עוד בתרבות ובידור
 >  > 

ג'ין סינג, אישה משוחררת

רק לפני עשר שנים הייתה ג'ין סינג, כיום מלכת המחול המודרני בשנחאי ואחת מהיוצרות המובילות והפופולריות ביותר, קצין בדרגת קולונל בצבא הסיני. היא נלחמה בממשל, נאבקה כדי לעבור ניתוח לשינוי מין, ולאחרונה אף אימצה תינוק. סיפורה של אישה אמיצה

"כל מה שחלמתי עליו, התגשם היום. החיים שלי הם כל הפנטזיות והחלומות הכי גדולים שהיו לי בתור ילד", אומרת הכוריאוגרפית, הרקדנית והשחקנית ג'ין שינג, שזכתה לתואר "מלכת המחול המודרני" של סין. כשרואים את הרקדנית מופיעה באולם האופרה הממלכתי, זוכה למחמאות חמות של אנשי השלטון והמפלגה הקומוניסטית השולטת, ומלמדת ריקוד בצבא הסיני העממי - אפשר לרגע להתבלבל ולשפשף את העיניים בתדהמה.

כיצד הצליחה אישה, טרנסקסואלית, שעד לפני עשר שנים הייתה קצין בצבא הסיני, להתברג ללב העשייה והתרבות הסינית, הנחשבת למסוגרת ושמרנית? יש הטוענים כי ג'ין שינג, ששינתה את מינה ב-1995 והפכה בכך לטרנסקסואלית הראשונה הזוכה להכרת הרשויות במדינה, היא בסך הכל כלי שרת בידיו של המשטר המדכא. היא חופשייה לנוע ולספר כמה סין נפלאה וכמה שהיא אוהבת אותה, אך בפועל, לרגעים נדמה שאפילו היא לא מאמינה למה שהיא מספרת.

"אני אומרת לאנשים שהחופש הוא לא משהו שהמדינה נותנת. יש אנשים שאומרים שהם לא יכולים ליצור בלי החופש. להיפך. החופש הוא קודם כל בתוכך. הוא בלבך. אם יש לך חופש בלב, אתה אדם חופשי", היא מספרת. "אם משהו מגביל את החופש שלך, אתה יכול ליצור ולהיות חופשי, במסגרת האילוצים והגבולות". קשה לנו, המערביים, להבין את המשמעות של דבריה, וקל מאוד לבטל אותם ולומר שג'ין שינג איננה אישה משוחררת, אך בערב הפרימיירה, כשהיא רוקדת מול ראשי השלטון וקדה על הבמה לקול מחיאות הכפיים הסוערות, שינג מוכיחה כי היא זו שניצחה. אולי לא בכל החזיתות, אבל במערכה כולה, ידה היא העליונה. היא הולכת ומשתחררת מכבלי המוסד, נהנית מתמיכה של המפלגה השולטת ומעידוד הרשויות, ולא שוכחת להחזיר למדינה כגמולה - במסע יחצ"נות המציג לעולם המערבי את הצד הליברלי של סין - תהיינה סיבותיו אשר יהיו.

כשבילי אליוט עולה על מדים

בגיל 9 הצטרפה שינג, באותם הימים ילד רך, שברירי וקטן, לצבא הסיני. "ברגע שילד מתגייס לצבא, ההורים לא צריכים לדאוג לכלום", מספרים מפקדיה לשעבר. "המדינה דואגת להם להכל. לכן, כפריים רבים שולחים את ילדיהם לצבא, כדי לנסות ולתת לילדים, וגם ליתר בני המשפחה, חיים טובים יותר". אבל בעוד ילדים אחרים נשלחים לשירות צבאי מבלי שירצו, שינג הייתה צריכה להילחם בהוריה על מנת להתגייס ואפילו לפתוח בשביתת רעב.

"ידעתי שהצבא הוא הדרך שלי החוצה", היא אומרת בראיון לסרט התעודה "קצין וליידי - Colonel Jin Xing", שישודר היום בערוץ 8 (ד', 23:10). "בהתחלה חשבתי שאני הומו, אבל הבנתי שאני לא, שאני ילדה בגוף של גבר. הבנתי שאני צריכה להיות רקדנית מאוד טובה ומאוד מקצועית. כך שאנשים יתייחסו ליצירה שלי, ולא למין שלי", היא מספרת. "הדרך היחידה להגיע לכך הייתה להצטרף ללהקת המחול הצבאית", חלומם של רבים בסין.

שינג קיבלה הכשרה צבאית, במקביל ללימודי המחול והריקוד. היא עברה אימונים נוקשים, שהפכו אותה לבעלת משמעת ברזל ויכולות פיזיות הבולטות מאוד גם היום. במשך שש שנים היא בילתה בצבא, שם זכתה לקבל דרגה המקבילה לדרגת קולונל בצבא האמריקני, והמפקדים נזכרים בחיוך ש"תמיד היה בה חן נשי מאוד". הם מביטים בקלטות בהן היא רוקדת, כגבר, ובגזרי עיתונים שהכתירו אותה, כשהייתה עלם צעיר בן 18, בתואר "הרקדן הטוב ביותר של סין".

שנה לאחר מכן, הייתה שינג בדרכה ללימודים גבוהים בארצות-הברית, מטעם הממשלה. שם, היא מספרת, היא למדה כל מה שהייתה צריכה לדעת על טרנסקסואליות ועל שינוי המין. היא חששה לחזור לסין ולחיות כאישה, והחלה בתהליכי שינוי המין, ובהם הארכת שיערה ונטילת הורמונים, בהיותה בגלות מרצון בארה"ב ומאוחר ביותר באירופה.

פרידה אחרונה מג'ין הגבר

שנים ספורות לאחר מכן, כשהגעגועים מציפים אותה, היא מחליטה לחזור לסין. היא פנתה למנתחת פלסטית בכירה, חברה של כבוד במפלגה הקומוניסטית, ומשכנעת אותה לבצע בה ניתוח לשינוי מין. זהו תקדים היסטורי בסין השמרנית: הרופאה, שעד כה הורגלה לטפל בגברים שלא עמדו בעומס הנפשי וכרתו את איבר מינם בסכין, מסכימה לקבל את שינג ולבצע בה את כל הניתוחים הדרושים לשינוי המין. בפברואר 2005 נפרדת שינג ממשפחתה בדמעות. מחבר טוב היא מבקשת לצלם את כל התהליך - הפרידה, הנשיקות בבית, הנסיעה במונית, הכניסה בשערי בית החולים. חודשים ספורים לאחר מכן, היא חוזרת הביתה, הפעם כאישה. מכאן, הדרך לכיבוש במות סין, כבר הייתה יחסית קצרה.

לאחרונה הפכה שינג לאמא. אימה, שחשה ברע ונשלחה לבית-החולים, פגשה שם אישה צעירה שכרעה ללדת, אך לא רצתה לגדל את הילד. "מיד ידעתי מה עלי לעשות", מספרת האם, סינית ממוצא קוריאני, שהתקשתה לקבל בהתחלה את ביתה הטרנסקסואלית. "היא מתקשרת אלי", מספרת שינג, "ואומרת לי 'מזל טוב, את אמא'. לא הבנתי על מה היא מדברת". את הדברים מספרת שינג כשהיא מחזיקה את התינוק בידיה, ומספרת כיצד קיבלה חודשים ספורים לפני כן, מסמכים רשמיים מהמדינה שמוענו ל"גברת ג'ין שינג".

"כשאנשים שואלים אותי איזה מין חיים יהיו לתינוק שלי, והאם אני לא חושבת על הנזקים שעלולים להיגרם לו, אני מתרגזת ואומרת להם שיתעסקו בעניינים שלהם", היא אומרת בכעס. בין חזרות צפופות לאופרה חדשה שהיא מעלה, עבודתה כמורה בבית-הספר למחול שהקימה, שיעורי הכוריאוגרפיה שהיא מעבירה בצבא וצילומי סרט פעולה בו היא מגלמת את התפקיד הראשי, מתקשרת שינג בכל רגע הביתה, לוודא שהכל בסדר.

במדינה שבה הומוסקסואלים נחשבו עד לא מזמן כסכנה לחברה, והורחקו בידי הרשויות לבתי כלא או למוסדות פסיכיאטריים שונים, שינג היא תופעה יוצאת דופן. האם מדובר בסימן לשינויים העצומים שעוברת החברה הסינית, המשתחררת סופסוף מכבלי המסורת והדת, או שמא במראית עין בלבד, מעין ניסיון של הרשויות לזכות בחיבת המערב? "אני לא חושבת שזה משנה", אומרת שינג. "עשיתי את מה שעשיתי כדי להיות כנה עם עצמי. לא בשביל אף אחד אחר", היא ממהרת להוסיף. "חשוב לי לפעול וליצור דווקא כאן בסין, משום שאני חושבת שאני יכולה להשפיע הרבה על החברה ועל התרבות". 


קצין וליידי - Colonel Jin Xing, יום רביעי, 30/11. 23:05, ערוץ 8. שידורים חוזרים - לאחר מועד הבכורה.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...