עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

כפרית ומחוספסת - בדיוק כמוני

על חורבותיו של השיראז העליז, קם לו Rustico - בר אוכל איטלקי אותנטי, אנרגטי וקליל. דפנה טלמון בדקה את היצע הפחמימות החורפי, התלהבה מהפטיו המעוצב והשתכרה קלות מקוקטייל הבית

על חורבותיו של "השיראז" שנסגר זה מכבר, קם לו Rustico, שמגדיר את עצמו כ"בר אוכל איטלקי אותנטי, אנרגטי וקליל". את התיאור הזה קראתי ביני לבין עצמי, כשאני זחוחה מכמויות של קמפרי תפוז ופסיפלורה משקה הבית, שאני יותר מממליצה עליו. לשתות עם ולהרגיש בלי, עד שה"עם" משתלט על ה"בלי", ואתה נשאר יושב מחייך, ומלא עד אפס מקום בפחמימות - ידידיו הטובים של החורף. אח... מזל שהחורף בדיוק מתחיל, ואפשר להנות מגוון הטעמים האותנטיים ב-Rustico, שקורמים עור ועצמות מול עיני הסועדים, היושבים על הבר הארוך והמזמין. נכנסנו בשעת ערב מוקדמת, כשעוד היה מקום, ויתרנו מראש על הבר. רצינו לנהל שיחה בארבע עיניים, פרשוטו וסלמי. האווירה ביתית (אם אתם גרים באיטליה) חמימה, נעימה ורומנטית. העיצוב, שעליו אחראי ירון טל, עושה שימוש בעץ טבעי ופרקט, ומייד עושה חשק להתיישב מול האח ביום חורפי, ויוצר משהו שהוא שילוב של מודרניות ואווירה חמימה. מאחורי הבר, במקום לפתוח מרפסת, בחרו בטיפוח נוף קטן ויצרו גינת פטיו קסומה, מאחורי זכוכיות. נדמה לי שאין תמונה רומנטית מגשם שניתך מול החלון, נרות דולקים ותאורה רכה. הבעיה היחידה היא שהפטיו פונה אל גב היושבים על הבר, וכך רק בדרך אל השירותים וחזרה ניתן להתמוגג מהיופי הזה, החבוי בלב שדרות רוטשילד. מלבד המסעדה, בכניסה לה תמצאו את ה-RustiGo עמדת Takeaway שבה תוכלו לרכוש פיצות, כריכים או פוקצ'ות על הדרך, במחירי היכרות הנעים בין 10-15 שקלים. המקום אינו גדול, יש בו המון בר, מרפסת קדמית ועוד 3-4 שולחנות בתוך המסעדה, מקום קטן ואולי שכונתי פלוס (עוד כמה מהגרים למתחם). האורות מתעמעמים קמעה, ואני חושבת שזה יופי של מקום להביא אליו דייט ראשון, כזה שאתה מעדיף לראות אבל לא להיראות, משהו חם ונעים, לא מביך מדי ולא דוחק מדי. רק אל תשכחו חוט דנטלי בכיס הג'ינס, כי כל התבלון האיטלקי נשאר בין השיניים, ואין משהו יותר מזעזע מחיטוט עיקש עם קיסם סוג ד' בין השיניים החותכות (המלצה שלי ושל השיננית הקרובה למקום מגוריכם). השף דינו סרטיראני עובר בין השולחנות, במבטא איטלקי, כהוכחה מוצקה שלא סתם מדובר על מסעדה איטלקית, וכשלרגע עזב את פניי החיוך, מייד שאל אם Everything is OK? (הדגישו את ה-RRRR), ולא ניסה בכלל להסתיר את המבטא הרומי שלו. Si si עניתי, לא בטוחה כלל אם אני מדברת ספרדית עילגת, או שמא איטלקית רחוקה ממושלמת, אבל הוא הבין, וחייכנו אחד אל השנייה. אט אט הגיעו אל השולחן סנדביץ פוקצ'ה קורנביף מומלץ! (כל הסנדביצ'ים במחיר 24 שקלים), אחריו הגיעה פיצה קלבריה עם רוטב עגבניות, מוצרלה, סלמי, פלפלים קלויים ואורגנו, 33 שקלים, (מחירי הפיצה נעים בין 28-36 שקלים), ובעקבותיה הסיבה שבגללה סחבתי את החוט הדנטלי - ספגטי פירות ים עם מולים, שרימפס וקלמרי. ב-38 שקלים, זוהי גם הפסטה היקרה ביותר (המחירים נעים בין 29-38 שקלים). לסיום, רגע לפני שנפחתי את נשמתי לבורא, או הקאתי את עצמי לדעת, הזמנו גם שתי מנות אחרונות, כי אי אפשר בלי מתוק בקצה. הפנקוטה פירות יער הייתה מעולה, ועשתה חשק ללקק את האצבעות - דביקות ככל שיהיו (20 שקל), גם הטירמיסו היה לא רע בכל (24 שקלים). את הדרך הביתה עשינו עולצים, אחרי לא מעט קמפרי ויין איטלקי אדום. הפחמימות איימו להפיל אותי, אבל צלחתי את הדרך הביתה על מנת להתעלף מול המחשב, ולהיזכר שוב בטעם של הפנקוטה, ובמקום נחמד, חמים ומעוצב מזמין. לא מתיימר מדי, לא מתפלצן מדי, מקום לפתוח בו את הערב או לסגור בו את הלילה. "רוסטיקו", שדרות רוטשילד 15 תל-אביב. טלפון: 03.5100039

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...