עוד בחדשות ודעות
 >  > 

על זוגיות, נכסים ומיסים

עו"ד עירא הדר בודקת האם וכיצד בני ובנות זוג מאותו המין יכולים/ות ליצור שיתוף בבעלות על דירות המגורים. מהן ההשלכות של שיתוף שכזה, והאם יש מקרים שבהם עדיף להימנע מכך?

עדנה וסיגל שואלות: מאז הפכנו לבנות זוג, לפני כשבע שנים, אנחנו גרות ביחד בדירה שבבעלותה של עדנה ומשלמות ביחד את המשכנתא. לאחרונה החלטנו ליצור איחוד בכל הנכסים שלנו, ולרשום גם את הדירה בבעלות משותפת של שתינו. האם זה אפשרי? האם עלינו לשלם מיסים עקב ההעברה? מה עלינו לעשות?
אודי וגיא שואלים: אנחנו בני זוג מזה כשנה, ורוצים לרכוש יחד דירה. האם אנחנו צפויים להיתקל בבעיות מיוחדות עקב היותנו זוג חד מיני?

תשובתה של עו"ד עירא הדר:
הערה: התשובה נכתבה הפעם בלשון נשית, אך האמור בה מתייחס לכל המינים.

אין זה סוד שלאהבה ולחיי הזוגיות יש גם היבטים כלכליים רבים ומשמעותיים. אחד המרכזיים שבהיבטים אלה נוגע פעמים רבות לנכסי מקרקעין, כלומר: דירות ובתים. הפעם אבחן את האפשרויות העומדות בפני בנות זוג אשר מעוניינות ליצור שיתוף זוגי בנכסי מקרקעין, בין באמצעות רכישת נכס ביחד מלכתחילה, ובין באמצעות העברת זכויות בחלק מנכס של האחת לבעלות השניה, כך שהנכס ירשם כרכוש משותף של שתיהן.

רכישת דירה ביחד
כל שני א/נשים יכולים לרכוש ביחד דירה ולרשום אותה על שם שניהם, בין אם מדובר בשותפים עסקיים ובין אם מדובר בשותפות זוגית מסוג כלשהו. לפיכך אין שום מניעה שבנות זוג תרכושנה דירה ביחד, ותרשומנה אותה על שם שתיהן. הבעיה היחידה המתעוררת עקב היותן זוג לסביות נוגעת לנטילת משכנתא (במידה שהן זקוקות לכזו). כל אחת מבנות הזוג תוכל אמנם לקבל על חלקה בדירה משכנתא "רגילה" (זו הניתנת מכספי הבנקים), אך נכון להיום, הן לא תזכנה לקבל משכנתא זוגית לחסרי דיור (זו המוענקת על ידי משרד השיכון לזוגות שאין בבעלותם דירה קודמת, וידועה בכינוי: "משכנתא לזוגות צעירים"). משכנתא מהסוג השני מוענקת רק לבני זוג הטרוסקסואלים. אמנם מבחינה כלכלית, ההטבה הגלומה במשכנתא זו היא שולית למדי (ריבית מעט יותר נמוכה הניתנת לגבי סכום של עשרות אלפי שקלים מתוך סכום המשכנתא הכולל), ולעיתים הימנעות המדינה מלהעניק משכנתא כזו, אף מעניקה לבנות הזוג יתרון כלכלי בולט (למשל, כשבמקום משכנתא לזוג צעיר המדינה משלמת משכנתא לאם חד הורית, שהתנאים בה טובים יותר). יחד עם זאת, עצם חסימת הדרך בפני לסביות והומואים מלקבל הכרה וזכויות כזוג - מהווה אפליה פסולה. מידע מלא על סוגי המשכנתאות השונים ניתן לקבל בבנקים למשכנתאות ובאתרי האינטרנט שלהם.

הבעלות של בנות הזוג בדירה המשותפת לא חייבת להיות דווקא בחלקים שווים (חצי-חצי), אלא היא יכולה לשקף את ההשקעה הכספית של כל אחת מהן בדירה. כך למשל, אם אחת מבנות הזוג השקיעה 70% מההון לרכישת הדירה וזוגתה השקיעה 30%, הרי שניתן לרשום את הבעלות בדירה באותו יחס. במקרה כזה, יש לתת ביטוי לאופן חלוקת הבעלות בין בנות הזוג כבר בהסכם לרכישת הדירה, וכן בכל הטפסים והדיווחים לרשויות המס.

ישנם מקרים שבהם בשל שיקולים כלכליים שונים (שיקולי מס או שיקולים אחרים), עדיף לבנות הזוג לרשום את הדירה על שמה של אחת מהן בלבד. במקרה כזה חשוב לעגן את זכויותיה של בת הזוג השניה באמצעות הסכם מתאים, וכן באמצעות רישום בטאבו של הערת אזהרה לטובתה. כל אלה הן כמובן פעולות משפטיות רגישות, בעלות השלכות רבות, ולכן חשוב לבדוק אותן היטב לפני רכישת הדירה ולבצען תוך הסתייעות בעו"ד המתמחה בנושא.

יצירת שיתוף בדירה קיימת - התקדים של אדיר שטיינר
במקרים רבים ההיכרות בין בנות הזוג מתרחשת כאשר לאחת מהן כבר יש דירה, ולאחר מספר שנות חיים משותפים, בנות הזוג מעוניינות לאחד את כל נכסיהן כרכוש משותף, וליצור שיתוף כלכלי בכל המשאבים העומדים לרשות התא המשפחתי, לרבות נכסי מקרקעין. גם במקרה כזה אפשר להסתפק בעיגון זכויותיה של בת הזוג באמצעות הסכם ממוני ביניהן ורישום הערת אזהרה בטאבו, אך על מנת ליצור הגנה מקסימלית על הזכויות של בת הזוג שהצטרפה לדירה, יש לבצע הליך פורמלי שבו יועברו על שמה מחצית (או חלק אחר) מהזכויות בדירה.

עד חודש פברואר 2004 זוגות חד מיניים שביקשו לבצע הליך פורמלי כזה של העברת זכויות בדירה במתנה מהאחת לשניה, נתקלו באפליה קשה ומקוממת בעניין המיסים הנדרשים עקב פעולה זו. בעוד שבני זוג הטרוסקסואלים פטורים מתשלום מיסים עבור העברת זכויות בדירה ביניהם, כל עוד היא נעשית במתנה, הרי שבני ובנות זוג מאותו המין נדרשו לשלם מס שבח, מס מכירה ומס רכישה מלאים, כאילו מדובר בעסקה למכירת דירה בין אנשים זרים. סכומי המס עבור העברה כזו יכולים במקרים מסויימים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

אפליה פסולה זו עברה מן העולם בעקבות מאבקם הנחוש של אדיר שטיינר ושל היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, עו"ד דן יקיר. שטיינר ביקש להעביר לבן זוגו במתנה מחצית מהזכויות בדירת המגורים המשותפת שלהם, שהיתה רשומה על שמו של שטיינר בלבד. כדי להסדיר את העניין הוא פנה בשנת 2000, לרשויות המס וביקש לפטור אותו ואת בן זוגו מתשלום מס שבח ומס רכישה, בדומה לפטור הניתן לבני זוג הטרוסקסואלים המעבירים מהאחד לשני במתנה זכויות בדירה.

לאחר שרשויות המס דחו את הבקשה, הגיש שטיינר, באמצעות עו"ד יקיר, ערר לבית המשפט המחוזי בת"א. בחודש מרץ 2003 נידחה גם הערר, ברוב של שניים לעומת אחד. שני שופטי הרוב סברו כי החוק מגביל את מתן הפטור ממסים רק ל"איש ואשה", וכי לא ניתן לתיתו לזוגות חד מיניים. לעומתם, שופט המיעוט סבר כי שלילת הפטור ממיסים מבני זוג מאותו המין מהווה אפליה פסולה על רקע נטייה מינית. בדבריו ציין שופט המיעוט כי: "בכך שהמדינה מטילה מעמסה כלכלית כבדה ביותר על בני זוג בני אותו המין, היא מונעת מהם למעשה את האפשרות לנהל משק בית משותף במלוא מובן המילה, לרבות בעלות משותפת בנכסים. בהפלותה בין זוגות ממין שונה לבין זוגות מאותו המין, באמצעות הדרתם מקבוצת הזכאים לפטור ממס, קונסת המדינה, הלכה למעשה, את האחרונים, וזאת אך משום שבחרו לקשור את גורלם עם בני מינם, ואיתם לבנות קן משפחתי, המבוסס על יחסי שיתוף רגשיים וחומריים."

בחודש יוני 2003 עירער אדיר שטיינר, באמצעות עו"ד יקיר, לבית המשפט העליון. בערעור נטען כי חיוב בני הזוג בתשלום המס בשל רצונם לאחד את רכושם, מהווה פגיעה בזכויות היסוד החוקתיות שלהם לשוויון, לכבוד ולקניין. בהודעת הערעור ביקר עו"ד יקיר בחריפות את עמדת המדינה, וכתב כי מדובר ב"הטלת מס, או שמא נאמר הטלת קנס, על אהבתם של המערערים, כמו גם של בני זוג ובנות זוג במצבם. הדרתם של בני זוג בני אותו המין ממעגל הזכאים לפטור, משמעה ייחוס ערך נחות ובלתי ראוי ליחסי האהבה ולחיי השיתוף של בני זוג בני אותו מין."

גם בבית המשפט העליון עמדה המדינה בתחילה על דרישתה לחייב את בני הזוג בתשלום מלוא המיסים עבור העברת הזכויות בדירה במתנה מהאחד לשני. והנה, בעוד הצדדים מתדיינים בבית המשפט העליון, חל מפנה דרמטי בעמדת המדינה. היה זה עם כניסתו של מני מזוז לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כפי שכבר ציינתי בעבר, מני מזוז הביא עימו רוח חדשה ורעננה של יתר פתיחות וליברליות בכל הנוגע למעמדם וזכויותיהם של בני ובנות זוג מאותו המין, לפחות בהקשר לענייני ממון ורכוש. הביטוי הראשון לעמדתו זו של מזוז, ניתן בחודש פברואר 2004, בהודעה שמסרו נציגיו לבית המשפט העליון בעניינם של שטיינר ובן זוגו, לפיה המדינה הסירה את התנגדותה למתן הפטור מתשלום המיסים. עמדה חדשה זו של היועץ המשפטי לממשלה קיבלה את אישורו של בית המשפט העליון, וכך נוצר אחד התקדימים החשובים של הקהילה בכל הנוגע לענייני כספים ורכוש.

על השלכותיו המעשיות של תקדים שטיינר
בעקבות התקדים בעניין שטיינר, זוגות נוספים מאותו המין כבר ביקשו וקיבלו פטור ממיסים בעת העברת זכויות בדירותיהם במתנה מהאחת לשניה, ונראה שכיום אפשרות זו פתוחה בפני כל זוג חד מיני המבקש לאחד את נכסי המקרקעין לרכוש משותף. כמו כל זוג המבקש לבצע שינוי רישום בטאבו, גם זוגות מאותו המין שרוצים ליצור רישום של בעלות משותפת נדרשים לערוך פרוצדורה משפטית הכוללת הגשת מסמכים מתאימים לרשויות המס ולטאבו, לרבות תצהירים המעידים על היותן בנות זוג ועל העובדה שהזכויות בדירה מועברות מהאחת לשניה במתנה. אך כיום, לאור תקדים שטיינר, מרגע שבנות הזוג עמדו בכל הדרישות החוקיות, הן זכאיות לרישום הבעלות המשותפת, ללא תשלום מיסים כלשהם וללא כל אפליה.

חשוב לציין שלרישום נכסים כמשותפים לשתי בנות זוג ישנן השלכות רבות ומגוונות, הן במישור המשפחתי-זוגי, הן במישור הכלכלי, ואפילו במישור החברתי והאידיאולוגי. למהלך זה עלולות להיות גם השלכות כלכליות פחות רצויות. למשל, רישום נכס כמשותף עלול לפגוע בהטבות במשכנתא ואף עלולות להיות לו השלכות מיסוי שונות בעת מכירת הדירה בעתיד. לאור מורכבות העניין, מומלץ לכל זוג להתייעץ ולבדוק היטב האם הצהרה על שותפות בנכסים בפני רשויות המדינה היא רצויה, והאם היא תשרת את טובתן של בנות הזוג בכל מישורי החיים.



הערה: אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, אשר מבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - מדורה המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח לכתובת law@gogay.co.il

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...