עוד בתרבות ובידור
 >  > 

ליקוי מאורות במועדון הסרט הורוד

"ליקוי מאורות", סרטו המדובר של ליאונרדו די-קפריו, עלה במועדון הסרט הורוד. אורי שרון צפה - ונהנה.

ליקוי מאורות (Total Eclipse)
ארה"ב, 1995
בימוי: אגנייסקה הולנד
תסריט: כריסטופר המפטון
מועדון הסרט הורוד, סינמטק ת"א, כל שבת 15:00


מועדון הסרט הורוד מעלה להקרנות את הסרט "ליקוי מאורות", שמתאר את הרומן בין המשוררים הצרפתים ארתור רמבו (Arthur Rimbaud) ופול ורלן (Paul Verlaine). ורלן ורמבו היו מהחשובים במשוררים במחצית השניה של המאה התשע עשרה. ורלן היה ממייסדי התנועה הסימבוליסטית בשירה הצרפתית. רמבו היה מהפכן שהחליף מספר סגנונות כתיבה במסגרת השנים המעטות בהן כתב, ובין היתר היה מחלוצי כתיבת שירה במבנה פרוזה. רבים רואים בו גאון.

אלא ש"ליקוי מאורות" אינו מתעניין בשירתם של ורלן ורמבו. למעשה, אף אחד משיריהם אינו מצוטט או מופיע בסרט. לחלופין מתמקד "ליקוי מאורות" בניסיון להבין את האישיות המורכבת של שני המשוררים ואת הרומן ההרסני שביניהם.

הסרט נפתח בפגישתם הראשונה של ורלן (דיוויד ת'יוליס) ורמבו (ליאונרדו דיקפריו) בפריז. ורלן הזמין אליו את רמבו עקב התרשמותו העזה משירים שרמבו שלח לו. ורלן באותו זמן הוא בן עשרים ושבע, משורר ידוע וחבר בחוגי הבוהמה של פריז, נשוי לצעירה יפהפיה בת למשפחה בורגנית שנושאת ברחמה את ילדו. רמבו הוא נער כפרי בן שבע עשרה, יפה תואר, בלתי מוכר וחסר כל.

כבר למן פגישתם הראשונה מתגלה רמבו כנער חצוף, אנוכי ונטול נימוסים. נדמה שהוא מנצל כל הזדמנות כדי להפגין את נימוסי השולחן הגרועים שלו ולהעליב כל מי שנקרה בדרכו. הוא נוטה להשתכר, מעשן סמים, ונקלע ללא הרף להיתקלויות לא נעימות. ורלן מנסה לערות את רמבו בחוגי הבוהמה הספרותיים עימהם הוא מתרועע, אולם רמבו מעליב אותם ואף תוקף ופוצע בסיף משורר שהקריא משיריו בערב קריאת שירה. כתוצאה מכך הופך רמבו פופולרי פחות ופחות בפריז.

אלא שורלן עצמו נשבה באישיותו הכובשת, בתעוזתו וביופיו של הנער. הוא אינו רואה בחוצפתו של רמבו גסות רוח, אלא חופש ממוסכמות ואמירה חברתית כנגד ההתאבנות והבורגנות של הבוהמה ושל החברה כולה. גם רמבו עצמו אינו רואה עצמו כגס רוח מתוך חוסר נימוס אלא מתוך אידיאולוגיה. הוא מאמין שמשורר חייב לחיות בחופש מוחלט, כולל מרכוש וממוסכמות חברתיות, ושעל משורר לחוות על בשרו כל חוויה אפשרית באופן אישי.

הקשר בין ורלן לרמבו מתפתח לרומן. ורלן מוצא את עצמו מובל על ידי רמבו לחלוק אתו את חייו ההרפתקניים וחסרי החשבון במסע ברחבי אירופה. דרך רמבו הוא מצליח להיכנס לעולם שהיה סגור בפניו עד אז, עולם של אומץ, ספונטניות וקריאת תגר על מוסכמות. הוא מתחיל לחוות את החיים דרך רמבו. לעומתו, רמבו שמח למצוא מישהו שיהווה קהל אינטליגנטי ומבין למרד הנעורים שלו בחברה, אותה הוא תופס כמנוונת וטיפשה. יחד הם יכולים להבדיל ולרומם את עצמם מעל כל מי שבסביבתם. ורלן מתאר חוויות מהקשר ביניהם באחדים משיריו:


ישבנו בקפה מלא מטומטמים,
רק שנינו, מכולם, נמצאנו אשמים
בפשע הנורא, באהבת הגבר...
חירבנו עליהם, על כל זחוחי הסבר,
נוטרי מוסר הקוס, החשק המוסכם!
וגם חישקנו-אנו לא הושב ריקם:
מבלי שיחשדו, ערכנו במחתרת
ניסוי כלים מוצלח, אפוף עשן מקטרת
(גם זאוס הזדיין עם הרה בענן)
אוננו זה לזה בזין שאנן,
שזב והאדים כאף דולף, ותחת
שולחן בית הקפה פלט זירמה רותחת.

פול ורלן (1844-1896)
תרגום: דורי מנור


ככל שמעמיק הסרט לתאר את מערכת היחסים בין המשוררים, מתברר כי זו אינה רק מערכת סימביוטית, היא גם מערכת של תלות. ורלן אינו יכול לחוות את החוויות העזות שהכיר לו רמבו בלי שישהה במחיצתו של רמבו. רמבו זקוק לורלן כקהל אוהד ליצירתו הספרותית ולאורח חייו המתריס.

לצד האהבה הגדולה שבין שני המשוררים מציג "ליקוי מאורות" גם מידה רבה של אכזריות. שני הנאהבים מתנקמים זה בזה שוב ושוב. ורלן נוקם ברמבו על התלות שלו בו וחוסר היכולת שלו להתגבר על יצרו ולשוב לאשתו. רמבו נוקם בורלן על כך שהוא הקהל הטוב ביותר שהוא מצליח למצוא, ועל כך שהוא אינו מצליח לגלות את האמת הנצחית שהוא מחפש ולשנות את העולם. כל אחד מהם נוקם את התלות שלו באחר, נקמה שמגיעה עד כדי פגיעות פיזיות בסכין ובאקדח.

"ליקוי מאורות" משרטט ביד אומן דמות עומק של שני המשוררים, ומסביר את המניעים לקשר שביניהם ולמעשיהם כנובעים ישירות מתוך מבנה אישיותם. אין זה מפליא שהסרט מעובד מתוך מחזה תיאטרון, שכן יש לו את כל המרכיבים של הצגה טובה מיעוט דמויות, ניתוח אופי מעמיק של הגיבורים, ועלילה סגורה שמשרטטת דיוקן של מערכת יחסים מורכבת ומרתקת.


כשהעולם מתמצה ליער האפל האחד הזה
בפני ארבע עינינו הנדהמות
לחוף עבור שני ילדים נאמנים
לבית של מוזיקה, עבור ההסכמה הצלולה שלנו
אני אמצא אותך.
שלא יהיה אף אחד כאן מתחת, מלבד איש זקן אחד
יפה ושלו, מוקף ב"מותרות שלא ישוערו"
אני אהיה לרגליך.
תן לי לחדור אל כל זכרונותיך
תן לי להיות האישה שתכבול את ידך ורגלך
אני אחנוק אותך.
כשאנו חזקים מאוד מי יעצור בעדנו?
ועליזים מאוד איך הלעג יפגע בנו?
כשאנו רעים מאוד מה הם יוכלו לעשות לנו?
התלבש,
ורקוד,
וצחק.
לעולם לא אוכל להשליך את האהבה מהחלון.

ארתור רמבו (1854-1891)
תרגום (חופשי): אורי שרון

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...