עוד בחדשות ודעות
 >  > 

ירושה גאה

עו"ד עירא הדר דנה בהצעה המתגבשת לתיקון חוק הירושה כך שיכיר בזכויותיהם של הומואים ולסביות, ומסבירה מה משמעות התיקון הן מבחינה פרקטית והן מבחינה ציבורית-חברתית, ולמה גם אם החוק יתקבל עדיין מומלץ לערוך צוואות

ניצה ודקלה, בנות זוג 6 שנים, אמהות לילדה בת 2, שואלות: האם ומתי התיקון בחוק הירושה אמור לעבור? איך הוא ישפיע עלינו? האם הוא יבטיח שבתנו תירש את שתינו? אם לא - מה עלינו לעשות כדי להגן עליה?

אוהד, מתגורר עם חבר, שואל: אני חי מספר שנים עם חברי, אבל עדיין לא לגמרי שלם לגבי מערכת היחסים בינינו, ולא רואה אותו כשותף מבחינה כלכלית. אם אמות חלילה אני לא רוצה שהוא יירש אותי, אלא מעוניין שרכושי יעבור להוריי. האם החוק החדש עלול ליצור עבורי בעיה?


תשובתה של עו"ד עירא הדר:

בתחילת חודש מאי 2006 הודיע משרד המשפטים כי בכוונתו ליזום תיקונים נרחבים בחוק הירושה, ובין היתר להכיר בזכויות הירושה של בני זוג מאותו המין. השינויים המוצעים מתבססים על המלצותיה של ועדת הירושה, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יעקב טירקל, ועימו שורה של שופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה. ועדה זו דנה במשך 7 שנים בשינויים הנדרשים בחוק כדי להתאימו לתקופתנו, ובין המלצותיה יש כאמור גם כוונה להרחיב את הגדרת "בני זוג" בחוק הירושה, כך שיקל לפרשו כחל גם בני זוג מאותו המין.

חשוב לציין שהליך החקיקה טרם החל, והדרך עד השלמתו היא ארוכה. תחילה יש להמתין שמשרד המשפטים יפרסם את תזכיר החוק. לאחר מכן החוק יעבור לדיונים בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים, חיים רמון. במידה וועדת השרים תאשר את ההצעה כהצעת חוק ממשלתית, היא צפויה לזכות לתמיכת הממשלה והקואליציה, ואז סיכויה לעבור בשלוש הקריאות הנדרשות במליאת הכנסת - הם מצויינים. מאידך - יתכן שגורמים שמרנים ודתיים בכנסת ינסו לסכל את העברת החוק, ואף לגרום לממשלה למשוך את הצעת החוק. יש לקוות שהדבר לא יקרה, ושהכנסת תתקן סוף סוף את העיוות הקיים בחוק הירושה.

בטור זה אדון בתיקונים הצפויים בחוק, במשמעותה של יוזמת החקיקה החדשה הן מבחינה פרקטית והן מבחינה הצהרתית, ובדרך האופטימלית להבטחת הזכויות של יקירינו ויקירותינו בעת פטירה.

מה אומר חוק הירושה כיום ומהו התיקון המוצע?

חוק הירושה קובע שלאחר שאדם הולך לעולמו, רכושו עובר ליורשיו. ומיהם יורשיו של אדם?

אם קיימת צוואה היורשים הם אלה שנקבעו בצוואה. אם לא נערכה צוואה היורשים נקבעים על פי דין, כלומר על פי סדרי העדיפויות המצויים בחוק הירושה. ההסדרים שבחוק מושתתים על יחסי הקרבה המשפחתית של המוריש/ה, כאשר המחוקק מניח שכל אדם רוצה להבטיח לאחר מותו את עתידם הכלכלי של בני משפחתו, ובראשם בן/בת זוגו וילדיו (ראו - "על החיים ועל המוות - חלק ראשון").

כמו במקרים רבים אחרים של אפליה כלפי הומואים ולסביות, גם בהקשר לירושה, החוק הנוכחי אינו מכיר בכך שגם למשפחות חד מיניות מגיעה הגנה. עבור המדינה עדיין אין זה מובן מאליו שרצונם של הומו או לסבית להבטיח את בני משפחתם, אינו שונה במאומה מזה של הטרוסקסואלים. כדי להבטיח הגנה שלמה ומלאה על המשפחה החד-מינית בעת פטירה, על חוק הירושה להכיר בשני יסודות: בן/בת זוג מאותו המין של המוריש/ה נחשבים ל"בני זוג" הזכאים לרשת על פי דין, וילדים לא ביולוגיים של המוריש/ה נחשבים ל"ילדיו/ה" הזכאים לרשת על פי דין.

ההסדרים הקיימים והמוצעים לגבי בני זוג

המצב כיום - חוק הירושה הנוכחי נוקט בלשון מצמצמת ומגדרית, שלפיה בני זוג יורישו זה לזה את רכושם רק כשמדובר ב"איש ואשה". לכאורה, בני זוג מאותו המין אינם נכללים בהגדרה זו, וחוק הירושה אינו חל עליהם. למרבה השמחה, לא כך חשבו שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, ובסוף שנת 2004 הם נתנו פסק דין תקדימי ומהפכני, שקבע שאת המילים "איש ואשה" שבחוק הירושה, ניתן לפרש ככוללות גם "איש ואיש" או "אשה ואשה". לפי פרשנות זו גם בני זוג מאותו המין זכאים לרשת זה את זה לפי החוק. השמחה גדלה עוד יותר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע כי בעיניו פסק הדין הינו נכון וצודק, ולכן המדינה לא תערער עליו לבית המשפט העליון. מזוז אף הוסיף כי ראוי להכיר בבני זוג מאותו המין בכל הנוגע לסוגיות ממוניות ורכושיות, וכי בתחומים אלה יש לנקוט בעמדה פרקטית וגמישה ברוח הזמן והמציאות המשתנה (ראו במדור "ימים טובים").

התקדים שהתקבל בבית המשפט המחוזי בנצרת ועמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הינם רבי משמעות והיוו פריצת דרך דרמטית במאבק להכרה בזכויותינו, אבל הם אינם מעניקים לבני זוג מאותו המין הגנה מלאה. תקדים של בית משפט מחוזי אינו מחייב ערכאות שיפוטיות אחרות, ועדיין בבתי משפט אחרים במקרים אחרים תיתכן פסיקה הפוכה ומפלה, שלפיה חוק הירושה אינו חל על בני זוג מאותו המין. כדי למנוע את אפליה כנגד בני זוג מאותו המין, ולהבטיח את זכויותינו ללא תלות בדעתו של שופט זה או אחר נדרש תיקון בחוק הירושה.

התיקון המוצע - כעת הומלץ לשנות את ההגדרה של "בני זוג" בחוק הירושה, ולהשמיט ממנה את המילים "איש ואשה". כוונת החוק החדש היא לשים את הדגש על כוונת הצדדים ליצירת חיי קבע משותפים, ולבחון את כשרותם לרשת בהתבסס על אורח החיים שניהלו בפועל לפני פטירתו של אחד מהם. משמעות הדבר היא שבכל מקרה שבו בית משפט ישתכנע שזוג א/נשים, לא חשוב מאיזה מין או מגדר הם, התכוונו ליצור חיי קבע משותפים יוכל האחד לרשת את בן זוגו לכשימות.

ההסדרים לגבי ילדים

חוק הירושה קובע כי אם יש למוריש/ה ילדים, הם יקבלו לאחר מותו מחצית מרכושו. ואולם, כדי שילד יזכה לרשת את הוריו, נדרשת הכרה של המדינה בכך שאכן מדובר בקשר של הורה-ילד. הדבר כלל איננו מובן מאליו עבור המדינה כאשר מדובר בהורות הומו-לסבית.

הקושי לגבי ההכרה בילדים מתעורר הן לגבי משפחה לסבית שבה האם הלא ביולוגית טרם אימצה באופן פורמלי את הילדים שילדה בת זוגה, והן לגבי משפחה הומואית שבה אב אחד אימץ ילד, והאב השני טרם זכה למעמד פורמלי באמצעות צו אימוץ על הילד. חשוב לציין שברגע שניתן צו אימוץ להורה השני, הילד שאומץ יורש את המאמץ כאילו היה הורהו הביולוגי. (ראו "המדריך לאימוץ במשפחה ההומו-לסבית")

חוק הירושה הנוכחי, וגם התיקון המוצע אינם מתייחסים כלל לילדים הלא ביולוגיים או לילדים שטרם הוכר מעמדם כלפי אחד מהוריהם. לכן, אם ההורה הלא ביולוגי (או הלא מוכר) לא ערך צוואה - הילדים הללו לא ירשו אותו.

מדוע גם אם יתקבל התיקון בחוק הירושה מומלץ לעשות צוואות?

גם אם התיקון המוצע יתקבל, עדיין עלולות להתעורר בעיות סבוכות ביישומו לגבי ידועים בציבור בכלל, ולגבי בני זוג מאותו המין בפרט:

ראשית טרם פורסם הנוסח של החוק החדש למונח "בני זוג". אם החוק החדש יסתפק בהשמטת המילים "איש ואשה", מבלי לציין במפורש שהחוק חל גם על בני זוג מאותו המין, הרי שעדיין קיים חשש לפרשנות מצמצמת של בתי המשפט, שלפיה החוק לא יחול על בני זוג מאותו המין.

שנית - לפי הצעת החוק המתגבשת, ידועים בציבור (בין הטרוסקסואלים ובין לסביות או הומואים), יירשו את בני זוגם רק אם יצליחו לשכנע את בית המשפט שבפועל התקיים קשר זוגיות בהתאם לקריטריונים הנדרשים בחוק, לרבות קיום מערכת יחסים זוגית במשק בית משותף במשך 3 שנים לפחות. במקרים בהם קרובי משפחה אחרים יבקשו לעצמם את הירושה, הרי שבהעדר צוואה, בן/בת הזוג יידרש להוכיח כי הוא עומד בתנאי החוק, וכי מעמדו גובר על זה של קרובי משפחה אחרים. רק באמצעות צוואה ניתן להבהיר מיהם היורשים, ובכך למנוע את המצב הנורא בו בן/בת הזוג עלולים להידרש למאבקי ירושה. מאבק כזה לא רק שעלול להיות מר וכואב, אלא שהוא אף עלול להסתיים, חלילה, בתוצאות בלתי רצויות, שבה בן/בת הזוג ינושלו מהעזבון.

שלישית כאמור, החוק החדש לא צפוי להתייחס להורשה לילדים לא ביולוגיים. כך, למשל, במצב שבו זוג לסביות מגדלות ביחד את הילדים שילדה אחת מהן, והאם הלא ביולוגית הלכה לעולמה מבלי שאימצה פורמלית את הילדים, ומבלי שהותירה צוואה שמבטיחה את זכויותיהם ילדיה הלא ביולוגיים לא יוכרו כילדיה לצורך חוק הירושה, ונראה שהם ינושלו מעזבונה.

בהקשר לילדים, עריכת צוואה מומלצת גם כדי להבהיר עניינים מהותיים נוספים, מלבד ענייני כספים ורכוש. כך, למשל, מומלץ לציין בצוואה אצל מי תהיה המשמורת בילדים לאחר פטירת ההורה הביולוגי או לאחר פטירת שני ההורים, מי ינהל את העזבון ואת ענייניהם הכספיים של הילדים אם שני הוריהם ילכו לעולמם וכו'.

רביעית לעיתים הצוואה נחוצה דווקא כדי למנוע מבן הזוג לרשת נכסים לאחר פטירה. ישנם מקרים שבהם אדם מתגורר עם חבר במערכת יחסים ארוכת ימים, מבלי שתהיה כוונה לחלוק איתו רכוש או להוריש לו דבר (ראו את שאלתו של אוהד בתחילת טור זה). במקרה כזה, כדאי לערוך צוואה ולהבהיר כי בן הזוג אינו יורש, או שהוא יורש חלק קטן בלבד מהנכסים. בדרך זו ניתן להבטיח את זכויותיהם של יקירים/ות אחרים שאינם דווקא בני הזוג.

חמישית באמצעות הצוואה ניתן להבהיר במדויק כיצד יחולק העזבון, ולקבוע איזה נכסים יקבל כל אחד מהיורשים. חשוב לדעת שהחוק אינו מגדיר ספציפית מהם הנכסים שיקבל כל אחד ואחד מהיורשים על פי דין, אלא רק קובע את שיעור חלקו של כל אחד בירושה. אם יש רצון להבטיח נכסים מסויימים לא/נשים מסויימים כדאי לעשות זאת בצוואה מפורשת.

מכל הטעמים הנ"ל, הרי שגם לאחר שהתיקון לחוק יתקבל (אם יתקבל), עדיין מומלץ לכל איש ואשה המעוניינים להבטיח את זכויות יקיריהם/יקירותיהם - לערוך צוואה, ובה להביע באופן ברור ומפורש את רצונם. רק בדרך זו ניתן למנוע את אי הודאות, ולהבטיח שבן/בת הזוג והילדים לא יקלעו למאבקי ירושה. עוד על צוואות ראו במדור "על החיים ועל המוות חלק שני"

חשיבות המהלך מבחינה ציבורית-חברתית

למרות שהתיקון המוצע בחוק הירושה לא יפתור את כל הבעיות הפרקטיות, ולא ייתר את הצורך לערוך צוואות, הרי שאין ספק שעצם המהלך שהחל עם פרסום המלצות ועדת הירושה ואימוצן על ידי משרד המשפטים - הוא חשוב וחדשני גם ברמה הדקלרטיבית.

ראשית - זוהי הפעם הראשונה שמועלית יוזמת חקיקה שמטרתה להסדיר זכויות מהותיות של בני זוג מאותו המין. אמנם עד היום הכנסת כבר חוקקה מספר חוקים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של לסביות והומואים, אך עד כה היו אלה חוקים למניעת אפליה כנגד לסביות והומואים כאינדיבידואלים (חוקים למניעת אפליה בעבודה, למניעת אפליה בקבלת מוצרים ושירותים, איסור הטרדה מינית, איסור על הוצאת לשון הרע וכו'). אף אחד מחוקים אלה לא נועד במישרין להסדיר את זכויותיהם ומעמדם של הומואים ולסביות כבני זוג. מכאן שהיוזמה להרחיב את הגדרת "בני זוג" בחוק הירושה כך שתכלול גם בני זוג מאותו המין, מהווה עליית מדרגה משמעותית וחשובה.

שנית - זוהי הפעם הראשונה שמשרד המשפטים הוא שיוזם ומוביל מהלך חקיקתי שנועד להסדיר זכויות של הומואים ולסביות. עד היום כל הצעות החוק בענייני קהילת הלהט"ב הועלו כיוזמות פרטיות של חברי כנסת הפועלים למען הקהילה. כעת, לראשונה מגיעה יוזמה ברוכה שכזו ממשרד המשפטים, והיא אף מתוכננת לעלות כהצעת חוק ממשלתית שאמורה לזכות בתמיכת הממשלה והקואליציה. המשמעות של צעד זה היא רבה. לא רק שהדבר מגדיל את הסיכויים שהתיקון בחוק יעברו בכנסת, אלא שיש כאן גם אמירה מפורשת של המדינה, שלפיה היא מכירה בזכויותיהם של הומואים ולסביות, ורואה לעצמה את החובה ליזום חקיקה שתפסיק את האפליה הפסולה הקיימת ביחס לבני זוג מאותו המין. מהלך זה אף הופך את הדיון באפליה כלפי הומואים ולסביות לנושא ממלכתי ומרכזי בשיח הציבורי, ומהווה שלב נוסף בדרך לנורמליזציה ביחס לקהילה.

סביר להניח כי שינוי זה נובע הן מפסיקתם המתקדמת של בתי המשפט בעשור האחרון, והן ממדיניותו הנאורה של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ושל חלק מהרשויות הציבוריות המכירות בזכויות של הומואים ולסביות. משמח לראות שמגמה זו מחלחלת גם לתוך ספר החוקים, ובכך מקבלת יתר יציבות ועוצמה.

עדות נוספת למגמה זו ניתן היה לראות בעיסוק הנכבד שניתן ליום הבינלאומי נגד ההומופוביה שצוין לראשונה בישראל ביום 17.5.06. במסגרת יום זה הנושא נדון בכנסת, ואף נשיא המדינה מצא לנכון לצאת בקריאה למיגור כל ביטויי השנאה והעויינות כלפי האוכלוסייה ההומו-לסבית, תוך שציין כי ביטוי שנאה כאלה מהווים פגיעה בערכים האנושיים הבסיסיים.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...