עוד בחדשות ודעות
 >  > 

מעבדות לחירות

אטרף דייטינג, מסיבות ומקומות לגייז, חדרי כושר, הסרת שיער, סטוצים, סמים - וכל יתר הדברים שאנחנו מתמכרים אליהם בקלות ומתקשים להיגמל מהם כשצריך. עם סיום חג הפסח, אנו מגישים את המדריך המקוצר לדברים אליהם רובנו משועבדים - מרצון או מכורח

עבדים היינו לפרעה במצרים, ומאז הפכנו לעבדים מרצון לשורה ארוכה של צוררים גרועים לא פחות. חלקם אמנם מתגמלים אותנו וגורמים לנו הנאה מרובה, אך חלקם האחר רק מזיקים לשלווה שלנו והורסים את מה ואת מי שאנחנו. עם צאת הפסח, חג החירות, מוגשת לכם רשימה חלקית בלבד של המשעבדים המודרניים שלנו.

אטרף דייטינג

בראשית ברא איתן ישראלי את "צ'ק מי אאוט", זירת ההיכרויות הכי חמה ברשת. לא רבים יודעים שאטרף-דייטינג היה שם הרבה לפני, אבל בקטן. צ'ק מי עשה לסצינת הדייטינג ברשת מה ששום אתר אחר לא הצליח לעשות. בזכות מנוע דירוגים שובב (ומעליב), צילומי פרונט בוטים והרבה טסטוסטרון נוטף, הוא הפך לדבר החם של הקהילה. בצעד לא חכם במיוחד, החליטו בעלי האתר לסגור אותו לתשלום. ההומואים החליטו לוותר על התענוג, לא הסכימו לשלם שלושים שקלים בלבד לחודש, ועברו לאתר המתחרה. כל היתר הוא היסטוריה.

לכל אחד יש לפחות כרטיס אחד באטרף, ומי שמכחיש כנראה משקר. לתפוסים ולרווקים, לאלו שנמצאים בזוגיות פתוחה וגם למי שנמצא בזוגיות הרמטית. כבר היה מי שהגדיר את האתר בתור "קטלוג וירטואלי של הקהילה הגאה". הוא מושך, ממכר, ולוחץ בדיוק על הנקודות הנכונות - מחזק את הביטחון העצמי, ממלא אותך בתקווה, ומאפשר לך למצוא זיון בפחות מחצי שעה של חיפושים. דווקא בגלל שהוא כל כך טוב במה שהוא עושה, הוא כל כך גרוע, ורבים מוצאים עצמם מכורים, מחפשים את המחשב הפנוי כדי לבדוק הודעות, ומשאירים את המוניטור פתוח שעות "רק בשביל לדבר עם חברים".

מסיבות ומקומות לגייז

כולנו אוהבים לקטר על המסיבות והמקומות שלנו. המחירים היקרים, הצפיפות, הבינוניות שכל כך מאפיינת את הסצינה. כולם מתאוננים על הילדים בליין ההוא, ועל הסמים בליין האחר, על המחירים המופקעים של מסיבות סוף השבוע, שלא נותנות תמורה למחיר המוגזם. כל הטענות, אגב, נכונות, ובכל זאת כולנו ממשיכים לנהור לרחבת הריקודים, לשתות אלכוהול יקר ב-50% מהמחיר הריאלי שלו, או סתם "ליהנות" משירות גרוע במיוחד. הסיבה לכך די פשוטה. בניגוד לסטרייטים, להומואים וללסביות קשה יותר להכיר בהזדמנויות "רגילות" כמו באוטובוס או סתם ברחוב. עבור רובנו, סיפורי האהבה הגדולים של הסטרייטים, על אהבה ממבט ראשון בין חייל וחיילת ברכבת, הם לא יותר מאשר חלום בלתי-מושג. אז מה נשאר? אטרף-דייטינג (ר' לעיל), צ'אטים שונים ומדכאים או מקומות בילוי יחודיים לקהילה. מה הפלא שהם מצליחים כל כך?

מכון כושר

שיקום הבנאדם שנהנה, באמת ובתמים, מאימון בחדר הכושר. אומנם גם עבדכם הנאמן כבר התמכר לספינינג ולקרוס-טריינר, אבל בטוח שכולם היו מעדיפים לעשות משהו טוב יותר עם הזמן הפנוי שלהם, מאשר לבלות אותו בין מכשירי האינקוויזיציה המודרנית. חלקנו קיבלנו אמנם פיזיולוגיה מהממת, ריבועים גנטיים ושרירי חזה ששום ארוחת חג לא תאיים למחוק, אבל רובנו צריכים לבלות שעות רבות בשבוע כדי להיות יפים יותר בסטנדרטים הקהילתיים.

וזה כיף, אין ספק. חדר הכושר מתגמל אותך בכל כך הרבה מישורים, שקצת קשה להבין איך אפשר בלעדיו. אבל כשהוא הופך להתמכרות, לא בגלל האנדורפינים וההורמונים ששועטים בדם בזמן האימון, אלא בגלל הפוזה, זה מתחיל להיות לא בריא. גם אתם בטח מכירים אנשים שהולכים לחדר הכושר בעיקר כדי לראות ולהיראות. הם עומדים שעות מול המראה כדי להתכונן לאימון, מחשבים מראש כל צעד על הסטפר, ובוחנים את עצמם בכל רגע נתון כדי לוודא שההומו התורן מתבונן בהם, ורואה בדיוק מה שהוא צריך לראות. זה מחמיא נורא כשמישהו מתחיל איתך בחדר כושר, בזה אין ספק. אבל כשזה הופך לאובססיה, ואתה חוזר הביתה מדוכא כי בא למכון חתיך הומו חדש שמושך יותר תשומת לב ממך, כדאי לעשות סטופ ולמצוא לעצמך חיים.

הסרת שיער

חלקי הגוף מוזמנים לעבור הלאה. רוב הגברים הישראלים, מה לעשות, לא נולדו חלקים למשעי. אל תיתנו לסטיגמה לקלקל לכם: רוב האנשים החלקים לא נולדו כך. מתישהו באבולוציה הוחלט שפרווה על הגוף זה פאסה, אבל כדי להזכיר לנו מאין באנו, צייד אותנו הטבע בשיער גוף בכמות, צורה וצבע שונים מאדם לאדם. אחר כך באה האבולוציה החדשה, המודרנית, והמציאה את המראה החלק והנקי. פתאום חזה שעיר, שנחשב בשנות ה-70 וה-80 לשיא היופי והגבריות, הפך לגועל, וכל באסטיונר משוק הכרמל מצא את עצמו מהרהר בהסרת שיער בלייזר או בשיטות איומות אחרות.

כולם ניסו את זה, ברמה כזו או אחרת. אפילציה, לייזר, שעווה או סתם גילוח. לכל אחת מהשיטות אפקטיביות שונה, תוצאות שונות ותופעות לוואי איומות. גירודים, פצעים, צריבה או אפילו כוויות וכתמים, כל אלה מנת חלקם של המסירים למיניהם. אז נכון, שיער על הגב זה לא בדיוק הדבר הכי שיקי שיש, אבל היי - לא צריך להפוך את זה לאסון. לפני שאתם מתחילים לשנוא את עצמכם בגלל השערות על החזה, תחשבו מאיפה זה מגיע והאם כל הטרחה הזו שווה את זה. חזה שעיר זה הכי, אחי.

סמים

בישראל המפגרת מאחור אין מדד הבוחן את שיעור המשתמשים בסמים בקרב הקהילה הגאה. בעולם הנתונים מדברים בעד עצמם: הומואים משתמשים יותר בסמים, בעיקר במסיבות ובעת קיום יחסי מין. הסמים גורמים למשתמש להרגיש טוב יותר. עזבו אתכם מכל הפרסומות המעפנות שמספרות כמה מריחואנה או ספידים זה פויה. סמים עושים טוב. הם הופכים כל מסיבה טובה למדהימה, כל גבר בינוני למלך היופי, וכל זיון לחגיגה עד הבוקר.

אבל כשאתם לא מצליחים להגיע לזקפה טובה בלי ויאגרה, לא נהנים במסיבה בלי הכדור הקטנטן שמחליק לגרון כשהמוזיקה עולה, או לא נהנים בסקס בלי פופרס או ג'וינט, זה הזמן לצאת ולחשוב האם זה תמיד היה ככה. התשובה שלילית. אפשר ליהנות מכל הדברים האלה גם בלי הסמים. כשאתם מתחילים להרגיש שזה הופך מכיף להכרח, וכשהמינונים מתחילים להיראות אפילו לכם מוגזמים, זה הזמן לצאת לחירות.

סטוצים

אף אחד לא ישכנע אותי אחרת. סטוצים ממכרים כמו כל דבר אחר. יש בהם איזושהי משיכה עזה, לסקס אנונימי, חופשי, שבו אתה מרשה לעצמך לשחרר מעצורים ולהתפרק כאילו אין מחר. כולנו כנראה ציידים בדם, ואפילו החנון הכי גדול ביקום יספר לכם כמה כיף לשלות גבר תורן מתוך הביצה, לבצע בו שפטים, ולשלוח אותו הביתה אחרי שעה (פלוס מינוס) של החלפת נוזלים ושאר ירקות. לכולנו הייתה תקופה כזו, של סטוצים אינסופיים, בזה אחר זה. יש בזה חיזוק גדול מאוד לאגו הפגיע ממילא שלנו, ההומואים, וחוץ מזה - זה פשוט כיף. שלא לדבר על הקלוריות ששורפים במהלך זיון ממוצע.

כשמגיע השלב שבו נכנסים למערכת יחסים, או סתם מרגישים שהשגת הסטוץ היא כבר העיקר ולא ההנאה עצמה, צריך לקחת נשימה עמוקה ולחשוב אם כל זה לא מזיק לכם, בעצם. הרדיפה האינסופית אחרי הגבר הבא, הצורך הזה לזיין כמה שיותר אנשים, עשויה להפוך לאובססיה לא בריאה, וכמו כל דבר שלא במידה, היא תגרום לכם לעוגמת נפש מצטברת או סתם תרחיק אתכם מהאהבה הגדולה. אז מה עושים? לומדים לשלוט בסטוצים, ולא לתת לסטוצים לשלוט בכם.

ומה השעבוד המודרני שלכם? ספרו לכולנו באמצעות "תגובה לכתבה"

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...