץ והוא טמון במסיבות של ענת ניר בפרידום.
רואים את ההשתדלות, את הניסיון לעצב ולהשקיע והכי חשוב, שחר אריאל, שרק תפסיק לפחד לנגן כבר את המוזיקה שלה, ואני כבר רואה את קלדרון בא לחמם אותה באומן ואלפי נשים צורחות בהיסטריה.

אחחחח, חלום רטוב.

כל הזכויות שמורות 1999-2014 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...