עוד בלייפסטייל ובריאות
 >  > 

להמציא את הגלגל

מחקר שהתפרסם בארה"ב משרטט קווים לדמותה של הזוגיות ההומוסקסואליות. על הזוגיות שמעבר לסטטיסטיקה

בשנים האחרונות השיגו ההומואים והלסביות הישגים מרשימים בתחום החוקתי הזוגי. בדצמבר 2000 הפכה הולנד למדינה הראשונה בתבל שמכירה בנישואים מלאים ושווי זכויות בין בני אותו המין. מדינות רבות אחרות באירופה מעניקות לזוגות חד מיניים רשומים מגוון הטבות שדומות להטבות שמקבלים זוגות נשואים. הקהילה האירופית הכריזה במרץ 2000 שהיא תומכת בהשוואת זכויות לזוגות בני אותו מין, וקראה למדינות החברות בקהילה לפעול לקידום הנושא. בארה"ב אמנם אין עדיין אף מדינה שמכירה בנישואים חד-מיניים, אבל הנושא נמצא על סדר היום הציבורי במידה חסרת תקדים. אלא שהמאבק המשפטי, למרות חשיבותו הרבה, הוא רק פן אחד של המאבק על הגדרת זהות או זהויות זוגיות חד-מיניות. המאבק שמתנהל במקביל אליו הוא מאבק על הגדרת מודלים לקשרים ולזוגיות חד-מינית. נושא זה הוא קשה במיוחד מאחר שלזוגות חד-מיניים יש פחות מודלים של זוגיות לחיקוי. מודלים הטרוסקסואלים ממשפחת המוצא שלהם ומהסביבה הקרובה בדרך כלל לא יכולים לשמש באופן מלא כמודלים לחיקוי - אמנם יש אספקטים רבים וחשובים שאינם שונים בזוגיות הטרוסקסואלית והומוסקסואלית, אבל ישנם גן מגוון נושאים שונים אתם מתמודד זוג חד-מיני. בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים, עבורם נישואין קונבנציונליים הם סוג של ברירת מחדל, לזוגות הומוסקסואלים אין אופציה קלה, אופציה של ברירת מחדל. דווקא משום שאין להומוסקסואלים מסגרת חברתית שמטילה עליהם ציפיות לזוגיות מסוג מסוים, מתפתחים בקרב הקהילה ההומוסקסואלית מודלים רבים ושונים של זוגיות וגם של חיים ללא זוגיות. אין ספק שמצב חסר גבולות זה מעניק חופש, אך בה במידה הוא גם הופך את החיים לקשים ומורכבים יותר. זוגות חד-מיניים נאלצים "להמציא" בעצמם את הגלגל, וליצור לעצמם מערכת כללים והתנהגויות שאינה מחקה בהכרח מערכת קיימת כלשהי. חלקם מנסים לחקות מערכת זוגית הטרוסקסואלית, בדרך כלל מתוך מחשבה שאופיו של קשר זוגי אינו תלוי במינם של הלוקחים בו חלק. זוגות אחרים בודקים מגוון מודלים אחרים של זוגיות, ביניהם זוגיות קצרת טווח, זוגיות ללא מגורים משותפים, זוגיות פתוחה, ועוד. עם השנים נוצרו מגוון מיתולוגיות חברתיות לגבי יכולתם של זוגות חד-מיניים לקיים מערכות זוגיות מסוגים שונים, ולגבי אופיין של מערכות זוגיות כאלו. כדי לבדוק כיצד תופסים זוגות חד מיניים את הזוגיות שלהם עצמם, נערך בשנים 1988-1989 סקר בארה"ב בו נתבקשו זוגות חד-מיניים לספר על היבטים שונים של הקשר ביניהם. במהלך שנה התפרסם שאלון הסקר במגוון כתבי עת ומקומות בילוי הומוסקסואלים, ונאספו תשובות מלמעלה מ- 1200 זוגות חד מיניים, מתוכם כחצי היו זוגות גברים וכחצי זוגות נשים. חשוב לציין שהסקר (שהתפרסם בכתבי עת אקדמיים) אינו סקר סטטיסטי מייצג, ולכן אין לראות בתוצאותיו אינדיקציה כמותית לכלל הזוגות החד-מיניים בארה"ב. אף על פי כן הסקר הוא סקר איכותי מרתק, והוא מעלה תוצאות מעניינות. נראה כי זוגות חד-מיניים נוטים להתמסדות ואפילו ל"התברגנות" מעבר למה שמייחסת להם הסטיגמה. ממצאי הסקר מראים כי הזוג ההומוסקסואלי ה"אופייני" (והתוצאות דומות לזוגות גברים ולזוגות נשים) הכיר במסגרת חברתית (דרך חברים, עבודה, לימודים או פעילות חברתית אחרת) ולא במקום המיועד להיכרויות כמו באר או גן, או דרך מודעת היכרות. הזוג ה"אופייני" חי ביחד באופן מלא, משתף הכנסות, רואה את הקשר כקשר לכל החיים, קיים טקס או לובש טבעת או סמל אחר למיסוד הקשר, חי במערכת שמוגדרת כמונוגמית באופן מלא, לא שבר מעולם את ההסכמה על אופי הקשר, מקיים יחסי מין לא יותר מפעם בשבוע, ואינו מתכנן להביא ילדים במסגרת הקשר. חוץ מנושא הילדים שנראה שונה מהמצופה אצל זוגות הטרוסקסואלים (ומנושא תדירות הסקס שנראה שונה מהמצופה אצל זוגות הומוסקסואלים), המודל הממוצע הזה הוא בנאלי עד כדי להפתיע. נראה כי למרות הכל, המודל הזוגי הקונבנציונלי הוא המודל השליט והמועדף בקרב זוגות חד-מיניים, לפחות בסוף שנות ה- 80 בארה"ב. מעניין גם לבחון היכן יש הבדלים בין קשרים חד-מיניים גבריים ובין קשרים חד-מיניים נשיים, והיכן אין. נשים נטו יותר להכיר דרך מסגרת חברתית, להקים מערכות זוגיות מונוגמיות, ולסמל את מיסוד את הקשר באמצעות טקס או טבעת. גברים נטו לתדירות רבה יותר של יחסי מין בתוך הקשר. לא נרשם הבדל משמעותי בין גברים לנשים בשיעור של מגורים משותפים, שיתוף הכנסות, תפיסת הקשר כקשר לכל החיים, קניית דירה ביחד, ורצון להביא ילדים בתוך הקשר. להלן התוצאות המפורטות של הסקר: · רוב הזוגות (%85 מהנשים ו- %55 מהגברים) הכירו דרך חברים, בעבודה, בלימודים או באירוע חברתי אחר. רק מיעוט (%9 מהנשים ו- %39 מהגברים) הכירו בבאר, בגן ציבורי, בסאונה או דרך מודעת היכרות. · רוב הזוגות חיים יחד באופן מלא (%78), משתפים הכנסות (%77), רואים את הקשר כקשר לכל החיים (%71) וחיים בדירה שרכשו במשותף (%34). · רוב הזוגות (%91 מהנשים ו- %63 מהגברים) חיים במערכת שהיא מונוגמית באופן מלא ללא חריגות. רק מיעוט קטן (%3 מהנשים ו- %11 מהגברים) הצהירו שהם חיים במערכת שאינה מונוגמית. · חלק נכבד מהזוגות (%55 מהנשים ו- %34 מהגברים) מקיימים יחסי מין לא יותר מפעם בשבוע. נתון זה מעניין במיוחד, ומרמז שוב שהומוסקסואליות אינה רק נטייה מינית אלא גם נטייה רגשית. · חלק נכבד מהזוגות (%88 מהנשים ו- %56 מהגברים) קיימו טכס כלשהו או לובשים טבעת או סמל אחר לציין את הזוגיות ביניהם. אף על פי כן רק בודדים (%1!) מגדירים את בן/בת זוגם כבעל או אשה. הכינויים המקובלים הם שותף לחיים או מאהב/ת (lover). · חלק נכבד מהזוגות (%68 מהגברים ו- %60 מהנשים) אינם מתכננים להביא ילדים במסגרת הקשר ביניהם. רק %7 הצהירו במפורש שהם מתכננים ילדים בפועל. תוצאות הסקר מתוך: Partners National Survey of Lesbian and Gay Couples Journal of Gay and Lesbian Social Services) Vol .1# ,2 ,1994)

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...