עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מי כאן הלא נורמלי?

אחת הטקטיקות המשמשות את ההומופובים היא הטענה לפיה מה שאנחנו, ההומואים, עושים הוא "לא נורמלי" או "שלא כדרך הטבע". אבל כשבוחנים מי קובע מה נורמלי ומה לא, נשמטת הקרקע תחת טענות אלה

מאז החלה הקהילה להיאבק עבור זכויות להומוסקסואלים, מוטחות בנו האשמות. יש הטוענים שאנו מקיימים יחסי מין "לא נורמליים" ו"שלא כדרך הטבע", ואחרים שאומרים שאנחנו מיעוט קטן. יכול גם להיות שהם צודקים. אבל מול מה בוחנים את ההגדרות האלה, ומי האנשים שקובעים אותן? מי סופר את מי, וכיצד? לנו, ההומואים, קל לאמץ את הגישה החברתית, הנורמטיבית וההטרוסקסואלית, האומרת לנו שלא להיות באמת גאים במה שאנחנו. אני מוכן לשאת את אות הקין הזה על כתפי, ולא להיות גאה יותר. מוכן שימרחו עלי זפת ונוצות ויעמידו אותי בכיכר העיר. אך לפני שאקפוץ אל תוך היורה הלוהטת, אני רוצה לבדוק דבר מה. אם ננסה לבחון את מקור ההגדרה "הומוסקסואל", לאורך, לרוחב ולעומק, נגיע למסקנה שהיא נולדה רק מתוך ההתייחסות למיניות החד-מינית הגברית. אם כן, עלינו לעצור רגע ולהסתכל מה עומד מולנו. כשאנחנו אומרים "סטרייטים", האם הם הוגדרו אי-פעם בהתייחסויות לביצועים המיניים שלהם? תמיד מטיחים בגייז שהם מקיימים יחסים הנוגדים את "הטבע". שהם מיעוט לא נורמלי, משום שנורמליות היא בראש ובראשונה עניין של סטטיסטיקה. של הגדרת הרוב והמיעוט. אבל האם מה שהרוב חושב ל"נורמלי", הוא אכן כזה? ההודים העתיקים טענו והנציחו בקמה- סוטרא ובפיסול המדהים שלהם, את ההבנה שכל מה שנעשה בין גבר לאישה הוא טבעי. לפעמים גם בין גברים. הם קבעו שכל סוג של מגע מיני הוא מקובל, טבעי וכמובן שגם לגיטימי. למרבה צערנו, איננו חיים בעולם המיניות ההודית, ואת המונח "נורמלי" בהקשר המיני טבעו דווקא אנשי הדת והמוסר המערביים, ברובם יהודים-נוצרים. כשהם מדברים על יחסי מין בין גברים לנשים, הם משאירים מעט מאוד מקום לדמיון. ההנאה מיחסי המין נזנחת הצידה, כשהם ממליצים שלא להרבות במשחקים מקדימים, מקדמים את התנוחה המיסיונרית ומעל לכל מתנגדים לשפיכת זרע לבטלה. כל מגע מיני, שאינו נועד ליצירתם של חיים חדשים ואדוקים פסול. אף איש מוסר לא יאמר אף פעם שמקיימים יחסים כדי ליהנות. למעשה, ההיפך הוא הנכון. כל אנשי הדת והמוסר יצאו תמיד נגד "התאוותנות" האנושית, אותו דבר נורא הגורם לעונג בלי תוצר לוואי בצורת ילדים. התאווה, שגורמת הנאה, היא סטייה מהדבר הטבעי - אומרים כמעט כל חכמי הדתות. לא מוכרחים לרוץ ולצחוק מיד מהחרדים היהודים שדורשים שיהיה סדין מפריד בין הגבר לאישה בזמן קיום היחסים. זו קבוצה קטנה וסגורה שלא משתתפת במשחק העולמי. אך אין ספק שהסמליות הזאת שהם ממליצים עליה היא הזיקוק האופטימלי של צורת קיום היחסים המומלץ לאנשים המקיימים רק "לפי דרך הטבע", או במילים אחרות: לפי מה שהם מגדירים כ"נורמלי". נשים יעידו שרוב הגברים הם סקס רע. הם עסוקים רק בעצמם והנאתה של האישה מאוד משנית בקיום המצווה. כדאי גם להזכיר שעד לפני עשור או שניים גברים כמעט ולא ביצעו מין אוראלי בנשים. זה נראה להם מגעיל, ואפילו היה לזה מינוח רפואי המתאר סטייה נפשית. בוא הפמיניזם נתן לנשים כוח לדרוש מהגבר לעשות קצת יותר במיטה וללמד אותו לענג אותה. פתאום לא רק התאוותנים הסוטים התחילו לרדת לנשים. בעבר, הלכו הגברים לזונות כדי לממש את התאווה שלהם למין אוראלי, משום שהנשים של פעם חשבו שזו פעולה מגונה. היום, המוני זוגות חוגגים סקס אורלי, מכל הכיוונים. הרבה מאוד גברים פנטזו במשך שנים, ומאוחר יותר התחילו לקיים יחסים אנאליים עם נשים. גם הנשים למדו כי הן יכולות ליהנות מכך. פעולות מיניות רבות עברו מהצד האסור אל הצד המותר, בזכות השחרור המיני והחברתי שהוליד אותו. יש לא מעט התנהגויות "סוטות", שנחשבות נורמליות בחברה ההטרוסקסואלית. פרקטיקות מיניות, שהופכות ל"סטייה" כשהן מגיעות אלינו. מעטים אנשי הדעת שיוצאים נגד סטרייטים שמקיימים יחסי מין אוראליים או אנאליים, למרות שזו פעולה שללא ספק יכולה להיחשב כ"שלא כדרך הטבע". הם שותקים, כי זה מה שכולם עושים גם בלי לדבר על זה. מבחינתם, כל מה שקורה בין גבר לאישה הוא בגדר "נורמלי וטבעי". אבל כל מי שיחזור לספרי הפסיכולוגיה או לספרי ההדרכה המינית של שנות השישים, יגלה שהנאות שהיום פופולריות ונורמליות, נחשבו אז לסטייה מינית-נפשית קשה. וההגדרה הזו, שהיום נראית תלושה לחלוטין מהמציאות, ובוודאי שלא מדעית-רפואית, ניתנה בדיוק על ידי אותם אלו הקובעים כי הומוסקסואליות אינה נורמטיבית. כשסטרייטים טוענים בכל הטוקבקים באינטרנט, לדוגמה, שמגעיל אותם לחשוב על יחסים הומוסקסואלים, זה מעיד בראש וראשונה על זה שהם אכן מדמיינים וחושבים על מין הומוסקסואלי, שהם אכן מפנטזים על מין הומוסקסואלי, כי אחרת איך ידעו שזה מגעיל אותם? הפחד מקיום הפנטזיה הוא זה הדוחף אותם לתגובה אלימה נגד הומוסקסואלים. כך שכל הומופוב נדרש לדוש ביחסים הומוסקסואלים כדי להיגעל מהם. הוא צריך לדמיין אותם בפרוטרוט, אולי אפילו לפנטז עליהם בלא-מודע. אולי זה מה שגורם להם לשנוא אותנו כל כך. משום שהם רואים בנו את מה שהם מפחדים או שונאים לראות בעצמם. דוגמאות לכך לא חסרות, ובעיקר לאלו שלא מסתפקים בגועל אלא גם טורחים לחזור ולדוש בו שוב ושוב, לפרסם אותו פעם אחר פעם, ולתת לו ביטוי פומבי שאמור לחזק אותם אך בפועל מציג אותם במלא עליבותם.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...