עוד בתרבות ובידור
 >  > 

אלן להמונים

אלן דג'נרס אולי לא בדיוק מנסה ללחום במיתוסים הלסביים המקובלים בהופעת היחיד שלה, אבל לפחות רגע אחד הצליח לרגש את ליה לחמי

במרכזה של במה ענקית, לבושה בג'ינס שגדול עליה בכמה מידות, בחולצה כחולה לא מחמיאה ועם סניקרס לרגליה, עומדת אלן דג'נרס, כוכבת הקהילה ההומו-לסבית בארצות הברית, ואייקון גאה בעולם כולו, ומנסה את כוחה בסטנד-אפ. את ההופעה היא בוחרת להתחיל במעין קטע מחול מודרני, שהוא למעשה אילוסטרציה לתהליך יציאתה מהארון. קטע ארוך, ללא מילים, שמדגיש בעיקר את חוסר הקואורדינציה התנועתית, אך למרבה הפלא הקהל, המורכב רובו ככולו מלסביות, מעוטרות מדי פעם בקומץ קטן ובלתי מחייב של הומואים, צוחקות ללא הכרה, בלי שום פרופורציה למה שמתרחש על הבמה. נשאלת השאלה מדוע בוחרת אלן דג'נרס להדגיש כל מיתוס לסבי אפשרי, במקום לנסות ולנפץ לפחות חלק מאותם מיתוסים. מדוע לסבית, שבמהלך הופעת היחיד שלה מספרת, בין היתר, כיצד היא קונה בגדים בחנות של ג'וצי, בוחרת לעלות לבמה עם בגדים שמזכירים יותר מכל מלתחה של נהג משאית? למה היא צריכה לבצע דווקא קטע תנועה, שמדגיש עד כמה היא מגושמת וחסרת חן או קלות תנועתית? הרי באותה מידה יכלה דג'נרס להעמיד להקת מחול שלמה שתבצע את מחול היציאה מהארון שלה, או לבחור במגוון דרכים אחרות, ויזואליות או ורבליות, כדי לבטא את עצמה. אם להודות על האמת, הרי שדג'נרס עושה רושם של בחורה נשית, ענוגה ועדינה, שמנסה להתחפש בכוח לבוצ'ית גברית חסרת מעצורים, ואני שואלת את עצמי למה? האם יש אמירה של ממש מאחורי מעשיה? האם אישה גברית נחשבת בימינו ליותר לסבית מאישה המשדרת נשיות? אולי מכיון שהיא מרגישה כדמות מייצגת של הקהילה כולה, היא חשה מחוייבת לייצוג המיתוסים הלסביים? בכל מקרה, כשחקנית הבחירה פועלת כנגדה. הרושם שהיא מציגה הוא מגושם, לא אישי, וכמה מפתיע - לא מצחיק, ומוריד מיכולתה כשחקנית לבצע קשת רחבה של תפקידים. סוגייה נוספת שמעלה תהיות היא החומרים בהם בוחרת דג'נרס לעסוק. בניגוד להופעתה החיצונית מלאת האמירה, ולאחריות החברתית שלוקחת דג'נרס על עצמה, רוב החומרים בהופעה אינם הומו- לסביים מובהקים. דג'נרס מספרת לקהל על חוויות כלליות ולאו דווקא מעניינות כמו שיחת זבובים, פגישה אישית שלה עם שוטר, והיחס שלנו לישבן. איפה האמירה? הצעקה? הבוטות?... קטע אחד בכל זאת נגע ללבי, כאשר בסוף ההופעה נתנה דג'נרס לקהל הזדמנות לשאול שאלות, להעיר הערות, ולעטוף את הלסבית הנבחרת באהבה. היא פונה לבחור נחמד בקהל, אך למרבה המבוכה הבחור הנחמד מתגלה כבחורה מתוקה עם קול רך ועדין, שמספרת בהתרגשות על הכוח שיציאתה מהארון של אלן נתנה לה, על הבדידות הרגישה עד אז והאושר בגילוי שהיא לא לבד. בעוד היא מדברת, אותה בחורה מתוקה פורצת בבכי קורע לב, ודג'נרס, בספונטיות נהדרת, מזמינה אותה לבמה, ומחבקת אותה חיבוק רחב ומנחם. נראה שגם אותה הצליחה הבחורה לרגש, ועל ידי כך ליצור לפחות רגע אמיתי אחד במופע הזה. כשסוף סוף קורה משהו אותנטי על הבמה, או המסך, המסר ללא ספק עובר גם לקהל. לטובת רגעים כאלה, וכדי לחזק את ידיהם של אלה הקובעים את לוח השידורים ולעודד אותם להרבות בתכנים הומו-לסביים, ההופעה של אלן דג'נרס בהחלט מחייבת.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...