עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

המדריך ללסבית המתחילה: פרק ו'

הגיידאר, או: איך תדעי אם הבחורה שיושבת לידך באוטובוס "בקטע"?

אחרי שהחלטת שאת לסבית, ומצאת עוד כמה כמוך, בשלב זה או אחר יתחיל משחק הניחושים. אתן הולכות ברחוב ורואות מישהי -
- "זאתי בטוח משלנו"
- "מה את מדברת? תסתכלי על הציפורניים! אבל ההיא שם, מאחורי זאתי עם הזה, עליה אני בטוחה..."

מזל טוב, הגעתן לשלב אימון הגיידאר - ראדאר משוכלל המזהה לסביות.

זוכרות כשהייתן בכיתה ט' ידעתן להבדיל בדיוק מי בכיתה ח', מי ב-ט' ומי ב-י'?
ואלו מכן שהיו בצבא, זוכרות איך מייד אחרי שהתגייסתן פתאום ראיתן הרבה יותר חיילים בכל מקום?
קשב. פתאום, הנושא הופך להיות משמעותי יותר והקשב שלכן הופך להיות ממוקד יותר. רק טבעי שבחורה שאם הייתן חושבות קודם אז הייתן מגיעות למסקנה שהיא דייקית, אבל לא חשבתן, אז עכשיו תחשבו.

אבל קשב זה רק חלק מהסיפור. אז איך נזהה דייקית?

קודם כל יש את הסמלים. מדבקת גאווה על האוטו, מחזיק מפתחות בצבעי הקשת, חולצה שכתוב עליה can't even think str8. אמנם, תמיד קיים הסיכוי שמישהי מסתובבת עם מחזיק מפתחות גאה רק כי היא קנתה אותו, בלי לדעת מה משמעותו - אבל אהבה את הצבעים. או שהיא מזדהה עם חברים, אבל, בינינו, רב הסיכויים שהיא מסתובבת איתו כי היא לסבית.

ומה לגבי היתר? יש כמובן את האופנה. כמו כל חברה, גם בחברה הלסבית יש אופנות. לפני בערך ארבע שנים קרחת הייתה באופנה, היום כמעט ולא תראו לסביות קרחות. אבל תראו גלוחות באורך אחד או שניים מילימטר. בזמן האחרון המראה המרושל-עם-השיער-הארוך גם לוקח. בארה"ב הייתה תקופה של נעליים מסוג מסוים - אם לבשת כאלו - כנראה שהיית לסבית.
כמו בכל אופנה, יש את אלו שתמיד יקפידו עליה ואלו שלא, ואלו שבכלל לא יודעות שזו האופנה (כי הן ברידריות) אבל ראו מישהי כזו ברחוב וחשבו "שזה מזה יפה". אז אם אתן רואות מישהי קצוצה ברחוב נא לחפש סימני משנה, ואם אתן רואות מישהי שנראית כאילו היא כרגע יצאה מאיזה עיתון אופנה - נא לא להניח אוטומטית שהיא דווקא ברידרית.

סימן זיהוי ברור נוסף היא חברה. אם תראו מישהי מתנשקת למשך יותר מחמש שניות עם חברה שאתה, אתן יכולות להניח שהיא בקטע. אתן גם יכולות להניח שהחברה שלה בקטע. אתן גם יכולות להניח שהיא תפוסה.

ראיה זה רק חוש אחד. אם, במקרה, שמעתן אותה אומרת לחברה שלה: "תגידי, את חושבת שגם היא כזאת?" - יש סיכוי לא רע שברגע זה ממש משחק הניחושים מופנה אלייך. כן אלייך. זה הזמן לשלוף את כובע המצחייה ולחבוש אותו הפוך, להפגין עניין בציפורנייך הגזוזות בקפידה או להתחיל להתעמק בעותק "הזמן הורוד" שאתך.

מקומות קהילתיים הם סימן זיהוי קל נוסף. מישהי שפגשת בקל"ף, רב הסיכויים שהיא לסבית.

חוץ מכל אלו יש את שבירת הנורמות הברידריות. מכירים כמה זה מרגיש מוזר שילד ממש קטן שעוד לא למד לא לנעוץ מבטים מסתכל לך בעיניים? אז בהתחלה את מסתכלת, מחייכת, מחזירה מבט. אחרי שלושים שניות בערך מתחילים להתפתל. קרב מבטים.

כאשר דבר כזה קורה עם מבוגרים הוא בוטה הרבה יותר. לחיצת יד היא למעלה, למטה, למעלה למטה. וזהו. כאשר לחיצת היד היא למעלה למטה, למעלה למטה, למעלה למטה, משתהה ורק אז שחרור - זה הזמן לשלוח מבט שואל למי שלחצה את ידך..
לחיצת יד זה חלק קטן משפה עשירה מתוזמנת ונמדדת בדיוק - מה המרחק הנכון בין אנשים, כמה זמן מחזיקים מבט, האם מחייכים. כל סטייה מהנורמה תהיה כמעט שקופה לסביבה אבל בוטה למי שמעורב. וזה הזמן שהגיידאר שלך נכנס לפעולה.

אז מה חוקי תפעול הגיידאר?
קשב מוגבר
סימני זיהוי מוסכמים (סמלי גאווה)
חברה
ציתות
אופנה
מקומות קהילתיים
שבירת שפת גוף ברידרית

אבל יש גם סכנות בשימוש בגיידאר:
נניח שהגיידאר שלכן מכויל היטב. אתן מזהות לסביות מקילומטרים ואף פעם לא מפספסות. ואז אתן נוסעות לחו"ל. ואז לפתע אתן מגלות שהגיידאר שלכן מקולקל. איך זה פתאום קרה לכן ככה באמצע החיים?!
אז קודם כל לא לדאוג, רב הסיכויים שהוא יחזור לפעולה או עם החזרה ארצה או אחרי שהות מספקת במקום אליו נסעתן.
תמיד קחו בחשבון שבמקומות שונים האופנה שונה, ושפת הגוף שונה.

הבת-דודה הדייקית שלי, בעברה דייקית בארמנית מפורסנת בבגדי עור, הזדעזעה לשמוע שהשיער שלי ממש, אבל ממש קצוץ. כמו כן היא נולדה, גדלה וגרה בארה"ב.
ובכלל, שימו רוסי ואמריקאי באותו החדר ותנו להם לדבר חצי שעה - תכנסו ותראו איך האמריקאי עומד וגבו לחוץ לקיר והרוסי לא מבין מה קורה. מרחק מקובל בשיחה - זה מה שקרה. בארה"ב הוא גדול מאשר ברוסיה.

באופן כללי ניתן לומר שגיידאר הוא כלי נוח ושימושי. כמו כן הוא לא מדויק במידה מפחידה. בעיקר אם אתן בטוחות שהוא לעולם אינו טועה...

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...