עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

אקטיבי, פסיבי או פסיכולוגי?

אורן אמר שהוא אוהב את חבר שלו, אבל הזוגיות שלהם נמצאה במשבר משום שבן הזוג רוצה להיות אך ורק אקטיבי. אמיר סיפר שהכיר בחור שלא מעוניין למקד את הקשר ביניהם ולהציב הגדרות. הפסיכולוג ד"ר עופר מאורר השיב להם

"שלום!
אשמח לשמוע מה דעתכם על המקרה שלי. אני יוצא עם בחור מאד נחמד ארבעה חודשים. הקשר ביננו מאד אינטנסיבי, והתקרבנו מאד. הפכנו לחברים טובים. הבעיה: הסקס. אני רואה את יחסי המין כביטוי של אינטרקציה בין בני הזוג - לכן אני מאמין בלב שלם בהדדיות ביחסי המין, שמתבטאת בין השאר בהיות שנינו ורסטלים במיטה - חודרים ונחדרים. בן זוגי טוען שהוא בטוח שהוא יסבול מאד אם אחדור אליו, והוא אומר שהוא משוכנע שהוא רק אקטיבי, למרות שהוא לא ניסה מימיו להיות פאסיבי. חשוב לו מאד שנקיים יחסי מין הכוללים חדירות - כאשר הוא היחיד שחודר.

לקח לי הרבה זמן לתת בו אמון, ולתת לו לחדור אליי. בחודשיים האחרונים יחסי המין שלנו התקיימו כך שאני הייתי פאסיבי והוא אקטיבי - וזה יצר אצלי תיסכול רב וחוסר רצון לשכב עימו. בן זוגי היה כמובן מאד קשוב ומבין אך לא הסכים בשום אופן לתת לי להיות אקטיבי. כשהצעתי שנפסיק עם חדירות לחלוטין - הוא נרעש, וטען שזה מאד חשוב לו לחדור. אני מרגיש שאני אוהב אותו, אך עדיין איני יכול לדמיין את עצמי במערכת יחסים בה אני פאסיבי בלבד - זה פשוט לא כייף לי. בן זוגי טוען שזה משהו שהכנסתי לעצמי לראש".

ד"ר עופר מאורר השיב:
אורן שלום לך,
בעניין הכותרת של הודעתך, אני נוטה להסכים עם האפשרות השלישית, והיא שהעניין שאתה מעלה הוא בעיקר 'פסיכולוגי' ולא כל כך של 'אקטיבי-פאסיבי'. לפיכך, ובניגוד לדעתך שהבעיה ביניכם היא בסקס, נדמה לי שהבעיה הינה במערכת היחסים ביניכם, בעיה אשר מתבטאת בסקס (אם כי ייתכן שגם בתחומים אחרים אשר אינם מופיעים בדבריך כאן).

מבין השורות של הודעתך מצטיירת מערכת יחסים לא כל כך שוויונית ולא כל כך הדדית, וזאת בניגוד לאופן שבו היית רוצה שהדברים יהיו. מדבריך עולה כי בן זוגך מצפה ממך להתנסות ב'פאסיביות' איתו למרות שהוא אינו מוכן להיות פאסיבי בעצמו (וזאת מבלי שניסה זאת מעולם). כאשר אתה מוחה על חוסר הסימטריה הוא "נרעש" כי מאוד חשוב לו לחדור. כאשר אתה מסביר לו את הרגשתך, הוא מבטל זאת באמירה ש"הכנסת את זה לעצמך לראש".

אורן, מהאמור לעיל עולה כי ייתכן שבן זוגך, למרות שמאוד אוהב אותך ומאוד קשוב אליך בהיבטים מסויימים, כלל וכלל אינו קשוב אליך בהיבטים אחרים. נדמה לי שהוא מוכן להיות בקשר עם הזולת כל עוד הצד השני הוא זה שצריך לעשות וויתורים והתפשרויות (ושוב, בולט במיוחד חוסר הנכונות שלו לוותר על חדירות לנוכח העובדה שהוא זה שאינו מוכן לחדירה אליו, בבחינת "לא נורא שאתה 'סובל' כל עוד אני לא צריך לסבול").

בעוד שעם האפשרות של חוסר הלימה מושלמת מהבחינה המינית בהחלט אפשר לנהל חיים זוגיים טובים וגם מהנים, נדמה לי שעם האפשרות של חיים עם בן זוג שמתקשה להיות אמפטי לרגשות ולצרכים של האחר - קשה הרבה יותר לחיות בנעימים. נדמה לי שכדאי יהיה שתבדוק האם עמדה זו של בן זוגך בכל הקשור למין מאפיינת אותו גם בתחומים אחרים. במידה וכן, כדאי יהיה שתשקול שיחה רצינית בעניין, אשר בה תפתח מולו את נושא היעדר ההדדיות והיעדר השוויוניות בקשר. במידה והוא מבטל את הרגשות שאתה מבטא או את דבריך - נסה להראות/לשקף לו את מעשיו אלה, בתקווה שהוא יוכל לראות זאת ולשפר את התנהגותו בכל הקשור אליך. כמוצא אחרון הייתי מציע לשקול ייעוץ זוגי וזאת למרות גילו ה'צעיר' של הקשר.

קשה לפתח אינטימיות...

"שלום, הנושא שברצוני להיוועץ לגביו הוא כדלהלן. לפני חודש הכרתי דרך אחד מאתרי ההיכרויות לבנים בחור מקסים, הצעיר ממני בכמה שנים. נפגשנו כביכול לסטוץ. היה סקס נפלא בינינו, שלאחריו קבענו שנהיה בקשר- כמנהג מפגשים כאלה. למען האמת הוא לא חשב שאתקשר ואני אכן עשיתי זאת ואז הסתבר לשנינו שאנו משדרים על אותו גל ופני שנינו לקשר זוגי. נוצר ביננו חיבור נפלא, שפה משותפת והרבה הנאה ביחד ורצון מתמשך לבילוי משותף.

עד כאן הכל טוב ויפה, ונראה אידילי למדי, אלא שמסתבר שרצון ושאיפה לאהבה פשוטה אינו קל כל-כך. במשך חודש יש בינינו שיחות וקשר אינטלקטואלי יוצא מן הכלל. נדמה לי שרבים מהזוגות אולי אפילו היו מתקנאים בזה. יש בינינו חיבה, כבוד הדדי, אנחנו נהנים להיות זה במחיצתו של זה, אולם.... וכאן האולם הגדול..... לא היה בינינו סקס מאז הפעם הראשונה.

אחרי שבוע ניסיתי ליזום זאת ואז הפרטנר אמר לי שהוא לא מרגיש טוב וביקש לדחות זאת למחר. למחרת הסביר שהוא מתקשה ליצור איתי אינטימיות. לא חלילה שאינו נמשך אלי, אבל הוא מתקשה ליצור אינטימיות. הוא לא הסביר אם זה נובע מפרידתו לפני חצי שנה מבן זוגו משך עשור או כתוצאה ממשהו אחר. אמר שקשה לו לדמיין אותנו בסיטואציה אינטימית כרגע, ואולי זה יגיע בהמשך. ובהמשך זה עדיין לא הגיע.

אנחנו מדברים על זה לעיתים קרובות. הוא מרגיש שזה לא הוגן כלפיי ואומר לי כי הוא מעונין בי כחבר טוב והוא עדיין בספק אם יתפתח ביננו משהו מעבר לזה. כלשונו אולי כן ואולי לא, ולכן זה לא יהיה הוגן אם ישתמש בי בינתיים לבחינת האפשרות.

הסברתי לו כי אני מעונין בו ואני מוכן לחכות כמה שצריך. למרות שאין ביננו כל מחוייבת כזו או אחרת עדיין, שנינו נאמנים אחד לשני ולא פורקים עול עם מישהו אחר. אני יודע בוודאות (ואל יחלו עתה כל ההומואים לטעון שאי אפשר לדעת בוודאות) שאין לו אף אחד אחר ואין הוא מקיים יחסי מין עם אחר וזה עוד אינדיקציה עבורי שהוא באיזה שהוא מקום מעונין ורוצה בקשר עימי.

הצעתי לו שמה שהוא קורה לזה התפרקות מינית שהיה בעת היכרותנו ימשיך להיות מוגדר כך ולא כמשהו אינטימי, אולם הוא מהסס. הרבה היסוס נכנס לתוך הקשר הזה וגורם גם לי היסוס. ההיסוס שלי נובע מהעובדה שאני משוכנע שיכול להתפתח בינינו משהו יפה וקשר זוגי נפלא, וכל הזמן אומר לעצמי לו הייתי פוגש בו עוד שנה התמונה אולי הייתה נראת אחרת, אבל נפגשתי בו עתה, ואני צריך להצליח עכשיו. אני מאוד רוצה שזה יצליח. מאוד רוצה שיהיה ביננו קשר זוגי, אבל לזוגיות צריך שניים.

אני גם יודע שאם הרבה סבלנות מצידי והרבה אורח רוח אצליח, כיוון שאני מרגיש נכונות מסוימת לגביי מהצד השני, המלווה בהרבה היסוס וחוסר רצון לפגוע. הבעיה שקשה להקנות סבלנות לאחד כמוני שרוצה כבר כאן ועכשיו! אני לא מעונין לוותר עליו, אני רוצה להילחם על הקשר הזה וגם יודע שבמלחמה יש בדרך כלל מנצחים ומנוצחים ואיני רוצה להיות בצד המפסיד.

קשה יהיה לי רק להיות חבר שלו בציפייה, במחשבה של אולי זה יתפתח מעבר לזה. אני פונה אליכם על מנת שתייעצו לי ואולי תכוונו אותי איך לנהוג."

אמיר שלום.
מדבריך עולה כי אתה שרוי כעת בהתלבטות אמיתית: האם להמתין ולראות האם יצליח הבחור להתגבר על המחסום שעוצר בעדו מלקיים עימך יחסי מין או להמשיך הלאה. מדבריך עולה כי אהובך אמנם משאיר פתח של תקוה, אך אומר לך באותה עת כי אין זה הוגן כלפיך כי אינו יכול להבטיח שרגשותיו ישתנו בהמשך.

הייתי ממליץ לך, אמיר, לנהוג כמאמר אותו שיר מפורסם, הקורא לשחרר לחופשי את שאהבה נפשנו.. למה הכוונה?
ייתכן שהמחשבה על קשר זוגי ארוך טווח איתך, מה שבהחלט נראה כאפשרות מציאותית, קצת מלחיצה את הבחור שזה עתה יצא מקשר ארוך של עשר שנים. ייתכן שמסיבה זו הוא מרגיש קושי להכנס איתך שוב למיטה. (מאחר והבחור היה בקשר כה ממושך, אני נוטה לחשוב כי יש סיכויים די מועטים לכך שקיים אצלו קושי בסיסי ביכולת לשלב בין מין ובין אינטימיות רגשית באותו הקשר).

ולכן, האפשרות שתשחרר אותו לחופשי, היינו, שתאמר לו שאתה מציע שכל אחד מכם יהיה חופשי להמשיך ולצאת ולבלות עם מי שחשקה נפשו תוך שאתם שומרים ביניכם על קשר ל א מ ו ג ד ר, היא הבחירה הטובה ביותר בעיני במצב הדברים הנתון. כך אתה עשוי להשיג מספר דברים: ראשית, ייתכן שהבחור יתעשת די מהר ויבין שהוא עלול לאבד אותך והדבר ימשוך אותו הישר אל זרועותיך.

שנית, בזמן הזה, כשכל אחד מכם חופשי, אתה לא תרגיש שאתה מבטל את זמנך בהמתנה, כך שאם בסופו של דבר הוא יבחר שלא לממש איתך קשר זוגי לא תרגיש כל כך "פראייר". שלישית, הוא לא ירגיש שאתה 'מלחיץ' אותו בציפיה הדרוכה שלך לתגובתו. רביעית, ייתכן שבזמן הזה תכיר בחור אחר, לא פחות מקסים ומעניין ולא פחות מושך, ותצליח לממש איתו קשר משמעותי הכולל הן עניין אינטלקטואלי, הן עומק רגשי והן מיניות. הסכנה הברורה הטמונה בהצעתי הינה כי הבחור ייפגע ויראה בדבריך משום הוכחה לכך שרגשותיך אליו אינם אמיתיים או משהו הדומה לכך ויחליט שהוא שולל את האפשרות לקיומו של קשר. ואולם, לאור העובדה כי בעיני עולים הסיכויים על הסיכונים, זוהי המלצתי.

ועוד מילה אחרונה, באותה רוח של הדברים הקודמים - אתה כותב: "אני צריך להצליח עכשיו... אני מאוד רוצה שזה יצליח... אחד כמוני שרוצה כבר כאן ועכשיו!... אני רוצה להילחם על הקשר הזה וגם יודע שבמלחמה יש בדרך כלל מנצחים ומנוצחים ואיני רוצה להיות בצד המפסיד". מדבריך עולה כי אתה מאוד מושקע רגשית בעניין הנצחון ב'מלחמה'. אולי אפילו מושקע טיפ טיפה יותר מידי...? ייתכן שבאופן פרדוקסלי, דוקא אם תקפל את מפרשי ספינותיך, תוריד את העיניים מהכוונת ותפרגן לחייליך איזה 'אפטר', תגלה לפתע ש'ניצחת במלחמה'.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...