עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

מחירות לעבדות, גם של חובבי ה-BDSM

בחג הפסח אנו חוגגים את המעבר מעבדות לחירות, אבל אצל רבים דווקא הכניעה וההפיכה לעבד היא חלק מהשחרור המוחלט. מדוע חשוב שחובבי ה-BDSM יצאו מהארון? מאסטר דניאל מסביר

תל-אביב. חלל אפלולי, מואר בקושי בתאורה אדמדמה שרק מגבירה את המסתוריות ומגלה רק חלקים קטנים ממה שמסתתר בו. בפינה דמות מקופלת, כורעת על ברכיה כשפניה צמודות לריצפה, כך שלא ניתן לזהות אם מדובר בגבר או אישה. גבר במגפיים גבוהים נכנס לחדר הצפוף, זורק את בדל הסיגריה הדולק על הרצפה. הסשן מתחיל.

בעבור רבים, ה-BDSM הוא שם קוד למשהו סוטה, מאיים, בלתי מוכר, מרתיע, אולי אפילו דוחה. לא מעט אנשים מתייגים את אלו שעוסקים ב"סקס אחר" כבעלי הפרעה נפשית, בעיקר בכל הקשור לאקטים של התעללות פיזית ונפשית. רק בשנים האחרונות נפתחו בישראל מועדונים ומקומות בילוי המיועדים לשולטים ונשלטים, וכולם מתוייגים באופן אוטומטי כ"חריגים". כמקומות שבהם הנורמלי מפסיק, ומתחיל השונה - ה"ביזאר". יש לא מעט אנשים שאוהבים לשלב קצת כוחניות, אגרסיביות, ואולי גם אלימות, באקטים המיניים שלהם. בעיקר בזכות האינטרנט, המפגישה בין אנשים החולקים את אותן פנטזיות, או מציגה לאחרים את מגוון הסיטואציות שהמיניות האנושית אוהבת, יותר ויותר חובבי סקס "מחוספס" או "סליזי" יוצאים מהארון ומוכנים להודות בכך. יש אנשים שעבורם השליטה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. עבדים שמוכנים למחוק את אישיותם לטובת מאסטר אחד או יותר, כחלק מתהליך של שעבוד ושליטה. לא מדובר רק בסיטואציות המיניות, בהצלפה ("ספאנק") כזו או אחרת, או בסקס כוחני שכולל כוח ושליטה - כי אם חלק מתמשך ואינטנסיבי, שנוגע כמעט לכל תחומי החיים. רוב האנשים מתבוננים ברתיעה, בגועל וברחמים על אותם אנשים ועל אלו שמנצלים אותם - לא פעם מתוך בורות וחוסר היכרות עם מכלול המרכיבים שסיטואציה כזו מזמנת לשני הצדדים: הנשלט והשולט גם יחד.

צילום: iStockPhoto

צילום אילוסטרציה: iStockPhoto אומרים לנו שיש סקס אחר אז מה זה סקס אחר? פיסטינג? אורגיות? השתנות (WS)? קשירות? אלימות פיזית? אונס? ליקוק נעליים? החדרת אביזרים לפי הטבעת? הצלפות? עישון? אורגיות? סקס בלי גומי? האם כשאתה מבקש מהפרטנר שלך לזיין אותך בכוח, אתה מיד נכנס לקטגוריה של "סקס אחר"? האם כשבת הזוג שלך מכה על ישבנך בכוח בזמן שהיא חודרת אליך בסטרפ-און, את נכנסת לממלכת ה-BDSM? האם אישה שמחדירה דילדו לבן זוגה (הסטרייט) וגורמת לו להגיע כך לאורגזמה, או סתם נותנת לו פקודות במיטה, היא 'מלכה'? במשך שנים, כל מה שנחשב "חריג" נכנס לקטגוריה של ה-BDSM. אפילו סקס בין-דורי (צעירים ומבוגרים מאוד) נחשב בקרב חלק מהאנשים כ"סקס אחר". כל מה שחורג מהתנוחות הרגילות, מושלך מיד לתחום האפל הזה, המאיים הזה, של ביזאר, שליטה, סאדו ומאזו. יש כאלו שרואים בנו סוטים, אולי אפילו חולי נפש. חלקנו פשוט נהנים מזה. אחרים, שקצת יותר מעמיקים חקור בכל הקשור למיניות שלהם ולהשלכותיה, עשויים לראות בזה שחרור של ממש, מהכבלים החונקים של הנורמטיביות הכפויה.

הרבה מאוד אנשים מתקשים להבין מה כל כך מושך בפנטזיות פטישיסטיות, שזכו לפרשנות פסיכולוגית נרחבת ואולי גם קצת מעליבה. כבר יצא לי לפגוש באדם נכבד, פסיכולוג מן השורה, שהסביר לי בפרוטרוט איך המשיכה של גברים (סטרייטים בעיקר) רבים לנעלי עקב היא בעצם הכמיהה הגברית לפאלוס - איבר מין זכרי - בגוף נקבי. אחרים טוענים שמדובר בכמיהה להשלמה של התמונה ה'נכונה' של הגוף, ל"תסביכים" פנימיים עמוקים, שנוגעים בעיקר למיניות ולחשש שלנו מפני השונה, במקרה הזה הנשי. היעדר פין גורם לגברים להימשך לנעל עקב.
אם זה נשמע לכם קצת מגוחך, אתם בחברה טובה.

הומוסקסואליות ו-BDSM - שונים אבל דומים
הניסיון לתחום את החוויות המיניות בסד פסיכולוגי, לשפוט אותן לפי "נכון" ו"לא נכון", הוא לא חדש. כבר בספר התורה שלנו מסבירים שסקס בין גברים דינו סקילה. פרשנים מודרניים, ולא דתיים, שהתעמקו בשאלה הזו הסבירו שמדובר ברצון של מחברי התנ"ך להתעמת עם הפולחנים הקדומים שהיו בארץ ולשלול את קיומם. מאחר וכוהני דתות אחרות נהגו לקיים סקס הומוסקסואלי כחלק מטקסי הפולחן שלהם, התווסף האיסוף הזה והעונש הנורא המוצמד לו.

הנצרות הרחיבה עוד יותר את העיסוק האובססיבי של הדתות במיניות, וקידמה את התנוחה ה"מיסיונרית" - הגבר למעלה, האישה למטה. אין זה פלא שבעולם מסתובבים כמה מיליונים טובים של מאמינים אדוקים ומתוסכלים מינית, שבעבורם תנוחה אחרת אינה לגיטימית, ואפילו פעילות "רגילות" של מין אוראלי או אנאלי, נחשבות "סוטות" ו"מסוכנות".

גם הממסד הפסיכולוגי התייחס להומוסקסואליות כסטייה, מחלת נפש ממש, עד שהפעילים הגאים של שנות ה-70 בארה"ב נלחמו כדי להוציאה מה-DSM - ספר מחלות הנפש. ועדיין, יש המון אנשים שבעבורם הומואים לעד יהיו חולים, אומללים, הזקוקים לטיפול ושינוי. חלקם עושים הון עצום, פוליטי ולעתים גם כספי, ממתן "תקווה" לאנשים שיוכלו "להירפא" מהנגע ה"איום" הזה. הטיעון הזה משתיק כל מי שמדבר איתי על סקס אחר דרך נקודת שיפוט פסיכולוגית. הפסיכולוגיה מעולם לא הייתה ולא תהיה מדע מדוייק - והיא, כמו הרבה מאוד תחומים 'מדעיים' - מושפעת חברתית, תרבותית ופוליטית.

הכל אפוא עניין של פרספקטיבה. הבחירה בסקס או סגנון חיים "אחר", בשליטה או בכניעה, היא העדפה לגיטימית ואפשר לומר שגם קצת חשובה. היא חשובה ברמה האישית, משום שהיא מאפשרת לבני האדם ליישם חוויות, פנטזיות וצרכים מיניים (כמובן שהדבר נכון כשמדובר בהסכמה של שני הצדדים לאקט/ים). והיא חשובה גם ברמה החברתית, כשהיא מרחיבה את רפרטואר הבחירה, ומאפשרת שחרור מכבלים ישנים נושנים שכבר אינם רלוונטים למציאות הנוכחית שבה אנו חיים.

בעבור לא מעט אנשים, דווקא הבחירה בעבדות היא חלק מהחופש המוחלט שלהם ומההגשמה העצמית. אז הנה לכם, נקודה אחרת למחשבה על משמעות המשפט "לצאת מעבדות לחירות". תחשבו על זה כשאתם קוראים את ההגדה, רק תיזהרו להחביא את השוט, כדי שלא להפחיד את הדודה שיושבת לידכם בשולחן הסדר.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...