עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

הזעת יתר

נהוג לחלק את תופעת הזעת יתר ל-2: הזעת יתר כללית, האופיינית בעיקר בגיל המעבר ואצל אנשים בעלי עודף משקל, והזעת יתר מקומית, המופיעה באזורים מסוימים של הגוף, בדרך כלל בבתי השחי, בכפות הידיים והרגליים ובפנים. כל המידע והשיטות לטיפול בהזעת היתר - במדריך מיוחד

לרוב, מהווה תופעת הזעת היתר (Hyperhidrosis) מטרד הגורם לאי-נוחות, בעיקר במישור האסתטי. במקרים אחרים, חמורים יותר, היא עשויה לפגוע בתפקוד האדם, וכן להפרעות חברתיות ופסיכולוגיות שונות הנובעות כתוצאה מהבעיה. בשנים האחרונות הפכו הטיפולים למניעה והפחתה של הזעת יתר לנפוצים מאוד, וישנה שורה של טיפולים בהזעה שאינם כרוכים בניתוח.

מדוע אנו מזיעים, וכיצד?
ההזעה היא אחד ממנגנוני הגנה על הגוף, מפני שינויים בטמפרטורה. באמצעות הזעה, מתאפשר קירור של הרקמות החיצוניות בזמן פעילות גופנית או חשיפה לחום. כלי הדם המתרחבים מזרימים את החום (ממקור חיצוני, כמו קרינת שמש, או ממקור פנימי, כמו החום שנוצר בשרירים בעת פעילות גופנית) אל פני העור המאדים ומתחמם כתוצאה מכך. הזיעה, המורכבת ממים ובהם מומסים שונים, מאפשרת אידוי וקירור מהיר יותר של הגוף.

ההזעה מתרחשת, כאמור, כתוצאה משינויים פיזיולוגיים בגוף, וכחלק מתהליך של ויסות ביחס לטמפרטורה החיצונית או הפנימית (הנמדדת, בדרך כלל, במאמץ גופני). ככל שמידת המאמץ גבוהה יותר, כך ההזעה מרובה יותר.

באמצעות רצף פקודות כימיות ועצביות, מגיבות בלוטות הזיעה הנמצאות על פני עורנו, ומפרישות נוזלים מן הגוף החוצה, אל פני העור. הגרת הנוזלים שכיחה בעיקר באזורי הגוף שבהם ריכוז בלוטות הזעה רבות, כמו בבית השחי, בכפות הידיים והרגליים, ועוד.

הזעת יתר, סוגים ומאפיינים
במצב הרגיל, ההזעה מותאמת לתנאי הסביבה החיצוניים (טמפרטורה, לחות, קרינה), או הפנימיים (מידת המאמץ הגופני, טמפרטורת הגוף העולה כתוצאה ממחלה וכו'). הזעת יתר נגרמת כאשר ההזעה אינה עומדת בקנה אחד עם הפרמטרים הללו. אנשים הסובלים מהזעת יתר, מזיעים בכמות רבה גם כאשר הם נמצאים במצב של מנוחה או פעילות גופנית מינימלית, וגם בתנאי טמפרטורה נוחים וקרים.

מידת ההשפעה של הזעת היתר על חייו של האדם תלויה אף היא בגורמים רבים, כמו סוג התופעה, האם היא נרחבת בכל חלקי הגוף או באזורים מסוימים, מה הם הגורמים להזעת היתר, וכן בגורמים אחרים כמו אופיו של האדם, סביבת חייו ומגוריו ועוד. בישראל, להזעת היתר השלכות רבות יותר מאשר במדינות קרות, לדוגמה, משום שברוב ימות השנה הטמפרטורה החיצונית חמה ומלווה באחוזי לחות גבוהים באזור השפלה והמרכז.

הזעת היתר מתחלקת ל-2 סוגים עיקריים: הזעת יתר ממוקדת, המופיעה באזורים מסוימים ומוגדרים בגוף, לעומת הזעת יתר כללית, המופיעה בכל חלקי הגוף, ובדרך כלל נחשבת לקשה יותר לטיפול.

הזעת יתר כללית
הזעת היתר הכללית הנה הזעה מוגברת על פני שטחים נרחבים של העור. היא מוגברת בעת חשיפה לחום ופעילות גופנית, אך נמצאת ברמה גבוהה גם בטמפרטורות נמוכות או/ו פעילות גופנית מתונה עד אפסית. לרוב, הזעת היתר הכללית אופיינית לבעיות גופניות כלליות ומורכבות יותר, ומאפיינת אנשים הסובלים אנשים מעודף משקל. כך שלמעשה מדובר בסימפטום וההתייחסות לכך היא בהתאם - דרך הטיפול העיקרית בתופעת הזעת היתר הכללית היא בדרך כלל באמצעות פתרון הבעיה הרפואית הגורמת להזעה.

אנשים הסובלים מעודף משקל הם הסובלים העיקריים מבעיית הזעת היתר הכללית. השומן הוא חומר מבודד, המשמש, בין היתר, להגנה על טמפרטורת הגוף בבני אדם (כמו גם בבעלי חיים שונים). שכבות השומן המבודדות מונעות מתהליך פיזור החום, שנכלא בתוך הגוף ולא נפלט החוצה. במקרה כזה, עולה כמות הזיעה כתוצאה מהחום הגבוה ברקמות, כחלק ממנגנון ויסות הטמפרטורות.

בנוסף, גם מאמץ גופני קל נחשב כבינוני עד קשה לאנשים בעלי עודף משקל. במקרה כזה, כל פעילות גופנית מסתכמת בהפעלה של מסה גבוהה, כתוצאה מהמשקל הגבוה, ומאמצת יותר את השרירים. עובדה זו מגבירה אף היא את מנגנון ההזעה כתוצאה מחום מוגבר הנוצר בשרירים.

מנגנון ההזעה מושפע מאוד משינויים הורמונליים בגוף. כך שחוסר איזון הורמונלי עשוי לגרום לתנודות בחילוף החומרים, טמפרטורת הגוף, ועקב כך גם במנגנון ההזעה. בתקופת ההתגברות, לדוגמה, עשויה להיות עליה בחילוף החומרים בעקבות שינויים ברמות ההורמונים בדם, וכתוצאה מכך עשויה להופיע תופעה של הזעת יתר כללית במתבגרים. לרוב, תופעה זו אינה גורמת לנזקים והיא קצרת טווח ונעלמת בסוף ההתבגרות.

בעיית הזעת היתר הכללית, על רקע הורמונלי, מופיעה גם בגיל המעבר, ובעיקר אצל נשים אצלן רמת האסטרוגן יורדת כתוצאה מההזדקנות. גלי החום וההזעה ("זיעה קרה") האופיינים לתקופת המעבר בנשים נגרמים כתוצאה מהתנודות ברמות ההורמונים בדם ומתהליך ההסתגלות של הגוף. בלוטת תריס פעילה (פעילות יתר) מגבירה את חילוף החומרים, ועקב כך גורמת לעלייה בטמפרטורת הגוף והגברת ההזעה.

כיצד מטפלים בהזעת יתר כללית?
כאמור, הטיפול בהזעת היתר הכללית מתחיל במציאת הגורם לבעיה וניסיון לפתירתו. כאשר מדובר בהזעת יתר על רקע של הפסקת המחזור החודשי בנשים, נהוג לתת טיפול באיזון הורמונלי כמו השלמות הורמונים ממקור חיצוני ועוד. בגיל ההתבגרות לא מטפלים בבעיית ההזעה הכללית, אלא אם מדובר בהפרעה חמורה לתפקוד המתבגר/ת. במקרים כאלה, נהוג להמתין עד סוף גיל ההתבגרות, אז ברוב המקרים התופעה נעלמת מעצמה כתוצאה מהתייצבות ההורמונים בגוף. הטיפול באנשים בעלי עודף משקל הוא באמצעות דיאטה ופעילות גופנית הדרגתית מתונה, לצורך שיפור היכולות והכושר.

חשוב לציין: במקרה של הזעת יתר כללית שאינה על רקע של השמנה, וכאשר נשללת הזעת יתר על רקע של חוסר איזון הורמונלי, חשוב לערוך בדיקות מקיפות על מנת לאתר את הגורם לתופעה. במקרים נדירים, מחלות מסוימות ואפילו סוגים של גידולים סרטניים, מגבירים את ההזעה, ולכן חשוב לעקוב ולהימצא תחת מעקב רפואי בכל מקרה של תסמינים שמקורם אינו ברור.

הזעת יתר ממוקדת
בניגוד להזעת היתר הכללית, המופיעה בשטחים נרחבים של הגוף, הזעת היתר הממוקדת מופיעה באיבר ספציפי או באזורים מסוימים ומוגדרים של הגוף. תופעה זו קשורה בדרך כלל במצב הרגשי של האדם, והיא מתגברת במצב של מצוקה, חרדה, התרגשות או מתח. לרוב, היא אינה קשורה לטמפרטורה ומופיעה גם בחורף ובאזורים קרים. מחקרים שונים שבדקו את התופעה, גילו שכיחות והישנות חוזרת של הזעת יתר במשפחות, כך שייתכן ומדובר בתכונה המועברת בתורשה.

הזעת היתר הממוקדת מופיעה לרוב בבית השחי, כפות הידיים והרגליים, ובפנים. ישנה הזעה מקומית גם בגב ובבטן, ולעתים באזור המרפקים, האגן (לרבות בישבן), בירכיים, ועוד. במקרים מסוימים, מופיעה ההזעה המקומית כתוצאה מניתוחים כאלה ואחרים. מנותחים שאושפזו לצורך ניתוח שאחת מתופעות הלוואי שלאחריו היא הזעת יתר, מקבלים בדרך כלל מידע מהרופאים המנתחים על התופעה לפני ואחרי הניתוח, ומודרכים כיצד להתמודד איתה. מאמר זה אינו דן, אפוא, בהזעת יתר ממוקדת כתוצאה מניתוחים אלה.

כיצד מטפלים בהזעת יתר ממוקדת?
מספר שיטות הטיפול בהזעת יתר ממוקדת רב מזה שבהזעת יתר כללית. בין השיטות ניתן למנות טיפולים ניתוחיים שיעילותם גבוהה אבל הם מחייבים אשפוז והרדמה (כללית או מקומית), לעומת טיפולים מקומיים ושימושים בתכשירים רפואיים שונים להקלה בסימפטומים.

ניתוח סימפטקטומיה אנדוסקופית (ETS)

ניתוח זה הפך לפופולרי למדי בשנים האחרונות והוא פוטר רבים מבעיית ההזעה המקומית בעיקר בכפות הידיים וכן לטיפול בהסמקה. הניתוח מתבצע באמצעות חתכים קטנים הנעשים בבית השחי או בבית החזה, ודרכם מוכנסים לגוף מצלמה ומכשור רפואי. בניתוח, מנותק העצבים המפעילים את בלוטות הזיעה באזור, כך שהבלוטות מפסיקות את תפקודן לחלוטין ואינן פעילות עוד לצמיתות.

הניתוח נמשך בין חצי שעה לשעה וחצי והאשפוז הממוצע הוא של לילה אחד עד שלושה, תלוי במוסד הרפואי המבצע. משך ההחלמה מהניתוח הוא כשבוע-שבועיים. רוב המנותחים מרוצים מהתוצאה, אך בחלק מהמקרים נגרמת אי-נוחות דווקא כתוצאה מיובש, ואז ממליצים הרופאים על שימוש בתכשירים רפואיים וחומרי לחות לעור. חלק ניכר מהמטופלים סובלים מ"הזעה מפצה", שהיא הזעה משנית להזעת היתר ולעתים מגיעה לעוצמות דומות לזו של ההזעה שקדמה לניתוח.

בין סיבוכי הניתוח ניתן למנות סיבוכים כתוצאה מהרדמה, סיבוכים כתוצאה מזיהומים ודימומים, וכן מקרים נדירים של פגיעה עצבית. למרות סיבוכים אלה, ניתוח ה-ETS הוא הטיפול המומלץ לאנשים הסובלים מהזעת יתר קשה, בעיקר בכפות הידיים.

טיפול ברעלן הבוטולינום

השימוש בבוטולינום, בוטוקס, נפוץ מאוד בשנים האחרונות לשורה ארוכה של שימושים קוסמטיים ורפואיים. זהו רעלן המשתק תאים שונים ומפסיק את פעילותם. בתהליך הטיפול בבוטוקס בהזעה, מזריקים את הרעלן אל תוך תאי בלוטות הזיעה, המפסיקים בעקבות כך את פעילותם לתקופה של בין 4 ל-10 חודשים בממוצע. אצל חלק מהמטופלים, ההזעה מפסיקה לתקופה קצרה יותר, אך מעטים המקרים שבהם מדובר בטיפולים ארוכי טווח. כמעט ולא דווחו מקרים של העלמות הזיעה המוגברת לגמרי, כך שניתן לחשוד במכוני טיפול המבטיחים טיפול "חד-פעמי" ו"לכל החיים" בבוטוקס.

הטיפול בבוטוקס אינו מומלץ לילדים צעירים, נשים בהריון, נשים מיניקות. הוא נחשב לטיפול יקר, אם כי העלות בטיפול קטנה עם הזמן. מחיר הטיפול קשור, בין היתר, מהאזור שבו מטפלים. באזורים קטנים של הגוף, כמו בבית השחי, משתמשים בכמות קטנה של הרעלן היקר כך שהמחיר הוא נמוך יותר. באזורים נרחבים יותר, המחיר עולה משמעותית ומגיע לכמה אלפי שקלים בשנה.

טיפול ב"דריוניק"

שיטה נוספת לטיפול בהזעת יתר היא דריוניק - שימוש באמצעות זרם חשמלי להעלמת הזעה בעיקר בכפות הידיים והרגליים. בשיטה זו, מצמיד המטופל מתקן מיוחד על גופו, בדרך כלל בבית או במכון רפואי. המכשיר מעביר זרם חשמלי נמוך בתמיסה מימית, וכך מונע את הפרשת הזיעה באזורים המטופלים. השפעת הטיפול נמשכת בין חודש ל-6 שבועות. החיסרון המשמעותי של הטיפול הוא ברמת המחויבות שהוא דורש מהמטופל, ושהוא אינו מתאים לכל סוגי הזעת היתר.

תכשירים מקומיים

לפני המצאת השיטות הטכנולוגיות והניתוחיות השונות, היו התכשירים הכימיים השונים אמצעי ראשון ומרכזי בטיפול בהזעת היתר המקומית. רוב התכשירים מכילים מלחי אלומיניום, החומר הפעיל בחומרי נוגדי הזעה ודיאודורנטים שונים, הסופגים את הנוזלים העודפים. הם פשוטים לשימוש ונוחים למדי, ומחירם ממוצע עד נמוך, בעיקר לאור מחיריהם של הטיפולים האחרים.

אך חסרונות הטיפולים הללו רבים על היתרונות. אצל רוב המטופלים הם אינם יעילים כלל, ואילו אצל אלה המגיבים לטיפול באמצעות התכשירים הכימיים אינם מרוצים בדרך כלל מהתחושה הנלווה ומהשימוש בהם. הם יוצרים גירויים בעור, החל בגרד מקומי וכלה בפריחה וכוויות מקומיות במקרים נדירים יותר. הם דורשים מאמץ רב יותר בשימוש, ויש לחדש את החומר על הגוף אחת לכמה שעות.

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...