עוד בתרבות ובידור
 >  > 

לזכרו של משורר נשכח

למרות קולו הייחודי בשירה הישראלית בכלל ובשירה ההומוסקסואלית בפרט, רק מעטים זוכרים את המשורר והסופר ראדו קלפר, שהלך לעולמו לפני כשנה. בואו לטעום מיצירתו של אחד הסופרים הגאים הנשכחים

לפני שנה הלך לעולמו הסופר והמשורר ראדו קלפר, לאחר מאבק ממושך בדלקת ריאות. קלפר, שניהל משנת 1993 את הספרייה למחול בתל-אביב, נפטר בגיל 69 בבית החולים איכילוב. במקביל לפעילותו הספרותית, הוא עסק גם בביקורת תיאטרון ומחול, ואף בכתיבה דוקומנטרית בספרו "יהודים בעל כורחם".

לצד ספר זה, פרסם קלפר שני ספרים נוספים בהוצאה הגאה "שופרא": "צעדים של צבי" ו"שירים אסורים". שירתו שואבת את מקורותיה מהשירה האירופית, תוך יצירת סינתזה עם הנוף וההוויה הישראלית. הוא עוסק בשיריו ביום-יומי וברגעי החסד והכאב שבו, בקשיי השפה

העברית והדיאלוג עמה, ומצד שני בוחן בעין חושנית את היופי הגברי ואת האהבה ההומוסקסואלית על הכמיהה הבלתי ממומשת שבה. "נגעתי במלה העברית כמי שנוגע בגופו של בחור שפגשתיו לראשונה: בחשך בקשי ראו את פניו. / בקצה אצבעותי אני קורא את שערו, אך מה שנסתר תחת בגדיו זר לי מאד", הוא כתב בשירו "מגע".

קולו של קלפר היה קול ייחודי בשירה הישראלית ובשירה ההומוסקסואלית המקומית, יחודו נבע מהעושר והעומק של שלל הדימויים ומכנותו הלירית המיוסרת.

למרות ההערכה המקצועית הרבה לה זכה, עבודותיו של קלפר אינן מוכרות לציבור וזיכרונו הולך ומתעמעם עם הזמן. הצייר שי עבאדי עובד בימים אלו על סדרה העוסק בדמותו של קלפר, בטכניקה של צריבה חשמלית על עץ. עבאדי מקדיש מזמנו וכישרונו כדי להנציח את קלפר, שלא זכה להכרה בחייו מצד הקהילה הגאה.

***
מגע
נגעתי במלה העברית
כמי שנוגע בגופו של בחור
שפגשתיו לראשונה:

בחושך בקושי ראו את פניו.
בקצה אצבעותיי אני קורא את שערו,
אך מה שנסתר תחת בגדיו זר לי מאוד.

כמה פעמים הצטרכתי לגעת
במילים האילמות?
כמה פעמים לטעום מגוף ללא שם?

התאהבתי באלמונים, במילים ללא תוכן
ממבט ראשון, מבלי להבין או לדעת,
רק בגלל קסמו של החושך-

רעננות של יער מטורף
בו אתה מגלה רק לבסוף
את האגם הצלול,

המשמעות.
***


ראדו קלפר, עבודה של הצירי שי עבאדי

***
שלושה
אם שואלים אותי לגילי
אני עונה שלוש תשובות
בלי לשקר, בלי להסתיר עובדות
על שלושת האנשים הנמצאים בי.

אחד חושבים עליו כעל זקן:
נולד על שפת המלחמה,
אבל למד את הזוועות רק אחריה,
בבשרו, בדמו ובנפשו הפגומה
עד עצם היום הזה.

האיש הזה בגיל מבוגר,
מבלי לחשוב, כמעט בלי להבין את מעשיו,
נולד לפתע מחדש, על שפת הים,
בין פרדסים לחול, בין אותיות רקומות
לבחורים שדיבורם אינו מובן.

השני יצא לדרך שוב כשהגיע לנעוריו,
הפעם מלא חשד, פוחד מן השמחה.
יצא תמים לאורה של מדורת האהבה
ונשרף עד אפר הפזור ברוח.

היום אינני יודע מה גילי ומי אני מן השלושה.
כולם קמים בי דורשים זכויותיהם,
לוחמים ביניהם מבלי שמישהו ינצח,
ומבלי שאיש יותר.

אם שואלים אותי לגילי
אינני עונה. אולי אני פוחד או חושד,
ודאי בשל התקווה שאולי
איוולד עוד פעם, לא יודע מתי, מדוע, איפה,
איך.
***
סבלנות

אט-אט מתאכלס
העולם הבא שלי.

ראשונים הגיעו לשם אלה
שקדמו לי גם כאן.
אחריהם החל הסדר להתבלבל.

בלא הצדקה הלכו לשם
צעירים ממני,
לפי נפילת הפור.

שם סדר הגילים אינו חשוב.
שם אין זמן
וכבר אין לאן למהר.

בעולם הבא שלי
יש כבר מי שממתין לי בסבלנות
ועובדה זו מרגיעה אותי.

המשך לשיחות שלא סיימנו,
אפשרות להגיד את המילה שלא היה לי עוז
בעבורה
או לא יכולתי לאמרה בקול רם.

בטח ארגיש שם בבית,
בעולם הסופג אליו
את כל עולמי.

***
השירים מתוך "שירים אסורים" 2003.

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...