עוד בתרבות ובידור
 >  > 

אחרי החתונה

"אחרי החתונה", המציג את סיפור אהבתם של ישראלים ופלסטינים, הוא סרט תעמולה לכל דבר, המשרטט בקווים פשטניים וחד-צדדיים את אופי הסכסוך היהודי ערבי

לפני זמן לא רב, ציינה ישראל את החזרה הביתה אל ערכי הציונות. כינון בית-לאומי לעם היהודי בגבולות בטוחים ותוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה. במידה רבה זהו יום חג, גם אם חג עצוב. כולנו, מפונים ומפנים, שילמנו מחיר כבד מדי על מפעל ההתיישבות ברצועת עזה.

אם חשבתם שרק אחינו הצווחנים ביש"(ע) מאיימים לרמוס את המפעל הציוני, תוך צפצוף ארוך על החוק, מוטב תטו אוזן גם לאחות הרעה, והמסוכנת לא פחות, משורות הפוסט-ציונות. זו המבקשת לשלול מיהודים את זכותם להגדרה עצמית במדינה עצמאית, או כפי שמקובל יותר להגדיר זאת - הקמת מדינת כל אזרחיה. אם לא נחפז לצאת גם מיו"ש, חלומם הרטוב של הפלסטינים לזכות בפלסטין אחת גדולה ובמימוש החלום, הוא קרוב ביותר. המשך הכיבוש יביא, בסופו של דבר, לפתרון הכפוי, ובצדק, של מדינת כל אזרחיה. המשמעות הישירה היא ראש ממשלה פלסטיני בתוך פחות מעשר שנים, ועל עתידנו כגייז ביום ההוא תוכלו ללמוד מהנעשה היום במדינות ערב וברשות הפלסטינית. תזמון ציני בעיתוי ציני במיוחד נחשף בימים אלה לציבור סרט תעמולה חדש, המקדם את הרעיון ההזוי. ההקרנה החגיגית נערכה זה מכבר בסינמטק תל-אביב, שעה שאלפי חיילים סיכנו את חייהם בעזה בשם הצלת נשמת אפו של המפעל הציוני. הסרט "אחרי החתונה", שהוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בירושלים ואף זכה בפרס וולגין, מביא את סיפורם של שני זוגות. כפאח מסארווה, אזרחית ישראלית מבקה אל- גרביה, ובעלה יזיד אבו-טיר, פלסטיני מעזה המתגורר בברלין, וכניסתו לישראל אסורה. בסרט מככב זוג נוסף. סוהד בת ה-24 מבית-לחם, הנשואה לרביע, תושב ירושלים ובעל תעודת זהות ישראלית. בעקבות חוק האזרחות שנכנס לתוקפו ב-2003, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, גם אם נישאו לאזרחים ישראלים. החוק אמנם תקף רק לשנה, אך ניתן להאריך אותו בכפוף לצרכים בטחוניים. התקנות החדשות, על השלכותיהן הבעייתיות, באו לתת מענה לאיזון בין שמירה על ביטחון הישראלים, אופייה היהודי של המדינה, וזכויות אזרח. יש להודות כי במצב הקיים נופלים קורבן אלפי זוגות מעורבים בשל חוק, שלקידומו המהיר תרמה לא אחרת מאשר המנהיגות הפלסטינית.

"אחרי החתונה" הוא סרט תעמולה לכל דבר, וככזה הוא משרטט בקווים פשטניים וחד-צדדיים את אופי הסכסוך, דרך חייהם הבלתי נסבלים של צמד הזוגות. באופן משמים עד ערכאי יש בסיפור רק טובים ורעים. אטומי הלב והגזענים, להלן היהודים, ומולם "הטובים" אליהם לוהקו קורבנות פלסטינים זכים ונעשקים. הפקיד במשרד הפנים אינו שועה לתחנוניה של כפאח הישראלית ללדת בישראל לצד בעלה הפלסטיני, שכניסתו לארץ, כאמור, אסורה. הפקיד אף מסביר לכפאח , שמילאה בעבר שורה של תפקידים ציבוריים, כי אם תבחר ללדת בברלין לצד הבעל, יישללו ממנה זכויות הביטוח-הלאומי. היא רותחת מזעם, ומטיחה בפקיד כי היא חשה מושפלת. כל חטאה הוא בבחירה להינשא לתושב עזה. מרגש? פורט על הנימים? צר לי, אבל לא!

נאמר כבר כי חצאי אמיתות גרועים יותר משקר. הגיבורה המעונה נמנעת, משום מה, מלהישיר מבט למצלמה, תוך הפניית אצבע מאשימה למנהיגות הטרור הפלסטינית. כדאי להזכיר כי חוק האזרחות נועד, בראש ובראשונה, להגן פשוטו כמשמעו על אזרחי ישראל מפני הסתננות טרוריסטים לשטחי ישראל תוך כדי ניצול ציני של מטריית איחוד המשפחות. את המושגים "נשק דמוגרפי" ו"רחם פלסטינית" לא המציאה ישראל. בדרך נלוזה זו חדרו לארץ עד 2003 עשרות אלפי פלסטינים, המממשים הלכה למעשה את זכות השיבה, בכפוף למדיניות ההפקר של ממשלות ישראל. הזרם לא פסק מאז. בשם "ההומניות" חדרו לישראל גם לא מעט מרצחים, הנהנים מתשלומי הביטוח הלאומי, לאחר שנישאו לאזרחיות ישראל.

לעומת כפאח, המחלקת לעת עתה את חייה בין ישראל וגרמניה, נאלצת סוהד לעקוף את מחסומי צה"ל, ולברוח בחשאי לשטח ישראל, כדי להתייחד עם בן-זוגה הירושלמי. המצלמה מנציחה את המסע הרגלי שהיא עוברת, כולל מחסה זמני בחצר אחד הבתים, בשל הופעה לא צפויה של קומנדקר צה"לי. ילדים יקרים, נחשו מי מתעלל בסוהד ובבן זוגה? נכון, ישראל הנפשעת המבקשת להגן על שלומם של אזרחיה. זאת ועוד, הזוג מתעקש, משום מה, לממש חיים משותפים דווקא בישראל ולא בבית לחם. אפשר להבין מדוע לא ימהר רביע להמיר את הדמוקרטיה הישראלית בחיי אושר ועושר ברשות השחיתות הפלסטינית, אך עם זאת אין לו כל בעיה לתמוך בהמשך המאבק הפלסטיני. הנה לכם תמצית האבסורד, שחוק האזרחות מנסה לפחות לתת לו מענה. גיוס מניפולטיבי מעציב לגלות כיצד יוצרים ישראלים מגייסים, באופן מניפולטיבי, כל אייקון אפשרי כדי להכפיש ולנגח את מדינת ישראל, בשם הומניזם עקום. סוהד ובן זוגה הטרי מצולמים ביום חתונתם מול גדר ההפרדה. והנה מתחלפים צילומי גדר ההפרדה בתמונות מסיור שעורכים יזיד וכפאח אל מול שיירי חומת ברלין. הביום המתוזמר מתחרה בהצלחה, יש לומר, בסצינת הטלאי הצהוב בליווי הידיים המונפות מבית אולפני גוש קטיף. ליוצרי "אחרי החתונה" חשוב לבהיר היכן זוכה הזוג, בסופו של דבר, הזוג לממש את אהבתו - על אדמת גרמניה כמובן. ארץ נאורה ולמודת לקח, המחבקת בשתי זרועותיה את העשוקים הפלסטינים, הנסים על נפשם מחוקי הגזע (אופס) היהודיים.

ואנחנו לתומנו חשבנו שלקח השואה נלמד בכינונה של מדינת לאום איתנה המסוגלת להגן על אזרחיה מבלי להצטדק ולהתנצל. חוק הבא להגביל את זליגת הפזורה הפלסטינית לתוככי ישראל אינו חוק גזעני. לא רק שהוא מוצדק, הוא אף מוסרי בעליל. יוצרי הסרט, כמו העם בישראל, מכירים וודאי בזכותם של הפלסטינים להגדרה העצמית. הרי אין זה מוסרי להתנחל בלב המון פלסטיני. מדוע אם כן מבקשים יוצרי הסרט לשמוט את זכותם של היהודים להגדרה עצמית במדינה בעלת רוב יהודי מוצק. לבד מתיאור חד-צדדי של הטרגדיה הפרטית, אין בסרט כל התמודדות עם ההשלכות של שינוי החוק, באופן שיביא אמנם מזור לגיבורי הדרמה, אך יעלה בהמשך המימוש, הלכה למעשה, של זכות השיבה. אין גם הצגת אלטרנטיבה לחוק. בשביל מה בעצם? קל יותר לזכות בחיבוק המלבב של שונאי ישראל בבירות אירופה המצוחצחות. שם וודאי יזדרזו בקרוב להרעיף על הסרט מטר של פרסים.

הסרט מסתיים בהריונן של שתי הנשים, הישראלית והפלסטינית. בעת שסוהד הפלסטינית כורעת ללדת, מלין הבעל המוטרד בפני הרופא, כי כל בתי-החולים ברשות מלאים עד אפס מקום, והרופא ממליץ לו לנסות ולהגיע לאחד מבתי החולים בישראל. לסוהד, כאמור, הכניסה לישראל אסורה. למרות ההצגה המניפולטיבית, הסצינה פשוט לא נוגעת. השימוש הנלוז בגורל העוללים מעורר שאט נפש, כדרך האמהות בגוש קטיף. אלה גם אלה הביאו את גורלם על עצמם. בכסף שמנע הראיס המושחת מעמו כדי לשנע את מכונת הטרור, אפשר היה להקים עוד חמישה בתי-חולים.

חוק האזרחות הוא קודם לכל האינטרס המובהק של כל אחד ואחד מאיתנו כגייז. עצירת ההגירה הפלסטינית לישראל, תבטיח ישראל יהודית ודמוקרטית. אם לא נראה צעד אחד קדימה, נמצא את עצמנו במדינה דמוקרטית שבה רוב ערבי מוסלמי יהפוך את חיינו לסיוט. האם יש למי מכם ספק באשר לעתיד השגינו במדינה דו-לאומית? רצח שיטתי ועינויים של הומואים ברשות הפלסטינית, תליה בכיכרות באיראן. מאסרים במצריים. רשימה חלקית. לכל מדינה מתוקנת חוקי הגירה קשוחים. מספיק להתנצל. הרשות הפלסטינית הכריזה מלחמה על ישראל ותפקידנו להגן על עצמנו. יש מחיר? וודאי. רק שליהודים אין אלטרנטיבות ובכל מצב אחר, לנו זה עולה יותר. הרבה יותר. הסרט "אחרי החתונה" יוקרן ביום שבת, ה-9 בספטמבר בשעה 14:00, בפסטיבל סרטי הנשים ברחובות. בהקרנה תשתתף כפאח מסארווה, אחת מגיבורות הסרט. ביום ראשון, ה-11 בספטמבר, הסרט יוקרן בסינמטק ירושלים ב-19:30. וב-24 לספטמבר, תהיה הקרנה בסינמטק חיפה, ולאחריה דיון עם כפאח ובמאי הסרט.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...