עוד בחדשות ודעות
 >  > 

גאים על מדים

איתי פנקס החל את דרכו בקורס טייס וסיים בשלישות, יואב ארד היה סרן בשייטת 3, עוזי אבן ואדיר שטיינר עשו היסטוריה ביחס הצבא להומואים, ורס"ן (מיל.) עינב זילבר השתחחרה בין היתר בגלל הצורך להישאר בארון. סיפורים צבאיים

איתי פנקס: מקורס טיס לקצונה בשלישות

חבר מועצת עיריית תל-אביב, איתי פנקס, החל את דרכו הצבאית בצורה היוקרתית ביותר שרק אפשר: כחניך בקורס טיס. כמו רבים וטובים הוא עזב את הקורס לאחר מספר חודשים, הפך לתותחן ובמהלך השירות התגלגל והגיע לתפקיד קצין שלישות.

"במהלך השירות הסדיר לא הייתי מחוץ לארון", מספר פנקס, "ולכן מן הסתם לא הופליתי על רקע נטיותיי המיניות. גם לא נתקלתי באנשים שסבלו מאפליה. היו מעט אנשים שיצאו מהארון באותה תקופה, ולא ראיתי שהתייחסו אליהם בצורה לא טובה או שונה". לדבריו, "אפליה נגד הקהילה קיימת בכל מקום. מאחר והצבא הוא מערכת כל כך טוטאלית אנשים צריכים יותר הגנה. השליטה של המפקדים על החיילים היא מאוד משמעותית, והיא חייבת להיות בבקרה. אני חושב שכל חייל, תהא נטייתו המינית או המגדרית אשר תהא צריך לפחות פעם אחת בשירות, בשלב מוקדם, לקבל רקע על הקהילה. אם הוא סטרייט אולי זה יכול לקדם את הסובלנות ואם הוא לא זה ייתן לו תחושה שמתייחסים אליו ושמקבלים אותו כמו שהוא. שזה לא משהו מוזר וחריג".



"בתור קצין מילואים, אחרי שכבר הייתי מחוץ לארון, ההתייחסות אלי הייתה מצויינת. למעט מקרים שטיפלתי בהם כיושב ראש האגודה, לא נתקלתי באפליות בצבא על רקע נטייה מינית, אבל בפירוש אני יודע שזה קורה", אומר פנקס.

יואב ארד: סרן ב"שייטת 3"

סרן (מיל.) יואב ארד, יו"ר חוש"ן ובן זוגו של פנקס, השלים שבע שנות שירות כקצין בשייטת 3 יחידה מובחרת של חיל הים. גם ארד, בדומה לפנקס, היה בארון בתקופת שירותו הצבאי. "כיוון שהייתי עמוק בארון, באופן אישי לא זכיתי להתייחסות מפלה. כשהייתי קצין, עדיין היו פקודות רשמיות שבעצם הגבילו את השירות של חיילים הומואים בצבא, והשתחררתי מצה"ל עוד לפני ביטול הפקודות", אומר ארד.

"בתקופת שירותי, אסור היה להומואים להיות קצינים בתפקידים בהם אני שירתתי. אני חושב ששני הדברים האלה קשורים להישארותי בארון, יחד עם סיבות אישיות. לפחות בתחושתי אז, לא יכולתי לצאת מהארון כי כל החיים שלי לא יכולים היו להתקיים במערכת הצבאית בתור הומו מחוץ לארון. לא היו לי אז חברים הומואים, וחששתי לתפקידי משום שהומואים לא הורשו לשרת ביחידות בתפקידים שסיווגם מעל 'שמור'."

לדבריו, "הודעתו של מבקר המדינה היא פריצת דרך חשובה מאוד. אני חושב שזו הפעם הראשונה בה צה"ל יידרש לפרט בפני גורם חיצוני את הפעולות שהוא עושה ואת האופן שבו הוא דואג לשלומם ולרווחתם של חיילים גייז וליישום הפקודות שהן פקודות טובות ומתקדמות. כיום", אומר ארד, "חוש"ן הוא הגוף היחידי שפועל בצבא. אנחנו פועלים עם המאבחנות הפסיכוטכניות שכל מלש"ב נפגש אתן בכניסתו לצבא. זו לא פעילות ספוראדית ומקרית. היא הביאה לזה שלפחות בהליך המיון והקליטה אין אפליה עד כדי כך שאם קיבלנו תלונות הן כאלה של חיילים שניסו להשתחרר על רקע נטייתם המינית ונענו רשמית שנטייה מינית אינה מבדילה ואינה משנה את השירות בצה"ל. זו תוצאה ברוכה של הפעילות שלנו".

"יש היום צורך לפעול להטמעת הפקודות בנושא הזה בכל שאר הרבדים בצבא. פנינו בעניין לראש אכ"א לפני חודש והוא לא השיב לנו", אומר ארד, "למרות שאני יודע שהפנייה התקבלה. אני לא יודע אם הוא לא השיב לנו בכוונה. אני מקווה שצה"ל ישכיל לפעול בעניין הזה מתוקף הכרה בחשיבות הפעולה ולא כי מבקר המדינה יחייב אותו.

עוזי אבן: עשה היסטוריה

עוזי אבן היה אחראי במישרין לשינוי פקודות צה"ל בכל הקשור להגבלת שירותם של הומוסקסואלים בצבא. "כשפעלתי לשינוי פקודות מטכ"ל ב- 1993, הוקמה ועדה של הכנסת שמטרתה הייתה לבדוק את יישום שינוי פקודות המטכ"ל. מאז הוועדה הזאת שבקה חיים כנראה ולא הכל הולך חלק", אומר אבן. "אפשר לשנות את החוק אבל אי אפשר לגרום בצו מלמעלה לשינוי האנשים. אם לא נעמוד על זכותנו זה לא יקרה לבד. חיילים חייבים להתלונן, לא להתבייש ולא להתחבא".

"הפקודה שאני ניסחתי לפני 10 שנים ושחתם עליה הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, אמרה כי 'צה"ל אינו מפלה לא בגיוס, לא בשיבוץ ולא בקידום של חיילים גייז'", הוא מספר. "בינתיים, החליטו שהעניינים בצה"ל כל כך טובים שחיילים גייז לא צריכים להיות מוזכרים בצבא. מצד שני, התקבלו מאז חוקים בכנסת, שנועדו למניעת אפליה בשל נטייה מינית. אני מכיר הרבה חיילים הומואים ולסביות שלא רק שהצבא לא מפלה אותם, אלא גם עוזר להם בבעיות ספציפיות. לכן הרבה חיילים לא חוששים יותר. זה לא מבטיח שכל חייל וכל מפקד יתייחס בצורה נאותה לחיילים הומואים ולסביות כי בכל מקום שומעים סיפורים אחרים. חשוב לזכור שהמצב החוקי קיים כדי להתגונן בפני הטרדות כאלה. חיילים צריכים להתלונן על כל מקרה ולא חשוב אם הפוגע הוא סמל או קצין בדרגה יותר גבוהה. זה הרבה יותר טוב מהרבה צבאות אחרים בעולם, למשל בארצות הברית".

אבן חוזר לימי שירותו הצבאי, ומספר על ההגבלות שהוטלו על הומוסקסואלים בתקופת שירותו כקצין בכיר. "בזמני הייתה פקודה מאוד פשוטה שכל מי שהוא הומו לא דיברו אז על לסביות כל חייל שנחשד בנטיות הומוסקסואליות, באופן אוטומטי נמנעת ממנו גישה למידע מסווג ומוטל עליו איסור מינוי לתפקידים בעלי גישה לסודות צבאיים. הייתי בחיל מודיעין ועסקתי במידע סודי ביותר. פעם בכמה שנים צריך לעשות רענון של הבדיקה הביטחונית הזאת, אצלי זה היה כשביקשו ממני לכהן באיזושהי וועדה שדרשה דרגה גבוהה ביותר של סודיות. בבדיקה מתשאלים את המועמד, את קרוביו ואת שכניו. חייתי אז, ב- 1982, עם עוד גבר ולא היה קשה לגלות שגרים זוג גברים ויש לנו חדר שינה עם מיטה זוגית אחת. זה הספיק כדי לשלול את הסיווג הביטחוני שלי ולהוריד אותי בדרגה. במקום לשבת במקומות שעוסקים בתחומים בהם אני מומחה, שלחו אותי למילואים לקצין העיר לתייק מסמכים".

"התלוננתי על זה לקצין קבילות החיילים רא"ל (מיל.) לסקוב, שהיה ידיד המשפחה. הוא שלח מכתב חזרה ומצא שלא נעשה איתי שום דבר שסותר את פקודות המטכ"ל ואת פקודות הצבא. הייתי צריך לחכות 10 שנים עד שתבעתי את עלבוני בכנסת, ובעקבות דבריי הוקמה וועדה שניסחה מחדש את פקודות המטכ"ל. בכנסת סיפרתי איך ב-1982, בתקופת שירותי בכור הגרעיני בדימונה, שוחררתי בדרגת רב סרן, אך הורידו אותי לדרגת סמל כי אלה היו החוקים. למזלנו, החוקים השתנו", אומר אבן.

עינב זילבר: רס"ן (מיל.)

רס"ן עינב זילבר, פעילה בולטת בארגון קל"ף, החלה את דרכה בתפקידי קצונה בבה"ד 12, בית הספר לקצינות, ובהמשך שירותה בתפקידי מטה שונים באכ"א אגף כוח אדם במטה הכללי. "הודעתו של מבקר המדינה היא חשובה ביותר, משום שהרבה מאוד צעירים הומואים ולסביות משרתים בצבא, וגם בגלל המרכזיות של צה"ל בחברה הישראלית. האפליה המפורשת כלפי חיילים, אך גם באפליה הסמויה, המתבטאת בתחושת החריגות של כל אחד מההומואים, הלסביות, הבי והטרנס ובהרגשה שהם חייבים להסתיר משהו בעת שירותם. עצם זה שחיילת או חייל מרגישים שהם חריגים לעומת השאר ושיש להם מה להסתיר כבר פוגע באפשרות שלהם להשתלב ולהצליח, וזה לא משנה אם מדובר בחניכה בקורס מ"כיות או בקצינה שמתמיינת לדרגות בכירות", אומרת זילבר.

"אני עמדתי על זהותי המינית רק לקראת סוף השירות בצה"ל, לפני כחמש שנים. אחד השיקולים שלי לעזוב היה העובדה שהמערכת, למרות המדיניות המוצהרת של אי אפליה, חייבה מידה מסוימת של הסתרה וזה היה אחד השיקולים לעזוב. לא סיפרתי על נטיייתי המינית בצבא אבל אני יכולה להגיד שהיום אני מחוץ לארון". במהלך שירותה הצבאי, מספרת זילבר, היא נתקלה במספר מקרים של אפליה, סמויה ומפורשת. "להתרשמותי, היה קשר בין הקושי להשתלב בחברה לבין הזהות המינית. לחיילים הומואים ולחיילות לסביות השירות יותר קשה בגלל האווירה, שהיא אווירה של אנטי, ובגלל התחושה החזקה שלהם, שהיא לא מופרכת, שצריך להסתיר כי הדברים לא יתקבלו בצורה טובה. היו מקרים מועטים יחסית של אפליה מפורשת אבל זה לא אומר שהבעיה לא קיימת", אומרת זילבר.

אדיר שטיינר: הוכר כאלמן צה"ל

"את המקרה שלי אפשר לסכם דווקא מנקודת הדרמה", מספר אדיר שטיינר. "ב- 1991 נפטר אל"מ ד"ר דורון מייזל בעודו בשירות צבאי. דורון היה רופא וקצין בכיר בחיל הרפואה, ובן זוגי באותה עת מזה 8 שנים. לאורך כל שנות הזוגיות שלנו חיינו בפתיחות מלאה עם הצבא, וכל המערכת הצבאית ידעה על הזוגיות שלנו. הוא אפילו קודם בדרגה, למרות ההתנגדות של גורמים בצבא לקידומו, התנגדות שנבעה מזה שהוא הומו, כולל התנגדות של הרמטכ"ל דאז, משה לוי. דורון נאבק על הזכות שלו להתקדם, הגיע עד לרמה של שר הביטחון - רבין ניצח, וקודם. כשהוא נפטר אני המשכתי את המאבק שלו על הזכות לשינוי החוק בצה"ל כדי לקבל את אותם תנאים שמקבלים אנשי צבא שנפטרים בעת השירות הצבאי שלהם. המלחמה שלי נמשכה מ- 1992 עד 1998 ואז הוכרע המאבק וקיבלתי זכויות כמו אלמן צה"ל", מספר שטיינר על ההישג המשפטי שלו.

לדבריו, "בכלים שעומדים לרשות מבקר המדינה, אני לא רואה את הדרך בה הוא יבדוק את אפליית ההומואים בצה"ל, כי זה כמו שתגיד שהוא יבדוק אפליית הומואים במדינת ישראל. מה יש פה לבדוק? כמו שיש אפליה במדינת ישראל, יש אפליה בצה"ל. הרבה נושאים של זכויות אדם התחילו בצבא ולא בכדי. בצה"ל מתחדדים הרבה פעמים הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה מתוקף הפעילות של הצבא. אפליה נגד הומו בצבא תהיה יותר חדה וברורה מאשר בציבור הכללי", הוא אומר.

"לכן, אין פה מה לבדוק, מעבר לבדיקה שהיא חיונית וחשובה של תלונות שהתקבלו על אפליה נקודתית או התייחסות לא הולמת להומואים ולסביות. אם אני הייתי עכשיו צריך להטיל על מבקר המדינה את המשימה, הייתי אומר שמבקר המדינה הסכים לבדוק את התלונות על יחס נקודתי של הצבא להומואים ולסביות. בין זה לבין בדיקת יחסו של הצבא להומואים ולסביות יש פער עצום וכדאי להוריד ציפיות. זה לא ישים כי זה תהליך אין סופי. עד שלא תגמר האפליה כנגד גייז במדינה היא גם לא תגמר בצבא".

"אני מברך על זה שבכלל נושא כזה עולה על תכנית העבודה שלו. זה מבורך אבל אצלנו בקהילה יש נטיה להעצים התרחשויות חדשניות בתחום שלנו. שלא נצפה שמהנייר שייצא מלשכת המבקר תבוא ישועה להומואים ולסביות. הכי חשוב הוא שחיילים גייז שנתקלים באיזשהו סוג של אפליה שיתלוננו. עכשיו יש להם כתובת יותר ברורה. שלא יתלוננו בצה"ל אלא ישר למבקר המדינה. מי שלא מתלונן לא יכול לצעוק "אני מופלה, פוגעים בי". מי שמתלונן מקדם את המאבק ההומו לסבי, מי שעומד על שלו ונלחם יכול אחר כך לקצור את הפירות".

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...