מעוף העורב - אן-מארי מקדונלד. צילום: כריכת הספר.
עוד בספרים
 >  >  > 

מעוף העורב

נדיר למצוא ספר העוסק בזוגיות חד-מינית המתאר בצורה מדויקת ועמוקה כל כך את מערכת היחסים בין הדמויות. "מעוף העורב" של אן-מארי מקדונלד, מצליח לעשות זאת היטב

לא הייתי מתחיל בכלל לקרוא את 860 העמודים של "מעוף העורב", שנראה על פניו כעוד רומן רומנטי, לולא רציתי לנוח מספרים אחרים. אם לא בשביל שום דבר אחר, שווה לקרוא את הספר בזכות השליש האחרון שלו, המתרחש עשרים שנה אחרי כל מה שקדם לו.

מזמן לא נתקלתי בספר העוסק בזוגיות חד מינית, במקרה זה לסבית, המתאר בצורה מדויקת ועמוקה כל כך את מערכת היחסים. כל התחושות, הכעסים, השנאות הפנימיות - העצמיות וכלפי האחרים, אבחנות די חדות על מהות החד מיניות ומהות הקשרים. לא על כל דבר מרחיבה אן מרי מקדונלד לעומק, אבל עצם האזכור של אפשרויות, ולו במשפט, מאפשרת לקורא לבחון את תחושותיו כלפי הנושא המדובר. עלילת הספר מלווה משפחה אב, אם, בת בגיל 8, ובן קצת יותר מבוגר ממנה. האב קצין בחיל האוויר ומשפחתו עוברת עימו לבסיס בקנדה, אחרי שירות באירופה. ייתכן שמשם השלווה. אין בו את האווירה הקדחתנית האמריקאית.

השנה 1962. האווירה פסטורלית, עד כמה שאפשר בבסיס גדול של חיל אוויר. כולם רגילים להחליף מקומות, ויודעים כבר איך להתחבר מיד לדיירים הותיקים, שייתכן שמחר כבר יוצבו במקום אחר. כבר בפסקת הפתיחה של הספר נרמז כי העורבים חוזים ברצח ממעופם. רמזים נוספים שותלת מקדונלד לאורך הספר, באורך רוח ראוי לציון, וכשבסופו של דבר הרצח מתבצע, הוא מטלטל, עוכר שלווה, ומביא לשינויים בין הגברים העובדים יחד, והמשפחות החיות כולן בתוך המחנה. הספר עוקב באורך רוח ובדיוק מופתי אחרי התערותה של המשפחה - האם קוראת עיתוני נשים, והאב, שמקבל גם משרת ריגול המתבררת רק מאוחר יותר, מדבר עם ידידיו הגברים על רקטות לירח ועל טילים, נושאים שהעסיקו את כל העולם ב-1962.

אבל עיקר ההתמקדות הוא בילדה מדלן. ההתיידדויות שלה. חיי בית הספר. יחסי בנות. יחסי המשפחה טובים. השכנים נחמדים. לכאורה עוד ספר המתאר באורך רוח את התבגרותה של ילדה נחמדה מאוד, בלי שום סימנים מיוחדים, עד שמתחילה להתחולל סערה בנפשה של מדלן הקטנה. קורה דבר מה שלא מובן לה, וכל שהיא יודעת שהוא רע. המורה שלה מתחיל לשחק אחתה ועם עוד שתי בנות במשחקים לא ברורים. הוא מתחיל לנצל אותה מינית, כשהיא עדיין לא יודעת מה זה מין, ובוודאי מה זה ניצול. היא מתחילה להבין שהיא אמורה לשמור על סוד, ההולך ותופח בתוכה, ומשנה את כל מערך ההתנהגות שלה אל הסביבה. אם לא מספיקות החוויות האישיות, היא מתחילה לגלות שלא כולם חיים אותו דבר. שישנם ילדים שהיו בבתי יתומים, שחיים במשפחות אומנה, ושהחיים אינם כה ורודים כמו שהיה נראה לה, לילדה בת השמונה. מי אמר שהילדות היא תקופה מאושרת?

מקדונלד מספרת בדרך שקטה מאוד, על אפשרויות אחרות. על הסבל בלהיות לא מקובל בלי להבין למה. על להיות מאומץ בלי להיות יתום. על סודות שהולכים ותופחים בתוך המשפחה. הכתיבה משתנה לאיטה. עולם הדימויים הולך ומשתנה, וכל הגברים, מלבד אביה ואבותיהם של החברות הקרובות, נעשים דוחים. לתוך המערכת הזאת נכנס בשקט, דרך האב, עניין רב בפושעי מלחמה נאציים. בהברחות אנשים לא חוקיות מהמזרח למערב - חלק ממשימת הריגול שהוטלה על האב סוד נוסף, שגם הוא יכול לשנות התנהגות. עשרים שנה אחרי, מדלן כבר לא קטנה.

היא חיה עם בת זוג, ועל היחסים ביניהן נסוב החלק האחרון, ה חשוב והמעניין של הספר. אחת השאלות שמעלה מקדונלד בעקיפין היא הקשר בין ניצול מיני של ילדים קטנים והתפתחות חד מינית. האם כל החד-מיניים, גברים ונשים כאחד, הם קורבנות ניצול מיני בילדותם? לא. אני גם מניח שלא כל המנוצלים הופכים להיות חד-מיניים, אך מעניין כמה כאלה הולכים בינינו, מנותקים מעצמם, לא מסוגלים לבנות קשר, ולא מבינים למה. שאלות קשות מאוד שואלת מקדונלד, לא באופן ישיר, אך אי אפשר לקרוא מבלי לנסות ולשאול. גם מקדונלד, בדרכה, איננה מספקת תשובה. היו הרי כמה ילדות שנוצלו מינית על בידי אותו מורה, היא לא מספרת לנו שגם הן הפכו ללסביות. ולמי שאוהב ספרי מתח, בסוף מופיע הפתרון.

האמת רבת הפנים, כאילו להוכיח שאין אמת אחת. האמת, יחסית לזווית בה נמצא המתבונן, אך כל אחד מזוויתו האישית. האמת, הו, האמת האיומה. זה לא הספר הראשון שמשתמשים בו בציטוט דברים מעולם הריאליה - כותרי חדשות, שירים מפורסמים, שמות של זמרים, ופרסומות שלנו, כנראה, לא אומרות דבר, אך מוסיפות נופך אמינות לספר. החשש הגדול הוא שהספר ייחשב לספר מתח, בגלל התקציר על הכריכה, עוד איזה בלש. הוא לא. בכלל לא. הוא ספר עדין ושקט, המנסה להסביר את התפתחותה של ילדה אחת לכיוון הלסביות, וגם אם ייחשב כמותחן, הרי שהוא בנוי אחרת מהאחרים.

אולי גם זו נקודת ראיה אחרת, מקנדה, שם חיה כיום אן מרי מקדונלד עם זוגתה, שתי בנות ושני כלבים. היא אחת הסופרות החשובות ביותר כיום בצפון אמריקה. ספרה הראשון, מאחורי דלתות, היה לרב-מכר בינלאומי וזכה בפרסים ספרותיים רבים. אני לא בטוח שלגברים תהיה הסבלנות לחצות את הספר עב-הכרס, אבל לנשים בוודאי שתהיה. ספר טוב, לא מדהים, לא ספרות ענקית, אך ספר טוב בהחלט.

מעוף העורב, אן-מארי מקדונלד. תרגום מאנגלית: שאול לוין. הוצאת כינרת.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...