עוד בחדשות ודעות
 >  > 

אימוץ חד-מיני: היה או לא היה?

לאחרונה פורסם בטעות כאילו בית-המשפט בבאר שבע אישר אימוץ במשפחה לסבית. עו"ד עירא הדר מנצלת את ההזדמנות כדי לעדכן מה התחדש מאז התקדים בבית המשפט העליון בעניינן של טל ואביטל ירוס-חקק

בחודש ינואר השנה חגגנו כולנו את התקדים הנפלא שניתן בבית המשפט העליון במסגרת ערעורן של טל ואביטל ירוס-חקק בדבר זכותן לאמץ זו את ילדיה הביולוגיים של זו. 7 שופטים נכבדים, בראשות הנשיא אהרון ברק, פסקו שחוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד מינית. נקבע שבמקרים שבהם שתי אמהות (או שני אבות) מגדלות בפועל ילדים שהם ילדים ביולוגיים של אחת מהן - אסור להפלות את האמהות או את הילדים בעת ההכרעה לגבי האימוץ. נקבע שכדי לתת צווי אימוץ יש להוכיח שמתקיימים שני תנאים: שטובתם של הילדים מחייבת שאמם הלא ביולוגית תאמץ אותם, ושמתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות לאשר את האימוץ.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון היה מאוד זהיר בפסיקתו, ולא העז להשלים את המלאכה ולתת את צווי האימוץ בפועל. הוא העביר את ההכרעה לגבי קיומם של שני התנאים הנ"ל לידי בית המשפט לענייני משפחה, וכעת על ערכאה זו להכריע האם טובתם של ילדים הגדלים במשפחות חד מיניות תשורת במידה והם יאומצו על ידי אמם הלא ביולוגית.

ההחלטה התקדימית של העליון פתחה פתח לכל משפחה הומו-לסבית להגיש בקשות אימוץ, ולדרוש את ההכרה בהורות משותפת שמתקיימת בפועל. ואכן, בעשרת החודשים שחלפו מאז ניתן פסק הדין בעניינן של טל ואביטל, הוגשו לבתי המשפט ברחבי הארץ מספר בקשות אימוץ במשפחות לסביות. כולן מחכות עדיין לדיונים והכרעות. הבקשות הועברו לקבלת תגובת המדינה והשירות למען הילד. והללו לא ממהרים לגבש את עמדתם. למרבה האכזבה, גם לאחר שבית המשפט העליון כבר פסק שאין להפלות ילדם בשל נטייתן המינית של אמהותיהם, עדיין המדינה לא מזדרזת לפרוס לנו שטיח אדום, ועד היום טרם פורסמה עמדתה הרשמית לבקשות האימוץ. נציגות המדינה עדיין לומדות את הנושא, מבקשות לקרוא מאמרים ומחקרים לגבי ילדים במשפחות חד מיניות, ולגבי ההשפעות של האימוץ על חייהם.

אימוץ בבאר שבע היה או לא היה?

שמחה גדולה היתה לנו לרגע קט בשבוע שעבר. התקשורת, לכו תסמכו עליה, דיווחה שבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע העניק צו אימוץ לגבי ילדה במשפחה לסבית המתגוררת באילת. השמועה פשטה מהר בקהילה, והשמחה היתה רבה. אבל, למרבה הצער, חיש קל התברר שהיא היתה מוקדמת מדי. עוה"ד האילתי שמטפל בבקשה ההיא (זיו זמרן), הבהיר שבסה"כ בבית המשפט בב"ש נתקבלה הסכמה של המדינה לתת לאם הלא ביולוגית צו אפוטרופסות (צווים שמזה כ- 6 שנים ניתנים כדבר שבשגרה בכל רחבי הארץ). במקביל בית המשפט הורה למדינה להגיש בקשה להכרזת הקטינה כבת אימוץ בתוך 45 ימים.

ההליך הזה של הכרזה על ילד כ"בר אימוץ" (להבדיל ממתן "צו אימוץ") הוא הליך מקדמי שנערך בתיקי אימוץ, שמטרתו בדרך כלל לנתק את הקשר המשפטי בין ילדים לבין הוריהם הביולוגים. רק לאחר שילד מוכרז כבר אימוץ נפתח הפתח למתן צו אימוץ להורה המאמץ.

כשמדובר במשפחות לסביות שבהן הילדים נולדו מתרומת זרע, ספק אם ההליך הזה רלבנטי. שהרי מלכתחילה אין אב, והאם הביולוגית מביעה את הסכמתה למתן צו האימוץ, וודאי שאין כל כוונה להכריז על הילד כבר אימוץ כלפיה. בכל מקרה, גם אם בתיקי אימוץ במשפחות לסביות נדרש הליך כזה לגבי תורם הזרע האנונימי, הרי שמדובר בהליך שאמור להיות טכני, שבו יש להוכיח שזהותו של האב איננה ידועה, ולכן ניתן להכריז על הילד כבר אימוץ כלפי אביו. הליך מקדמי זה אינו בהכרח מעיד על אופן התנהלות התיק לאחר מכן.

כך או כך, בתיק האימוץ הלסבי בבאר שבע טרם החלו לדון בקריטריונים שבית המשפט העליון הציב כתנאים לאישור האימוץ, וטרם נדונה הסוגיה של טובת הילדה. נראה שהדרך למתן צו האימוץ בפועל עדיין ארוכה.

אז בינתיים השמחה היתה מוקדמת, ובפועל טרם אושר בארץ אימוץ במשפחה הומו-לסבית. אבל אני מקווה ומאמינה שזו רק שאלה של זמן. את התהליך הזה כבר יהיה קשה מאוד לעצור.

עו"ד עירא הדר, ייצגה את בנות הזוג טל ואביטל ירוס חקק בתקדים בעליון, ומייצגת משפחות רבות בהליכי אימוץ הנדונים כעת בבתי המשפט ברחבי הארץ.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...