עוד בחדשות ודעות
 >  > 

הומוסקסואל מצרי מול רדיפות ומאסרים

השבועון "ניוזוויק" ראיין את ארוס (שם בדוי), הומוסקסואל מצרי, המספר על חייו בארצו. מערכת החדשות מביאה את תקציר הראיון

אתר האינטרנט של השבועון האמריקני "ניוזוויק" מביא השבוע את עדותו של ארוס (שם בדוי), פעיל לזכויות הגייז במצרים. בכתבה מספר ארוס על חייהם של ההומוסקסואלים במצרים, כמו גם על חייו שלו, בימים אלה, לאחר משפטם של 52 ה"נאשמים" בהומוסקסואליות, שהתנהל בקהיר עד לאחרונה. הקהילה ההומוסקסואלית המצרית מתוארת בכתבה כקהילה המצויה עמוק בארון. היא סבלה בשנה האחרונה מרדיפה חזקה מאוד ע"י המשטרה המצרית. במקרה המפורסם ביותר פשטו שוטרים מצריים על "ספינת המלכה", ספינה קהירית שהיוותה מקום מפגש להומוסקסואלים רבים. בפשיטה נעצרו 52 בני אדם. 23 מהם הורשעו ב"עוון" הומוסקסואליות ונשלחו לעונשי מאסר של עד 5 שנים. 29 האחרים, חלקם אזרחים זרים, זוכו או לא נשפטו בכלל. המשפט זכה לגינויים מארגוני זכויות אדם, ובכלל זה ארגונים הומו לסביים שונים, בארצות הברית, באירופה ובישראל. לפי המסופר בכתבה, אותם 29 מורשעים הם לא ההומוסקסואלים היחידים שיושבים בכלא המצרי עקב היותם הומוסקסואלים. ישנם עוד מאות כאלה. עבודתם של הפעילים ההומוסקסואלים במצרים למען הקהילה במדינתם יכולה להיות מסוכנת. פעילים הומוסקסואלים מצריים נתקלים לא אחת בהטרדות, מעצרים ואלימות. ארוס גורס, שהעלאת תשומת לב העולם להפרות זכויות אדם גוברת על בטחונו האישי. פעילים הומוסקסואלים עושים במצרים את העבודה הזאת, מפני שארגוני זכויות האדם המצריים פשוט לא מוכנים ליטול את הסיכון לדה-לגיטימציה מצד השלטון ודעת הקהל במצרים, אם הם יטפלו בזכויות הומוסקסואלים. רק אחד מארגוני זכויות האדם במצרים הצהיר לאחרונה, שהוא מוכן לטפל בזכויות הומוסקסואלים. ארוס עצמו נולד למשפחה קהירית אמידה. הוא יצא מהארון בפני משפחתו וחבריו לפני שמונה שנים, לאחר פרידה טראומטית מבן זוג עמו חי ארוס במשך תקופה ארוכה. הם הכירו בקבוצת התיאטרון, שמנהל ארוס בקהיר. בן הזוג היה עמוק בארון ואף התבייש בהומוסקסואליות שלו. הוא לא הסכים שהם ייראו יחדיו בפומבי. בן הזוג נפרד לבסוף מארוס בטענה שהומוסקסואליות היא "חטא". בתחילה ארוס היה כעוס אבל לאחר תקופה מסוימת נמלך בדעתו. "חשבתי לעצמי", כך ארוס, "איך אני יכול להאשים אותו, כשאני עושה את אותו הדבר? גם אני הסתרתי אז את זהותי האמיתית". בתחילה יצא ארוס מהארון בפני קבוצת התיאטרון שלו, שרוב חבריה תמכו בו. לא כך הייתה משפחתו הקרובה. "אחי היה מאוד הומופוב. הוא אמר שאני חולה, קרא לי 'פאגוט' וטען שאני צריך ללכת לטיפול פסיכיאטרי". אביו יצא מהחדר וסירב לדון על כך יותר. אמו של ארוס נפטרה כמה שנים לפני כן. דודתו הזמינה אותו לאחר יציאתו מהארון לפגוש נשים. "היא עדיין חושבת, שלא פגשתי את האישה המתאימה", הוא אומר. בשנת 1999 כתב ארוס לקבוצת התיאטרון שלו הצגה בשם "חאראם" שפירושה "אסור". ההצגה עסקה בהומוסקסואליות ובטבואים אחרים בחברה המצרית. מבקרים רבים בבירה המצרית שבחו את ההצגה והיא אף הוצגה באירופה. ההצגה הורדה מעל הבימה המצרית לאחר ויכוח סוער, שבמהלכו כינתה ועדת המינויים המצרית את ההצגה כ"בלתי מוסרית". החל משנת 1998 ניהל ארוס רשימת דואר וחדר צ'אט להומוסקסואלים ברשת האינטרנט. הוא ושותפיו לעניין נתפסו על ידי המשטרה המצרית שסגרה את האתר. ברשת האינטרנט הכיר ארוס הומואים מצריים, שהוכו, הושלכו מבתיהם ונאלצו לישון ברחובות ואף כאלה שנשלחו על ידי הוריהם לטיפולים פסיכיאטרים. אחר כך באו הרדיפות על ידי השלטונות ותפיסת "ספינת המלכה". בחודשים האחרונים, ארוס מאוד פסימי לגבי גורל ההומוסקסואלים במצרים. רוב ההומוסקסואלים המצריים שהוא מכיר מפוחדים והפסיקו לצאת בלילות. בכל יום הוא שומע סיפורים אחרים על לכידת הומוסקסואלים בקהיר ובערים אחרות במצרים. אחדים מחבריו ההומוסקסואלים הוחזקו בבתי מעצר במשך עד 60 יום ללא משפט והוכו נמרצות על ידי הסוהרים. כיום מנסה ארוס להשיג פרקליטים לשמונה הומוסקסואלים שנתפסו בעיר המצרית דמאנהור, ומואשמים ב"זיהום הדת". בשבוע שעבר אסרה המשטרה על פרקליטים להיכנס לכלא בהם שוהים אותם עצורים. לסיכום הדברים טוען ארוס כי "מצרים הייתה אחת המדינות הפתוחות ביותר באזור, אבל עכשיו היא יותר שמרנית מהאחרות". בעקבות כך, חשב ארוס פעמים רבות על עזיבת מצרים. "הרגשות שלי נעות למעלה ולמטה. יום אחד אני מרגיש שמצרים לא בטוחה לאנשים כמוני. בימים אחרים אני חושב, שעליי להישאר ולהילחם. אני מנסה להישאר אופטימי, אבל אלה זמנים מאוד שחורים בימים אלה", הוא מדגיש.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...