עוד בחדשות ודעות
 >  > 

להיות הורים גאים: פונדקאות

פרק נוסף בסדרה "להיות הורים גאים", והפעם עו"ד עירא הדר מבהירה האם וכיצד הומואים, טרנסג'נדרים/ות ולסביות שלא יכולות או לא רוצות ללדת, יכולים/ות להפוך להורים/ות באמצעות הליך של פונדקאות

דן ויורם שואלים: לאחר ארבע שנות חיים משותפים, אנחנו משתוקקים להרחיב את המשפחה שלנו ולהפוך לאבות. הדרך שנראית לנו הכי מתאימה היא באמצעות פונדקאות. נודה לך אם תסבירי מה משמעות הליך זה, והאם יש לנו (או לפחות לאחד מאיתנו) סיכוי להפוך לאבות בדרך זו.

תשובתה של עו"ד עירא הדר:
במדור זה דנתי בעבר בדרכים העומדות בדרך להורות של הומואים, של טרנסג'נדרים/ות ושל לסביות שלא יכולות או לא רוצות ללדת. אחת הדרכים שנראית כאופטימלית לעניין זה היא הפונדקאות. כלומר: הסתייעות באשה אשר מוכנה להרות וללדת עבור אחרים שיהיו להוריו של הילד. לאחר הלידה ההורים המיועדים עוברים הליך משפטי קצר שבו הם מקבלים "צו הורות" לגבי הילד. צו זה מעניק להם את ההכרה הפורמלית בהורותם, התינוק נרשם כשלהם והופך לילדם לכל דבר ועניין. צו ההורות אף מנתק לחלוטין את הקשר בין האם הפונדקאית לבין הילד, כך שהיא לא נרשמת כאמו והוא לא נרשם כבנה.
לכאורה זהו פתרון מושלם עבור א/נשים רבים, למשל עבור זוג הומואים המבקשים להביא לעולם ילד ביולוגי שלהם, ללא צורך להתקשר עם אשה שתשמש בפועל כאמו של הילד. הפרייתה של הפונדקאית יכולה להיעשות מזרעו של אחד מהאבות המיועדים, או מזרע מעורבב של שניהם, מבלי שניתן יהא לדעת מי מהשניים הוא האב הביולוגי (כך ששניהם נחזים להיות האבות הביולוגיים). אבל בפועל, בשל ההסדרים המשפטיים הקיימים מדובר בפתרון קשה ליישום.

חוק הפונדקאות הישראלי
נושא הפונדקאות מוסדר בישראל באמצעות חוק שנחקק בשנת 1996, תחת השם: "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)". לכאורה ישראל היא אחת המדינות היותר מתקדמות בנושא הפונדקאות בעולם, ואחת היחידות שהסדירה עניין זה בחקיקה מפורשת. אבל, בענייננו חוק הפונדקאות הוא בעייתי ביותר, שכן הוא מגביל את הזכות להנות משירותי פונדקאות אך ורק ל"איש ואשה שהם בני זוג", כאשר הפרשנות שניתנת למילים אלה היא של גבר ואשה הנשואים כדין. בכך חסמה הכנסת את הזכות להיעזר בשירותי אם פונדקאית בפני כל משפחה שאינה "מסורתית", לרבות זוג גברים, זוג נשים, אשה יחידה, גבר יחיד וכו'. החוק הקיים אף שולל את האפשרות של שיתוף פעולה של זוג לסביות בנוגע להריון, כאשר אחת מהן תשמש פונדקאית לביציות המופרות של בת זוגה.

בסוף שנת 2002 דן בג"צ בעתירה, שכוונה כנגד צמצום תחולתו של חוק הפונדקאות רק לבני זוג נשואים. באותו מקרה נידונה בקשה של אשה רווקה להיעזר בשירותי פונדקאות, לאחר שאיבדה את יכולתה ללדת עקב כריתת רחם. בג"צ, בהרכב של שבעה שופטים, קבע שצמצום תחולת החוק הוא אכן מפלה, אבל מאחר שהדבר נקבע מפורשות בחוק, בג"צ החליט שלא לפסול את החוק, והשאיר את ההגבלה על כנה, כל עוד לא ישונה החוק על ידי הכנסת. שניים מהשופטים שישבו בהרכב, חשין ושלמה לוין, אף התייחסו לאפשרות ששני גברים יהנו משירותי פונדקאות, והביעו אי נחת כלפי רעיון זה.

מאז מתן פסק הדין הנ"ל הועלו בכנסת הצעות לתיקון חוק הפונדקאות, שמטרתן להביא לכך שהאפשרות להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות לא תיוחד רק לזוגות נשואים, אלא גם לבני זוג ידועים בציבור וליחידים. הצעות החוק אינן מתייחסות במפורש לזכותם של הומואים ולסביות להיעזר בפונדקאות, אך אם הן תתקבלנה, יפתח פתח לכך גם להומואים וללסביות, לפחות כיחידים. הצעות החוק הנ"ל טרם הועלו להצבעה בכנסת, ולא ברור מה הסיכוי שהן תעבורנה.

עריכת הליך פונדקאות בחו"ל
לכאורה יש אפשרות לערוך הליך פונדקאות בחו"ל, אבל גם אז העניין אינו פשוט. למיטב ידיעתי, אין בעולם מדינה אשר מתירה לזוג הומואים להנות משירותי פונדקאות, כך ששניהם יחד יתקשרו עם אם פונדקאית וירשמו כשני האבות של הילד שייוולד בדרך זו. ישנן מדינות המאפשרות ליחידים להנות משירותי פונדקאות, ואז אחד מבני הזוג יכול להתקשר עם אם פונדקאית, ולהביא באמצעותה ילד שיהיה ילד ביולוגי שלו. במקרה כזה, מעמדו של בן הזוג לא יהיה מוסדר, והוא יהיה דומה למצב הנוצר עקב אימוץ על ידי יחיד שנעשה בחו"ל. ישנן מדינות שמתנות את ההסתייעות בפונדקאות בתחומן רק לאבות מיועדים שהינם אזרחים או תושבים של אותה המדינה, ואזי ישראלי שאינו בעל אזרחות כפולה ואינו תושב במדינה שכזו, לא יוכל להנות משירותי פונדקאות בה.

בעיקרון, עומדת גם האפשרות להתקשר (בין בישראל ובין בחו"ל) עם אשה שתסכים להיות אם פונדקאית, בלא חסות של חוקי המדינה, ומבלי שהדבר יוסדר באופן משפטי. אבל במקרה כזה לא יתקיים ההליך המשפטי, שנועד לנתק את הקשר שבין האם הפונדקאית לילד/ה. האם תירשם בתעודת הלידה כאמו של הילד, וגם אם היא בתחילה תתחייב בפני האב שבכוונתה לוותר על הילד, הרי שלא יהיה לכך תוקף משפטי מחייב, ובכל עת היא תוכל לדרוש את זכויותיה לגבי הילד, ולאב הביולוגי לא תהיה שום הגנה משפטית כנגד דרישה שכזו.

אין ספק שאחד החששות הקשים המלווים כל הליך של פונדקאות, הוא החשש מכך שהאם הפונדקאית תחזור בה מהסכמתה הראשונית למסור את הילד להוריו המיועדים. בחוק הפונדקאות הישראלי הוסדר נושא זה, כאשר נקבע כי במידה שהפונדקאית ביקשה לחזור בה מן ההסכם, בית המשפט יאשר זאת רק אם הוא סבור שחל שינוי בנסיבות אשר מצדיק את חזרתה של הפונדקאית מהסכמתה, ורק אם הדבר לא יפגע בטובת הילד. יחד עם זאת, ברגע שניתן להורים המיועדים צו ההורות המגדיר את הילד כשלהם, הרי שהפונדקאית מנועה מלדרוש את הילד, ולא תוכל לקחת אותו מהוריו. בכל מקרה שבו ההליך של מתן צו ההורות לא הסתיים, מסיבה כלשהי, ולא נותק הקשר בין הפונדקאית לבין הילד, הרי שההורים המיועדים נותרים חשופים לדרישת הפונדקאית לקבל את הילד.

סיכום
לא אוכל לסיים כתבה זו בלי להזכיר את הביקורת הנוקבת שרעיון הפונדקאות מעורר בקרב חוגים רבים. יש הטוענים כי מאחר שמרבית הנשים המוכנות לשמש כפונדקאיות מגיעות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, הרי שמדובר בניצול של נשים, שעקב מצוקתן ועוניין מוכנות "למכור את גופן" ולשמש "כלי להולדת ילדים" לשם מימוש הורותם של אחרים. יש הטוענים כי מדובר בסחר בילדים, אשר מועברים מהורה להורה תמורת כסף. יש גם המשווים את הפונדקאות לסחר באברים.
למרות הבקורת הנ"ל, אין ספק כי לגבי א/נשים רבים הליך הפונדקאות הינו האפשרות היחידה להפוך להורים ביולוגיים. כל עוד הליך זה אינו פתוח בפני כל המשפחות הקיימות, לרבות משפחות הומו-לסביות - מדובר באפליה פסולה.


הערה: אין לראות באמור במדור זה משום תחליף לייעוץ משפטי אישי, אשר מבוסס על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה הרלבנטי לכל אחד ואחת, ואשר במסגרתו ניתן מענה משפטי ייחודי.

שאלות, הצעות ותגובות ל"בדלתיים פתוחות" - מדורה המשפטי של עו"ד עירא הדר, ניתן לשלוח באמצעות הכתובת: law@gogay.co.il

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...