> 

אליס ב. טוקלס (או האישה שמאחוריה)

והפעם ב"היכל התהילה" על אליס ב. טוקלס ולא פחות על חברתה לחיים, גרטרוד סטיין.

"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה". ולפעמים, גם מאחורי אישה מצליחה עומדת אישה.
השם אליס ב. טוקלס (Alice B. Toklas) מוכר בהקשר של שני ספרים: "האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלס", ו"ספר הבישול של אליס ב. טוקלס". מבין שני הספרים, הראשון ידוע בהרבה. אבל אליס ב. טוקלס כתבה מבין שני אלה רק את השני. את הראשון כתבה גרטרוד סטיין, חברתה לחיים. חיפוש באינטרנט על "אליס ב. טוקלס" יעלה קצת יותר משלושים ושניים מיליון אתרים, אבל רק ה"קצת יותר" ידברו על אליס ב. טוקלס, האדם שמאחורי הפנומן. היתר ידברו על הפנומן גרטרוד סטיין.

נשים מקומן במטבח. זה לפחות מה שההיסטוריה הגברית סוברת. ומכיוון שכך, המטבח הפך למקום נחות לעומת הסלון. גרטרוד סטיין הייתה אחראית על הסלון - הסלון המפורסם של רחוב דה' פלואור מספר 27 בפריז של תחילת המאה. אליס, מצד שני, הייתה זו המופקדת על המטבח. אבל אליס הייתה גם ההשראה והכוח הדוחף מאחורי האוטוביוגרפיה שלא היא כתבה ולא היא הייתה המוקד בו. אליס הייתה שותפה לבית הדפוס ששתיהן הקימו על מנת להדפיס ספר זה. ואליס הייתה זו שדאגה שכל מה שגרטרוד סטיין לא הספיקה לפרסם לפני מותה מסרטן ב-1946, יפורסם.

גם האוטוביוגרפיה, שנכתבה על ידי סטיין, וגם ספר הבישול הם למעשה תיאור חיי שתיהן בפריז של לפני ובזמן מלחמות העולם. ה"סלון" אותו טיפחו בביתן היה מוקד עליה לרגל של סופרים, ציירים והוגי דעות. בין יתר הפוקדים את ביתן נמצאו פיקאסו, מאטיס, המינגווי, בראק, ט.ס. אליוט וסקוט פיצג'רלד. ספר הבישול, כמתבקש, נכתב וסבב סביב האוכל. אך גם האוטוביוגרפיה הקדישה חלק, ולא קטן, מתשומת ליבה לאוכל, לאוכלים, למכיני האוכל.

הפרק השני באוטוביוגרפיה מתאר את פגישת שתיהן בביתה של סטיין בפריז. הלן הייתה אז סוכנת הבית של סטיין. התיאור הראשון על המפגש הוא למעשה תיאור של הלן, הטבחית:
"להלן היו דעות משלה. לדוגמא, היא לא אהבה את מאטיס. היא אמרה שלצרפתי אסור להישאר לארוחה באופן לא-צפוי. במיוחד אם שאל את המשרתת מראש מה יש לארוחת הערב. לזרים, אמרה, הזכות המלאה לנהוג כך אבל לא לצרפתי ומאטיס נהג כך. לכן כשאמרה לה גברת סטיין, מר מאטיס יאכל אתנו הערב, נהגה לומר, אם כך לא אכין חביתה אלא אטגן את הביצים. לשני המאכלים נחוצה אותה כמות ביצים ואותה כמות חמאה אבל יש בכך פחיתות כבוד, והוא יבין." (גרטרוד סטיין, "האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלס", זמורה 1986)

הרייט לוי אף היא סופרת. היא נולדה ב-1867, עשר שנים לפני אליס. למרות שנולדה למשפחה אורתודוכסית, חייה לא היו כאלו. ספרה האוטוביוגרפי "רחוב או'פרל 920: ילדות יהודית בסאן-פרנסיסקו הישנה" יצא לאור כשהייתה בת שמונים. הוא מבריק, משעשע, ושובר מוסכמות. אבל הרייט לוי היא לא פנומן.

הרייט לוי נסעה עם אליס לפריז כשאליס הייתה בת עשרים, שם גרו יחד. ביחד הן פגשו את גרטרוד סטיין, ולמרות חיזורים עיקשים, למשך תקופה מסוימת, אליס נשארה עם הרייט. רב אלו שפגשו את הרייט חיבבו אותה. לא סטיין.

הרייט לוי היא סופרת מוכשרת, שוברת מוסכמות לדורה, מבריקה. אבל במאבק על אליס היא הפסידה. וכיום היא לא פנומן.

לאחר מותה של גרטרוד סטיין, אליס טוקלס נשארה בביתן, דאגה לפרסם את סטיין, והזדקנה. בימים ההם, של זקנה ומחלה, היא גם התחילה לכתוב. שלושה ספרים היא הוציאה - הזיכרונות שלה מחייהן המשותפים ושני ספרי בישול, שאף הם מדברים על החיים בפריז לא פחות משהם מדברים על בישול. בספר הבישול שלה היא פרסמה, בין היתר, מתכון לפאדג' חשיש, מתכון שעשה גלים לא קטנים. כאשר היא נשאלה על המתכון היא אמרה: "הרוטב שטוב לאווז טוב גם לאווזה, אפילו אם הוא לא טוב לברווז, תרנגולת, תרנגול הודו או תרנגול צייד".

אליס נתנה לסטיין להתבלט. היא רק בישלה. ולולא בישולים אלו, אולי ורד לא היה ורד היה ורד.

ספר הבישול של אליס ב. טוקלס נחשב כיום לאחת מהקלאסיקות של ספרי הבישול. העותק שלי הוא צהוב מיושן. מהדורת מקור.
את האוטוביוגרפיה על פי סטיין השאלתי מהורי.

טוקלס וסטיין חיו יחד כארבעים שנה. כאשר אליס ב. טוקלס נפטרה ב-1967 היא נקברה ליד זוגתה, גרטרוד סטיין, בצרפת.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...