עוד בתרבות ובידור
 >  > 

הכי יפה באולם

הצגת הפרינג' "היי יפה" מבוססת על ספרי יופי וטיפוח משנות ה-50, שהכתיבו למיליוני נשים ברחבי העולם איך להתנהג ואיך להיראות. כעת, הם זוכים לטיפול מחודש, עוקצני וציני, ולפרשנות שונה לגמרי

"אישה אינטליגנטית לעולם לא תרים על נס את פקחותה כדרך שעושות נשים משכילות מסוימות".
"נשים היודעות להאזין - ואפילו נושא השיחה אינו מעניין אותן במיוחד - ומביעות את דעתן רק בשעה שיש להן מה לומר"


אחד הדברים הקשים ביותר לשחקנים צעירים, המסיימים בהמוניהם מדי שנה את בתי הספר למשחק ונפלטים לשוק העבודה עם ציפיות רבות לתפקידים ראשיים וזרי תהילה, היא ההבנה שאף אחד לא ממש מחכה להם שם בחוץ, כדי לגלות את הכישרון ולהרעיף עליהם תפקידים ותשואות.

לאחר שהבינו את המצב הקשה אליו נקלעו, נאלצים רוב השחקנים שלקו במחלה הנגרמת על ידי חיידק הבמה, לבחור בשתי אפשרויות: הראשונה - להתכסות במרה שחורה, לשקוע בדיכאון ולהמתין לטלפון המיוחל, והשנייה - לקחת יוזמה ולהמציא לעצמם תפקיד.

וכך, מדי שנה, זוכה קהל שוחרי התיאטרון לצפות במספר הצגות פרינג' שנוצרו כאילו יש מאין, בשלל כישרונות ובדור צעיר מוכשר ובועט שהוא תנובת השנים האחרונות של בתי הספר למשחק.

הקברט המוזיקלי "היי יפה" הוא חלק מתוצרים אלו, וללא ספק מהווה את אחת מהצגות הפרינג' היותר משובחות שנוצרו במחוזותינו בשנים האחרונות. החל מהרעיון המבריק של שימוש בטקסטים מתוך ספרי טיפוח נשיים, דרך ביצוע מדויק, מלא כישרון, ייחוד ותעוזה. לא בכדי זכה הקברט במלגת הזירה להצגות פרינג' מטעם קרן אמריקה-ישראל בפסטיבל ישראל 2006, בקרן רבינוביץ', והשתתף בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל. כשיופי הופך לדיכוי

הספרים עליהם מבוסס המחזה - "היי יפה" ו"יופייך בידייך" - נכתבו בשנות החמישים של המאה הקודמת. הם הכתיבו למיליוני נשים ברחבי העולם איך צריכה אישה להתנהג, להיראות ולחיות. הטקסטים המדכאים ההם, זוכים בהצגה לטיפול ציני וביקורתי, המנטרל את העוקץ והופך אותם למשהו שונה לגמרי.

כשטקסטים על "חובות" האישה, הרגלי הטיפוח ומחויבויות חברתיות שהיו נכונות לשנות החמישים, מועלים על במה על-ידי שלוש נשים במאה הנוכחית, הופכת האמירה לפתאטית משהו, תוך העברת ביקורת נוקבת על תהליך הגדרת הנשיות והדיכוי שנראה כדבר טבעי ואף מתבקש. בקטעים רבים בהצגה הקהל פורץ בצחוק, ובקטעים אחרים נצפו אפילו כאלה שהזילו דמעה.

צילום: אייל לנדסמן למרות שעברו רק חמישים שנה מאז נכתבו, הטקסטים עליהם מבוססת "היי יפה" צורמים לאוזן המודרנית. הם הופכים למשעשעים במיוחד, בניסיונם ההוא, המיושן, לכפות על האישה מחוך פיזי ונפשי, הדחקת מחשבה עצמאית וביטוי אישי לטובת מראה שכאילו לקוח מ"בית קטן בערבה", והגדרה של האישה הקטנה, וה"מושלמת", כעקרת בית למופת.

אך יחד עם הגיחוך שעולה לשמע אותם טקסטים, מתלווה להצגה תחושה מרירה שבעצם, מתחת לכסות החופש שלנו, לא באמת נפטרנו מאותה אישה "נכונה". היא עדיין קיימת בנו, בכל אחת מאיתנו, קרובה ומאיימת לצאת החוצה.

אישה משוחררת? לא ממש

הטקסטים, עם כל ההומור והפתאטיות שלהם, עדיין לא נשמע זרים לגמרי. כל אישה היושבת בקהל מוצאת את עצמה מזדהה עם משפט אחד או שנים הנאמרים על הבמה. דבר שמעל הכל מעורר מחשבה ותכתובת פנימית עם האישה המשוחררת שנדמה לנו שאנחנו. עד כמה אנחנו באמת משוחררות מכבלי הנשיות ההיא, הישנה והמדוכאת?

הקברט "היי יפה" נולד מתוך רעיון של השחקנית נתלי פינשטין הנפלאה ובעלת הנוכחות הבלתי-נשכחת
שאליה חברו אפרת קרמזין- וייסמן וקארין מרום. השחקניות הללו מסקרנות ביותר, ומבצעות את תפקידן בצורה אינטליגנטית ומדויקת. את השחקניות ביימה שיר גולדברג, שמביאה לבמה ויזואליות נפלאה בצבעים רכים, המצטרפים לכוריאוגרפיה המקסימה של רועי סרוק.

החוויה התיאטרלית לא הייתה שלמה ללא המוזיקה המצוינת של אדי זיסמן, שכתבה את השירים בהשראת הטקסטים האמורים, וגם מלווה את השחקניות בפסנתר לאורך ההצגה. המוזיקה של זיסמן מקורית, נועזת וגועשת והיא מצליחה ליצוק משמעות חדשה, ביקורתית ומחויכת, אל תוך התנועה והמילים.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...