עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

משכך הכאבים של הנפש

נכנסתם לקשר חדש מיד לאחר סיום כואב של קשר משמעותי? יכול להיות שאתם נמצאים ב"ריבאונד". ד"ר עופר מאורר מסביר על מנגנון ההגנה שעלול לגרום נזקים למערכות יחסים בעתיד

"כשנפרדתי מבן הזוג שלי, אחרי שנתיים וחצי, הייתי בדיכאון נוראי. שום דבר לא עניין אותי, לא רציתי לאכול ובקושי הצלחתי לתפקד. אחרי חודשיים וחצי של התאוששות, פגשתי בחור חדש. התחלנו לצאת, ותוך שבועיים כבר הייתי מאוהב בו עד מעל הראש. כל המשבר נשכח כלא היה. היינו ביחד שלושה חודשים, אולי המאושרים בחיי. אבל אחרי כמה חודשים, הוא החליט שלא מתאים לו וחתך את הקשר. אני נשברתי. פתאום התחלתי לבכות, וחזרתי לנקודת המשבר הראשונה, על הקשר המקורי שאבד לי. המצחיק הוא, שהבחור החדש שזרק אותי לא עניין אותי. כל מה שחשבתי עליו היה החבר הראשון, והכאב על אובדן הקשר איתו" (ערן, בן 26. המרואיינים בכתבה זו מוזכרים בשמם הפרטי בלבד, לבקשתם).

"תופעת ה'ריבאונד' היינו, קשר שמייד לאחר קשר רציני קשורה בסירובו של האדם לחוש את הכאב הרגשי, הכרוך בהתאבלות על הקשר הקודם שהיה והסתיים", מסביר הפסיכולוג ד"ר עופר מאורר. לדבריו, מדובר במנגנון הגנה פסיכולוגי מסוג הכחשה, בו האדם מכחיש את הכאב הרגשי ומתנהג כאילו דבר לא קרה בחייו, וכאילו האקס הינו עוד זוג נעליים ישנות, שנפטרים מהן בלי הרבה סנטימנטים.

ההתעלמות וההכחשה, באמצעות כניסה מחודשת לעולם הדייטים, הסטוצים ואולי לקשר רציני, לא פותרת את הבעיה ביסודה. לדברי ד"ר מאורר, "להתאבלות - בין אם על מערכת יחסים שהסתיימה, ובין אם על אדם שנפטר - יש תפקיד חשוב בחיי הנפש של האדם. אי אפשר באמת ובתמים 'לדלג' על שלבים, כי התוצאה עלולה להיות שהכאב ישוב ויופיע, גם אם במקום אחר ובצורה אחרת". הריבאונד, לעתים, מונע גם על-ידי פחד, או חוסר יכולת, להתמודד עם החיים לבד ללא בן זוג, ולעתים על-ידי רצון לנקמה בבן הזוג הקודם. בין אם כך ובין אם כך, התוצאה היא אחת: צמצום האפשרות להתאבל על מה שהיה, והיעדר עיבוד מספיק של האבידה ומשמעויותיה.

הריבאונד הוא תהליך התמודדות פסיכולוגי, המאפשר "שחרור לחצים", והתרחקות זמנית ממקור הכאב. הוא מאפשר לאדם הפגוע, היוצא ממערכת יחסים על כל המשתמע מכך, להתגבר על הקשיים ולהמשיך קדימה. "כשנפרדתי מבת הזוג שלי מצאתי את עצמי בכל שבוע במסיבות, ביליתי לילות ארוכים במינרווה, יצאתי עם המון בנות. עשיתי את מה שידעתי לעשות הכי טוב - לחזר, לבלות, לרקוד, למצוא סטוצים. הפרידה הייתה הדבר הכי חלק והכי פשוט להתמודדות. לא הייתי צריכה שום דבר מעבר", מספרת דניאלה, לסבית בת 28.

לכל מוות יש חיים משל עצמו

למעשה, מפריע תהליך הריבאונד להתמודדות אמיתית עם הכאב, ולעתים גורם למשבר עמוק יותר, מאוחר יותר. "קולגה שלי, פסיכולוג קשיש, אמר לי פעם משפט שנחרט בזכרוני: Each death has a life of its own - לכל מוות יש חיים משל עצמו, לכל פרידה יש חיים משל עצמה", אומר ד"ר מאורר.

"ברור שלאנשים שונים יהיו סגנונות פרידה שונים, ודרכים שונות לעבד את האובדן. אין זה משנה אם העיבוד של הפרידה יהיה בטיול ארוך בדרום אמריקה, בתקופה של חשבון נפש והתכנסות בבית, בשיחות רבות עם חברים קרובים, או בכל דרך אחרת. ואולם, וזאת נקודה חשובה, יש לעשות לתהליך הזה מקום. הניסיון מלמד כי הכניסה למערכת יחסים חדשה, פשוט סותמת את הגולל על תהליך ההתאבלות, ומחליפה אותו ב"ירח דבש" מלא קסם של התאהבות".

את המושג "ירח דבש" הזכיר גם ערן. "הזוגיות שהייתה לי עם גיא, הריבאונד, עמדה כולה על כרעי תרנגולת. בקושי הכרתי את הבחור. היום אני מנסה להיזכר בו, בתחביבים שלו, וחוץ מכמה דברים בודדים, אני לא זוכר כלום. הייתי שבוי במעין חלום, כמו ירח דבש מתמשך. הכרתי את כל החברות והחברים שלו, אפילו הצגנו האחד את השני להורים. שברון הלב בעקבות הפרידה ממנו היה קשה בהרבה, משום שהוא היה בעצם פרידה משניים - ממנו, ומהבחור הראשון, שאליו באמת התגעגעתי. בחרתי שלא להתמודד מהפרידה ממנו, ואחר כך שילמתי את המחיר". ואכן, לדברי ד"ר מאורר, "תופעת הריבאונד נפוצה למדי. היא מופיעה בעיקר, אך לא רק, אצל אנשים שמתקשים להתמודד עם פרידה ואובדן". במקום התמודדות אמיתית, עם כאב הפרידה ועם משמעויותיה, בוחרים האנשים להיכנס למערכות יחסים או לתהליך של חיפוש אחר סקס זמין ומהיר, כחלק מתהליך ההדחקה.

משכך הכאבים של הנפש

"בדיעבד אני יודעת, שלקשר שלי עם הדס, אותה הכרתי שלושה ימים אחרי שנפרדתי מהאקסית המיתולוגית שלי, לא היה סיכוי", מספרת ענת, בת 32. "אבל בהתחלה הכל נראה ורוד. נסחפתי אחריה בכל דבר. היא הייתה מושלמת. יפה, סקסית, מצחיקה, חכמה. כל החברות שלי פרגנו לנו נורא. חודשיים אחרי שהכרנו, כבר דיברנו על מיסוד הקשר. הייתי בעננים". אבל אז הגיע המשבר. "שבועיים אחרי שחזרנו מחופשה מדהימה ומפנקת, ראיתי, במקרה, את האקסית שלי רוקדת עם מישהי במסיבה. הרגשתי רע, ואחר כך הייתי חולה שבוע. סיפרתי הכל להדס, והיא החליטה שאין לה עניין להמשיך את מערכת היחסים איתי," היא אומרת. "בסופו של דבר, היא החליטה להיפרד ממני, והמשפט האחרון שהיא אמרה הוא שאני צריכה לפתור את הבעיות שלי עם הבחורה הראשונה, לפני שאני ממשיכה הלאה".

מדוע, אם כן, נכשלים רוב הריבאונדים? "הכישלון טמון בעצם הבנתנו את הריבאונד כמנגנון הגנה", אומר ד"ר מאורר. "בן הזוג החדש אינו יכול, וזאת אני אומר כאקסיומה, לשמש תחליף אמיתי לבן הזוג אשר אבד. בן הזוג החדש הוא אדם אחר, סובייקט חדש על כל מעלותיו ומגרעותיו. למעשה, כאשר הוא נכנס למשבצת הריבאונד, לא מתאפשר לפרוד הטרי לראות אותו כפי שהוא, אלא רק דרך פריזמת ההשוואות לאקס. לא זו בלבד, אלא שבתחילת הקשר, כמו בכל תחילת קשר, ההתאהבות מעוורת את העיניים, וכל מה שרואים זה מה שרוצים לראות. בתחילה, כל הגורמים הללו מצטרפים יחדיו ופועלים כמשככי כאבים חזקים, כנגד כאבי הפרידה וההתאבלות. ואולם, כעבור זמן מה, הענן הורוד של ההתאהבות מתפזר והפרוד, שזה עתה ניתר לתוך קשר חדש, מגלה שבן הזוג החדש אינו מסוגל באמת להחליף את הקודם. הרי אין ביניהם (עדיין?) את עומק הקשר שהיה בקשר הממושך הקודם, הקשיים מתחילים לצוף ולעלות באורח טבעי, ההשוואות לאקס מתגברות ותופסות יותר ויותר מקום והכאב וההכרה באובדן האקס תופסים אחיזה בלב. ומכאן, הדרך לסיום קשר הריבאונד כבר קצרה ביותר".

המשבר ככלי להסקת מסקנות ולמידה

פעמים רבות לאחר סיום של קשר רציני, ופרידה מבן זוג איתו בילינו תקופה ממושכת, מתקיים גם תהליך של הסקת מסקנות, בין אם במודע ובין אם שלא במודע. אנו שואלים את עצמנו מה בעצם קרה שגרם למצב להיראות כך, איך הגענו לנקודה זו בחיינו, ושאלות חשובות אחרות, שמאפשרות להסיק מסקנות מהקשר שהסתיים, ומהדרך שבה יש לנהוג בעתיד, להיחלץ מדפוסים מכשילים ולהשתמש דווקא בפרידה הכואבת והקשה - ככלי להתקדם בחיים ולהמשיך קדימה, חזקים יותר.

"כניסה מהירה מידי למערכת יחסים של ריבאונד קוטעת למעשה את תהליך הסקת המסקנות והלמידה", אומר ד"ר מאורר, "ובכך למעשה פוגעת בסיכויים של האדם לפתח בעתיד קשר שיהיה שונה מהקודם ומוצלח יותר ממנו".

אז כיצד יודעים מתי אפשר להמשיך קדימה, ולתהקדם לכיוון של מערכת יחסים חדשה? "נדמה לי שככל שהקשר היה ממושך ומסובך יותר, כך יש לפנות יותר זמן לעבודת ההתאבלות ולהסקת המסקנות", אומר ד"ר מאורר. "קשה לנקוב בזמנים מדוייקים, אך לאחר מערכת יחסים ארוכה כדאי לקחת 'פסק זמן' של מספר חודשים לפחות. איש איש עשוי להרגיש ולדעת מתי הוא כבר מוכן באמת לפתוח דף חדש ולהמשיך הלאה בחייו, ומתי הוא בורח מלהתמודד עם הכאב".

"אחרי חצי שנה של בדידות, להוציא כמה ניסיונות לקשרים מוזרים בהחלט, מצאתי את עצמי מתחיל לבנות מערכת יחסים יציבה, מרגשת ואמיתית עם בחור מקסים שהכרתי. אחרי הריבאונד הראשון והכאבים אחריו, לקחתי לעצמי פסק זמן קשה וממושך, שבו עשיתי דברים שאני אוהב, הידקתי את הקשרים החברתיים שלי, הרחבתי את מעגל החברים. הפכתי לאדם שלם יותר ויצאתי מהדיכאון שליווה אותי כמה חודשים. אז הייתי פנוי, כנראה, להכיר אותו. אנחנו ביחד כבר חצי שנה, וכמו שזה נראה כרגע, בהחלט יש לנו עתיד משותף", אומר ערן.

"אם יש משהו שלמדתי מהריבאונד", הוא אומר, "זה לדעת לקחת את הזמן לעצמך. במקום לשחק עם מישהו אחר, להדחיק את הרגשות הצידה ולמלא את הבית והלב שהתרוקן פתאום בנוכחות של שחקן חדש, הייתי צריך להיות לבד, עם עצמי, וגם עם הכאב. בסופו של דבר, גם הפרידה היא חלק מהחיים שלנו, והתמודדות איתה עוזרת לנו להמשיך קדימה, ולבנות קשר אמיתי ויציב - ולא סתם עוד ריבאונד".

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...