ג'ק - א"מ הומס. צילום: כריכת הספר.
עוד בספרים
 >  >  > 

מלחמת העולמות

אביו של ג'ק, נער מתבגר ובן להורים גרושים, מגלה לו יום אחד כי הוא הומו, מה שמעורר אצל ג'ק משברים ושאלות. דני לחמן על "ספר על התבגרותו של נער... כשמלחמתו על גבריותו מתנגשת עם הסטריאוטיפים על הגבריות ההומואית"

לקריאתו של מי מיועד ספר העוסק בנער בן חמש עשרה שהוריו התגרשו? האם זה סוג של ספר שהורים העומדים לפני הליך גירושים אמורים לתת לבנם, שיתכונן וילמד? ואולי זה דווקא ספר לאבות מסוג מסוים? שאלות אלה הטרידו את מנוחתי שעה שקראתי את הספר של א.מ. הומס, "ג'ק". גיבור הספר, ג'ק, הוא נער בן חמש עשרה שאביו עזב את הבית ללא הסבר כארבע שנים לפני מועד ההתרחשות. ג'ק ואביו שומרים על סוג של קשר.

הסיפור כולו מובא דרך עיניו של ג'ק, ומשכך - גם רמת השפה, עולם הדימויים והמבוכות הקטנות - כולן בקולו וברמתו של נער מתבגר. היחסים של ג'ק עם הוריו הולכים ומשתפרים ככל שהאם נרגעת מהגירושים ומתחילה לצאת עם גברים אחרים. במשך הזמן היא מוצאת אחד, מייקל, גבר שקט המתנהג כזן בודהיסט, היפי לשעבר ואיש ניו אייג' של ימינו. היא מכניסה אותו לביתם. גם ג'ק מתחיל להשלים עם הגבר החדש. הוא עושה זאת דווקא בעזרת אביו.

ארבע שנים אחרי הגירושים, כשג'ק כבר כמעט בן שש עשרה, אביו לוקח אותו לשיט באגם. לכאורה פתיחה פסטורלית לספר, אבל היא בעצם בתוך בדידות המוחלטת, מקום שג'ק לא מסוגל לברוח ממנו. "ברגע שהגענו לאמצע שום מקום, לבשו פניו ארשת שיש לאבות כשהם עומדים לומר משהו שהם יודעים שיגרום לך להקיא. זוהי ארשת קלאסית. הגבות מצטופפות, והם רוכנים קדימה ואומרים משהו כמו: בן, אנחנו צריכים לדבר.... לבסוף הם אומרים משהו כמו: סבתא שלך מאוד חולה, ובדרך כלל פירוש הדבר שהיא כבר מתה, אבל שומרים את הבשורה למחר".

אמנם, לאב יש כאן בשורה לבשר לג'ק, אבל היא לא נוגעת בכלל לסבתא. מה שיש לאב להגיד הוא סוג של וידי אישי על נטיותיו ההומוסקסואליות. האב מספר לג'ק שידידו הטוב, אתו הוא חולק דירה, הוא, בעצם, המאהב שלו. הוידוי של האב הוא נקודת ההתחלה של המשבר של ג'ק. הסטיגמה הידועה אומרת שלהומואים, והנה ג'ק רואה שיש לו אבא כזה. אם כך, הוא שואל את עצמו, האם אביו הוא בכלל אביו? ג'ק מתחיל להיות רגיש למילה "מתרומם", שבני נוער בגילו מרבים לקלל בה אחד את השני. הוא מביט על כאלה ה"נחשדים" ככאלה ושונא אותם.

ליתר ביטחון, הוא מתחיל לצאת עם נערה שלא באמת מוצאת חן בעיניו. זאת, רק כדי שכולם יידעו שהוא יוצא עם נערה. במשפטים ספורים, כתובים בצמצום מזוכך, מצליחה הומס להוציא את החששות, המועקות והפחדים של ג'ק לאור. היא לא נכנסת יותר מדי לפענוח עמוק אלא משאירה את הכל ברמת השפה של הנער, וזה ממש מספיק להבהיר לקורא הכל. ג'ק קולט סיפור על מישהו שנתפס לובש שמלה - סטיגמה של ילדים ובני נוער על הומואים. ג'ק סובל משמועות ומסטיגמות בעצמו = עמיתיו לכיתה מתחילים לצחוק עליו אחרי שמגיעה לאוזניהם שמועה כלשהי בקשר אליו. מקס, ידידו הטוב של ג'ק, שואל אותו למה הוא כזה מוזר והאם זה מפני שנדבק באיידס.

ג'ק מתחלחל למשמע השאלה עד שמקס מסביר לו שזו בדיחה, כי הרי ג'ק בתול ובתולים לא יכולים להידבק באיידס. לאורך כל הספר אנו לומדים הרבה על חיי היום יום של ג'ק, אבל אולי לא לומדים ממש מספיק על המבוכות שלו בכל הנוגע לאביו. ברור שנער בריא בנפשו לא חושב כל הזמן רק על אביו ההומו. ככלות הכל, גם התבגרותו שלו מעסיקה אותו. הוא מתחבט בכל מה שנערים צעירים מתחבטים בהם בגילו, בתחושת ההתבגרות, בהבנה שלעולם כבר לא יהיה שוב בן חמש עשרה, בתהייה על כל הכתמים האחרים בחייו.

ג'ק לומד להכיר את העולם החדש ההולך ונגלה לעיניו מתוך סימני העולם הישן והמוכר. הדרך לבדוק את ההתייחסות שלו למצבו עוברת דרך השוואה למה שקורה במשפחת ידידו הטוב, שם הוא מגלה בעל שמכה את אשתו, כך שבמשפחות שאולי אין בהן הומוסקסואל ישנן בעיות קשות לא פחות.

אפשר לנסות ולחפש בספר משמעויות עמוקות יותר ולנתח כל מיני סמלים, כמו הכתם על השטיח שאמו של ג'ק מנסה להוריד, שכשהיא מצליחה לנקות אותו, דווקא ביום הולדתו השישה עשר של בנה, הוא הופך להיות אנטי כתם, מעין כתם חדש של ניקיון בשטיח הישן. אך כשמגלים שאת הספר כתבה עלמה בת 19 מבינים שהקרבה שלה לגיל של ג'ק נותנת לה אפשרות של קרבה אמיתית לגיבור, ויכולה גם להסביר את ההשפעה שיש ל"תפסן בשדה השיפון" על כתיבתה.

ג'ק מזכיר בצורת ההתבטאויות שלו את הולדן בתפסן בשדה שיפון. אך אולי זו הדרך הכל אמריקאית הנובעת מהשפה ומהחוויה השונות במקצת מאלה שלנו. אם כך, על מה הספר? האם הוא על הומוסקסואליות? ממש לא. יש בו קצת מחשבה על דעות קדומות, אך לא בצורה עמוקה מדי. מה גם שיש כבר די הרבה ספרים העוסקים בהומוסקסואליות. בעיקר כאלה שבמרכזם ההתלבטות האישית מסביב לגילוי העצמי. חלקם סיפורי אהבה. ישנם הרבה הומוסקסואלים גרושים ואבות לילדים, ודומני שזו הפעם הראשונה בה אני קורא ספר על העולם הזה, של האבות הללו, מבעד לעיניו של הילד. זה איננו ספר הדרכה לאבא הומוסקסואלי, זה בוודאי לא ספר לבן לאב כזה. זה ספר חביב מאוד על חבלי התבגרותו של נער ההופך לגבר צעיר, על חיבוטי הנפש שלו, כשמלחמתו על גבריותו המתפתחת מתנגשת עם הסטריאוטיפים על הגבריות ההומוסקסואלית.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...